בנק ישראל: 55% מהישראלים משלמים באפליקציות התשלום בעיקר לחברים; הסכומים הגבוהים מועברים לבתי עסק

בשנים האחרונות נדמה כי אין ישראלי שאין לו אפליקציה לתשלומים בטלפון הנייד שלו ונדמה כי כולם מעבירים היום כספים דרך האפליקציות. בבנק ישראל החליטו לבדוק את הנושא ומפרסמים היום סקירה על העדפות הציבור בשימוש באפליקציות התשלום ועל השימוש בפועל באפליקציות האלו.  לפי הנתונים,  הציבור אכן משתמש באפליקציות ולא מעט, לפי הנתונים נמצא כי 85% מהציבור הכללי משתמש באפליקציות התשלום, לעומת זאת - 53% מהציבור החרדי, ו-45% מהציבור הערבי לא משתמשים באפליקציות לתשלום. ולא רק זאת אלא גם בעלי העסקים גילו את האפליקציות ולפי הנתונים חלק לא מבוטל מהם מקבלים תשלומים דרך האפליקציות. לפי הנתונים יותר בעלי עסקים קיבלו השנה תשלומים דרך האפליקציות (64%) מאשר בצ'קים (48%). כרטיסי החיוב והמזומן מדורגים כאמצעי התשלום האהודים ביותר על הצרכן הישראלי והנפוצים ביותר כיום במשק הישראלי. אחריהם מדורגים ההעברה הבנקאית ואפליקציות התשלום. לפי הסקר, נמצא כי שיעור של 42% מסך הכספים שמועבר באפליקציות תשלום מיועד לתשלום עבור שירותים ומוצרים מבתי עסק. בבנק ישראל מסבירים כי אפליקציות (יישומון) התשלום נתפס כאחד מאמצעי התשלום הנוחים יותר – בשל שני המאפיינים שצוינו ע"י יחידים ובתי עסק כחשובים ביותר עבורם – הנוחות ומהירות השימוש בהם. בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, העדפות השימוש וביצוע עסקה בפועל באפליקציות  התשלום היו ברמה נמוכה משמעותית בהשוואה לשאר פלחי האוכלוסייה. בנוסף, נמצא כי רמת ההשכלה של המשתמשים הייתה השפעה מינורית בלבד על העדפות השימוש באפליקציות התשלום.  

אמצעי התשלום השלישי בשימוש

 נתונים בנק ישראל לפי הנתונים, האפליקציות לתשלום הם אמצעי התשלום השלישי הנפוץ במידת השימוש בו כאשר מקדימים אותו רק כרטיסי האשראי ומזומן. לפי הנתונים, כאשר נשאלו בסקר האנשים באיזה אמצעי תשלום הם ביצעו שימוש אתמול, 66.5% מהנשאלים ענו כי שילמו אתמול בכרטיסי אשראי, 55% ענו כי השתמשו אתמול במזומן, 28% ענו כי השתמשו באפליקציות התשלום, 17.5% ענו כי השתמשו בהעברה בנקאית, 17% ענו כי השתמשו ביישומון תשלום אחר, 16.7% ענו כי השתמשו בארנק דיגטלי ו-6.3% ענו כי השתמשו בצ'ק. לפי הנתונים נמצא כי רוב המשתמשים באפליקציות התשלום משלמים או מקבלים תשלומים באמצעות האפליקציות באופן קבוע ולא באופן חד פעמי. כמו כן, המשתמשים הביעו יותר רצון לבצע תשלום באפליקציות כשהעסקה הינה בסכום נמוך.  נתון זה חזר על עצמו הן עבור יחידים כמקבלי תשלום או כמשלמים והן עבור בתי עסק כמקבלי תשלום או כמשלמים. לפי הנתונים נמצא גם כי דפוסי ההעדפות של בתי עסק ושל יחידים בשימוש באפליקציות להעברת תשלום אינם שונים זה מזה באופן מהותי.  נתונים בנק ישראל לפי הנתונים נמצא כי 53% מהציבור החרדי, ו-45% מהציבור הערבי לא משתמשים באפליקציות לתשלום, וזאת לעומת 15% בלבד מיתר האוכלוסיה שלא משתמשים באפליקציות לתשלום.  

מגוון אמצעי תשלום

בבנק ישראל מצינים כי במערך התשלומים הישראלי קיימים מגוון של אמצעי תשלום, כאשר לכל אמצעי תשלום יש את המאפיינים הייחודיים לו ואלה הם שקובעים על פי רוב, כפי שהדבר משתקף בתוצאות הסקרים, את הסיבה העיקרית לבחירה בשימוש באותו אמצעי התשלום. המזומן מאפשר לשמור על עילום שם וזה ייחודי רק עבורו. עם זאת יש למזומן תכונה שמשותפת לו עם העברת זה"ב, למשל: שניהם סופיים מרגע ביצוע התשלום. הדבר הייחודי עבור השיקים היא האפשרות לפנות להליך גבייה מזורז בהוצאה לפועל. תכונה משותפת שיש לשיקים עם הוראת קבע או עם כרטיס חיוב, למשל, היא האפשרות לבצע תשלום מראש לתקופות עתידיות.  

55% מעבירים באפליקציה לחברים

כדי ללמוד על סוגי ההוצאות שעבורן נעשה תשלום באמצעות אפליקציות תשלום, נשאלו הנדגמים בסקר  לאיזה סוג של הוצאה הם השתמשו באפליקציות התשלום. התוצאות מלמדות שהשימושים הנפוצים ביותר הם תשלום לחברים (55%), לבני משפחה (30%) ולנותני שירות בסכומים נמוכים (17%). מעניין לראות שגם בתי עסק קטנים ו"מסורתיים", דוגמת ירקניות ומאפיות, נמצאים בשיעור מסוים ברשימה, מהנתונים ניתן לראות כי ישנם בתי עסק שביצעו את המעבר לקבלת תשלום באפליקציות תשלום. בין סוגי התשלומים נמצאים אף תרומות שלהן יש שיעור מסוים של פעילות ובקרב האוכלוסייה החרדית שיעור זה הוא אף די גבוה (16%). כאמור, רוב השימושים הנפוצים הם לאנשים פרטיים, אך נותני שירות כמו מורים פרטיים ועוזרי בית נמצאים גם הם במעלה הרשימה. כאשר מסתכלים על חלוקה מגזרית השיעורים מעט משתנים אך המדרג נותר יחסית בעינו.  נתונים בנק ישראל  

​ 42% מהסכומים שולמו לעסקים

בבנק ישראל מציינים כי העובדה שהנדגמים עשו שימוש נמוך באפליקציות תשלום לטובת תשלום עבור שכר דירה או ריהוט אינה מפתיעה, שכן במקרה של שכר דירה מדובר בתשלומים שמבוצעים פעם בחודש, וכשמדובר למשל בתשלום עבור ריהוט התדירות היא אף נמוכה יותר. בבנק ישראל ציינו כי על אף העובדה שהדגימה נערכה במשך 30 ימים רצופים, מכיוון שהנדגמים נשאלו בנוגע ליום אחד בלבד שקדם לדגימה, סביר הוא שיתקבל דיווח נמוך אודות הכמות בנוגע לתשלומים אלה.  נתונים בנק ישראל  

 הסכומים הגבוהים משולמים לבתי עסק

למרות זאת מציינים בבנק ישראל כי כאשר יש שימוש באפליקציות התשלום לצורך תשלומים מסוג זה, הם משמשים להעברת סכום גבוה. לפי הנתונים, ניתן לראות תשלום על שכר דירה בסכומים של אלפי שקלים בממוצע, ותשלום של מאות שקלים כשמדובר על ריהוט או על נותני שירות בסכומים גבוהים, כמו עורכי דין. בבנק ישראל ציינו כי לפי הסקר, גם אם נתעלם מעסקות של תשלום שכר דירה שהן בשווי גבוה יותר בצורה קיצונית משאר העסקות, אזי נראה כי באפליקציות התשלום שייכים חמשת השימושים הגבוהים בסכומם הממוצע של העסקות בהם לעולמות התשלום בבתי עסק או עבור שירות ולא לשם תשלום בין יחידים.  נתונים בנק ישראל

 צ'קים OUT אפליקציות IN

בקרב בתי העסק עולה תמונה מפתיעה: יותר ממחצית מבתי העסק הקטנים ציינו שקיבלו השנה תשלום באמצעות אפליקציות תשלום. החדירה של אפליקציות התשלום לעולמות ה-B2P היא אם כך נרחבת ביותר וככל הנראה גם בעולמות ה-B2B, שכן יותר ממחציתם של בתי העסק גם מבצעים תשלומים באמצעות אפליקציות התשלום. יותר בתי עסק קיבלו השנה לפחות תשלום אחד באפליקציות תשלום (64%) מאשר בתי עסק שקיבלו תשלום בצ'קים (48%) וכך גם מן הצד המשלם. בחלוקה לאזורים גאוגרפים, ניתן לראות כי בעיקר ירושלים, שימוש מתון יותר ביישומוני תשלום (61%) וזאת ככל הנראה לאור הרכב האוכלוסייה הרב בה של ציבור מהמגזר הרעבי והחרדי .  נתונים בנק ישראל גם לרמת ההכנסה יש השפעה, בעלי הכנסה נמוכה בוחרים יותר שלא להשתמש באפליקציות תשלום (27%). כאשר לרמת ההשכלה אין השפעה: כאשר בוחנים את הפילוח לפי רמת ההשכלה בקרב מקבלי תשלום יחידים, פרט לשוני קטן שנגלה בין אקדמאים לבין לא אקדמאים, לא מוצאים הבדלים משמעותיים בהקשר זה.   נתונים בנק ישראל עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה אמר "הסקירה מצביעה על מספר תובנות מפתיעות וגם מחזקת הבנות שכבר היו לנו ולמשק בהקשר השימוש באמצעי תשלום בכלל, וביישומוני תשלום בפרט, בישראל. בין תובנות אלו אנו רואים את השימוש הרב בתשלומים של צרכנים גם לעסקים. אנו נמשיך לעקוב ולנתח מגמות בתחום, ולהביאם לידיעת הציבור". סקרי העדפות הציבור בשימוש באמצעי התשלום לשנת 2022 נערכו על ידי מכון "רושינק" למחקרי שווקים עבור מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל. במהלך שנה זו נערכו ארבעה סקרי העדפות ושני סקרי יומן הוצאות קצרים וייחודיים עבור הבחינה של ביצוע תשלומים ביישומוני התשלום. כולם התקיימו בפלטפורמה דיגיטלית ולכן מוטים המשיבים עליהם בהכרח לכיוון השימוש בטכנולוגיה. הממצאים בסקירה הם מתוך הסקר שהתקיים ביוני 2023. הסקרים הופנו לשני קהלי יעד - יחידים ובתי עסק. כל סקר מורכב משני שאלונים, האחד לגבי ביצוע תשלום והשני לגבי קבלת תשלום, כך שבפועל נערכו ארבע בדיקות שונות. השאלונים ליחידים נערכו נערך השאלון השני 14 באופן מקוון, כאשר הראשון נערך בקרב 1,200 נדגמים וכדי למנוע "התשה" בקרב 1,000 נדגמים בלבד מתוך אותם 1,200 משיבים שענו על השאלון הראשון. הנדגמים מייצגים את האוכלוסייה בגילים 18-74 בישראל שמחוברת לאינטרנט. המכסות נקבעו לפי הייצוג שמקובל בסקרי הלמ"ס. השאלונים שהופנו לבתי עסק נערכו גם הם באופן מקוון, בקרב 600 משיבים. המדגם מייצג עצמאים ובעלי בתי עסק קטנים (עד 20 עובדים) אשר מחוברים למרשתת. גם בסקר זה נדרשו לענות על השאלון השני 500 נדגמים בלבד מתוך אותם 600 הנדגמים שענו על השאלון הראשון, כדי להימנע מתופעת ה"התשה.