הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
במהלך הרבעון הראשון של 2023 חל ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות הזרות בישראל שעמדו על כ-2.6 מיליארד דולר, כך עולה מנתונים ראשוניים שמפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הרבעון החלש מדגיע לאחר שבמהלך שנת 2022 חלה ירידה של כ-37% בהיקף ההשקעות הזרות במדינה שהסתכמו בכ-29.32 מיליארד דולר. ברקע, הקיטון העולמי בהשקעות במהלך השנה החולפת בעקבות הלחצים האינפלציונים ומלחמת רוסיה-אוקראינה שפגעה בשרשראות האספקה.
ירידה דרסטית בהשקעות ברבעון הראשון
על פי נתונים ראשוניים שנאספו באגף הכלכלן הראשי, ברבעון הראשון של שנת 2023 נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022 (באגף מתעלמים משנת 2021 שהייתה שנה יוצאת דופן במספר מרכיבים והתאפיינה בהשקעות בהיקפים חריגים). הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים שירדו שניהם בשליש לעומת השנים הקודמות.
הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון זה ירד בכ-80% מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022 לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון ב-2023. ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים. מספר עסקאות הגרינפילד ברבעון הראשון של 2023 נשאר דומה לשנים שעברו, כאשר שווי העסקאות הסתכם בכ-180 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020. לדברי מחברי הדו"ח נראה כי חוסר הוודאות המקומי והגלובלי הביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות.
ירידה של 37% בהשקעות בשנת 2022
על פי דו"ח "סיכום שנתי 2022 בהשקעות זרות" אשר מתפרסם הבוקר על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך השנה החולפת נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.32 מיליארד דולר, ירידה משמעותית של 37.5% לעומת שנת 2021 שהייתה שנת שיא אז נרשמו עסקאות בהיקף של כ-46.97 מיליארד דולר, אך עדיין מעל נתוני שנת 2020 במהלכה בוצעו עסקאות בהיקף כולל של 26.43 מיליארד דולר.
- נקסט ויז'ן מזנקת ב-15% - צופה צמיחה של 70% בהכנסות גם בשנה הקרובה
- 2022: שנה קשה בשוקי ההון למניות ולאג"ח, שנה גרועה לתעשיית הקרנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה לשנים עברו רוב מוחלט של ההשקעות הגיעו מארצות הברית ומדינות אירופה. במהלך שנת 2022, כ-21 מיליארד דולר, המהווים כ-72% מסך ההשקעות הזרות הגיעו מארה"ב, בזמן ש-8% נוספים, 2.4 מיליארד דולר, הושקעו על ידי משקיעים מבריטניה, כאשר יתר ההשקעות הגיעו מדינות אחרות בהובלת גרמניה, שוויץ, צרפת, יפן וקנדה.
הקיטון בהשקעות הזרות בישראל הינו חלק ממגמה עולמית, במהלכה חל קיטון של 24% בהיקף ההשקעות הזרות (FDI) העולמי אשר נאמד בשנת 2022 ב-1.286 טריליון דולר. הרקע לקיטון נעוץ בין היתר במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שפרצה בפברואר 2022 אשר הפתיעה רבים בעולם, וגרמה לזעזוע נוסף בשרשרת האספקה העולמית. בנוסף להשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה הגלובלית, התאפיינה שנת 2022 בלחצים אינפלציוניים שהביאו לעליות ריבית משמעותיות. במהלך השנה, עלתה האינפלציה העולמית עלתה מ-4.7%- ב-2021 ל-8.8% ב-2022, מה שהוביל בנקים מרכזיים רבים בעולם להודיע במהלך השנה על מספר העלאות ריבית. ביעדי ההשקעה הגדולים בעולם, ארה"ב וסין, נרשמה ירידה של 21% ו-48% בהתאמה בשנה האחרונה, לצד ירידה של 26% בהשקעות בכלכלות ה-OECD.
תפיסות הביטחון הלאומי והאקלים השפיעו על ההשקעות
כותבי הדו"ח מציינים כי הן "תפיסות הביטחון הלאומי" אשר התעצמו במהלך 2022 והן המודעות לסכנות הסביבתיות השפיעו על ההשקעות ברחבי העולם. לדבריהם, החשש מהשתלטות זרה על מגזרים רגישים התעצמה, ותפיסת "הביטחון הלאומי" הורחבה לתחומים חדשים, דוגמת טכנולוגיות מתקדמות, ציוד רפואי ומיזמים הקשורים להשגת מידע אישי של אזרחים או יכולת לעצב את דעת הקהל. מ-1995 עד שנת 2022 37 מדינות הציגו מסגרות רגולטוריות חדשות לסינון השקעות הכוללות שיקולי ביטחון לאומי, 22 מתוכן הן כלכלות מפותחות מאירופה.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
- 4.בגרמניה המכובדת 51% (ל"ת)יורם 06/09/2023 11:39הגב לתגובה זו
- 3.ברגיל גק 06/09/2023 11:25הגב לתגובה זולפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת העם והמדינה : לפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת המדינה ...תתעוררו ותזרקו את האגו : הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
- 2.גבריאל 06/09/2023 11:14הגב לתגובה זואתה יודע לכתוב אבל התוכן כמעט אפס לא יודע באיזה ענפים וכמה אבל כמו הרוב במדיה רק לכתוב ולכתוב
- לרון 06/09/2023 11:45הגב לתגובה זועוד דו"ח כזה והוא מוחלף,מדינה מטומטמת בה הורגים את השליח,בואו נוריד את ראש הדג אולי אז לא יסריח
- 1.לרון 06/09/2023 11:10הגב לתגובה זומגיעים למסקנה נכונה וא בא התירוץ הרגיל "זה לא אנחנו אלה הם"

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
