צפרא כץ
צילום: טוויטר

איך הפכה צפרא כץ לאישה החזקה בוול-סטריט

"אני רואה אחרים שמדברים הרבה", אמרה המנכ"לית. "ואז, אחרי שהם מסיימים לדבר, הם לא מצליחים לעמוד ברף שהציבו. אני רוצה שהתוצאות שלנו ידברו בעד עצמן"
אדיר בן עמי | (2)

לפני זמן לא רב, אורקל ORACLE CORP נראתה כמו חברה אבודה. ענקית התוכנה הציגה צמיחה שלילית של 1% במכירות הן ב-2019 והן ב-2020. עם זאת, מאחורי הקלעים המנכ"לית צפרא כץ ביצעה שינויים רבים, שינויים שהצליחו להביא את אורקל לאיפה שהיא נמצאת כיום. 

כץ, בת ה-61, נמצאת לעיתים קרובות בצילו של המייסד לארי אליסון, האדם הרביעי בעושרו בעולם, שנותר מעורב בחברה באופן פעיל בגיל 78. עם זאת, כץ, שהצטרפה לאורקל ב-1999, הפכה למנכ"לית משותפת ב-2014 ולאחר מכן למנכ"לית היחידה ב-2019, היא זו שמנהלת את העסק ומצליחה לבצע שינויים משמעותיים בחברה, בהיקף שנחשב נדיר למגזר הטכנולוגי.

לתכנית של כץ היו שני חלקים. ראשית, למשוך לקוחות ארגוניים לענן, שנית להרחיק אותם ממרכזי נתונים קנייניים. ההחלטה להקים עסק בתחום הענן שיתחרה עם אמזון, מיקרוסופט ואלפבית לא הייתה ברורה בהתחלה לוול-סטריט, אבל היא השתלמה. ההכנסות מהענן צמחו ב-77% ברבעון מאי, לעומת צמיחה של יותר מ-50% בשלושת הרבעונים הקודמים. והסיבה: הענן של אורקל נתפס כמושלם עבור בינה מלאכותית ג'נרטיבית.

בראיון נדיר בשנה שעברה, הודתה כץ כי היא נמנעת כמה שיותר מלדבר עם התקשורת ומעדיפה להישאר בפרופיל נמוך. "אני רואה אחרים שמדברים הרבה", אמרה המנכ"לית. "ואז, אחרי שהם מסיימים לדבר, הם לא מצליחים לעמוד ברף שהציבו. אני רוצה שהתוצאות שלנו ידברו בעד עצמן". 

 

מי זאת צפרא כץ

כץ נולדה ב-1961 בחולון ועברה בגיל צעיר להתגורר עם משפחתה בארצות הברית. מנכ"לית אורקל מחזיקה בתואר ראשון במנהל עסקים מוורטון ותואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה. לפני שהגיעה לאורקל, כץ מילאה מספר תפקידים בבנקים להשקעות בעולם והוכיחה את יכולותיה בניהול פיננסי והשקעות אסטרטגיות, כישורים שתרמו משמעותית להצלחתה באורקל. 

המנכ"לית הגיעה לאורקל בתקופה של שינויים טכנולוגים מהירים, בועת הדוט-קום ונקודת מפנה מרכזית עבור אורקל, שדרשה שינוי אסטרטגי מהותי על מנת לנצל את ההזדמנויות של כלכלת האינטרנט המתפתחת. התקדמותה של כץ בסולם הדרגות באורקל הייתה לא פחות ממרשימה. ב-2004 היא מונתה לנשיאת החברה ועשור לאחר מכן למנכ"לית משותפת יחד עם מארק הורד. בעקבות מותו של הורד, הפכה למנכ"לית היחידה של החברה ולאחת הנשים החזקות בוול-סטריט.

תחת הנהגתה של כץ, אורקל עברה שינוי עמוק במיוחד, שינוי שהיה חלק מהחזון הרחב יותר שלה לחידוש היצע המוצרים והמודל העסקי של אורקל על מנת שתישאר רלוונטית מול הפרדיגמות הטכנולוגיות המשתנות. האסטרטגיה שלה באה לידי ביטוי ברכישות כדוגמת PeopleSoft, Sun Microsystems ו-NetSuite, שהרחיבו את סל המוצרים של אורקל וחיזקו את מעמדה במגזרי התוכנה והחומרה.

קיראו עוד ב"גלובל"

גישתה של כץ בנוגע למנהיגות, המאופיינת שילוב של חזון אסטרטגי, מצוינות תפעולית וחוש פיננסי, לא רק עזרה לאורקל לעבור ימים סוערים אלא גם הניחה את הבסיס לשלב הצמיחה הבא של החברה. כץ זוכה לעיתים קרובות לשבחים על יכולת קבלת ההחלטות הקשות שלה ועל ההבנה העמוקה שלה בנוף הטכנולוגי.

המנכ"לית ניפצה תקרות זכוכית והתגלתה כמודל לחיקוי לנשים בתעשיית הטכנולוגיה. סגנון המנהיגות שלה, המדגיש חוסן, חשיבה אסטרטגית וביצועים, ממשיך להוות השראה לרבים בחברה ומחוצה לה.

 

דוחות אורקל

בדוחותיה לרבעון הרביעי הציגה אורקל צמיחה בהכנסות וברווחים. התוצאות החזקות הגיעו לאחר שני רבעונים חלשים, שהושפעו רבות מהחולשה בתוצאות פעילות סרנר אותה רכשה החברה לפני כשנתיים לצד. כעת צופה אורקל כי הפעילות אותה רכשה תמורת 28 מיליארד דולר, תחל להציג בשנים הקרובות צמיחה משמעותית.

הכנסות החברה ברבעון האחרון של 2023 עמדו על כ-13.3 מיליארד דולר עלייה של כ-7% ביחס לכ-12.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ובדומה לצפי האנליסטים המוקדם.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי מתואם של 1.41 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים לרווח מתואם של 1.38 דולר למניה.

מי שהובילה את הצמיחה בהכנסות היא פעילות שירותי הענן ותמיכה ברישיונות, המגזר הגדול ביותר של החברה, שהציג עלייה של 12% במכירות שעמדו על 9.96 מיליארד דולר, מעט מעל לצפי האנליסטים המוקדם. החברה ייחסה את העלייה לביקוש חזק לשרתי הבינה המלאכותית שלה.

לאחר פרסום הדוחות אמרה צפרא כץ כי החברה המשיכה לקבל חוזים גדולים עבור עסקי תשתיות הענן שלה, וציינה כי הביקוש "עולה באופן משמעותי על ההיצע", למרות הפתיחה המהירה של מרכזי נתונים חדשים. לדברי כץ החברה צופה ש-43% מהצבר עומד כיום על 80 מיליארד דולר "יוכר כהכנסות במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים" החברה וכי היא צופה שעסקי תשתיות הענן יישארו ב"צמיחת יתר...בעתיד הנראה לעין". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל 25/03/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה צפרא!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    טטיאנה 24/03/2024 23:59
    הגב לתגובה זו
    גם בשל תמיכתה בגיוס מלא של החרדים לצבא
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.