עמידר
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של החברה
דעה

מיכאל ביטון וקטי שטרית "החברתיים" פוגעים במקבלי סיוע בשכר דירה וזכאי הדיור הציבורי

האם היה עולה בדעתכם לקדם חקיקה שתתן מתנה של חצי מיליון שקל בצורה אקראית לסתם אנשים? יש לפחות שני חברי כנסת שחושבים בטעות שכסף גדל על העצים. הבעיה היא שהם פוגעים בעיקר באנשים הכי חלשים בחברה - אלה שחברי הכנסת הפופוליסטיים רוצים, לכאורה, לעזור להם. הנה עוד כמה ח"כים כאלה: שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, נעמה לזימי, ינון אזולאי ואליהו רביבו
אריאל פייגלין | (6)

אין אף חבר כנסת, משמאל או מימין, שהיה מעלה בדעתו להגיש הצעת חוק שתקבע כי המדינה תעניק 466 אלף שקל לשמוליק במתנה - גם לא אם הוא נמצא מתחת לקו העוני ובטח שלא אם הפעם האחרונה בה מישהו בדק האם הוא מתחת לקו העוני הייתה לפני 30 שנה. חברי כנסת, ברובם לפחות, מודעים היטב לעובדה שכסף לא גדל על העצים, ולכן גם אם הם מעוניינים לסייע לשמוליק, או לחנה או לנג'יב, הם לא היו מציעים לתת להם נתח כזה מתקציב הרווחה כיוון שהדבר יבוא על חשבון משלם המיסים והנתמכים האחרים. ובכל זאת, פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בחברי כנסת מכל קצוות המפה הפוליטית שמציעים לעשות את זה בדיוק – פשוט בניסוח קצת שונה.

 

הצעת החוק לתיקון סעיף 20 בחוק דיור ציבורי (זכויות רכישה) התשנ"ט, שהוגשה בעבר על ידי כמה חברי כנסת ונדחתה פעם אחר פעם, מציעה, בפשטות, לקחת מספר מצומצם של אנשים שהיו בעבר זכאים לדיור ציבורי ולתת להם מתנה בשווי מאות אלפי שקלים. ההצעה, שמבקשת להאריך תוקף של חוק קודם שפקע לפני מספר חודשים וחטא באותה בעיה, מאפשרת לדיירי הדיור הציבורי שמתגוררים באותה דירה במשך למעלה מחמש שנים לקנות את דירתם בהנחה שיכולה להגיע לכ-85% משווי הדירה – סכומים שעלותם המשוערת הצטברה לכדי מיליארדי שקלים.

 

את העלות הזאת אמנם סופגים כלל אזרחי ישראל באופן עקיף, שכן מדובר בסכומים שיכלו להיכנס לקופת המדינה, אך הנפגעים הישירים ממנה הם מקבלי הסיוע בשכר דירה וזכאי הדיור הציבורי בעצמם – החוק מביא להקטנה מסיבית של מספר הדירות המוצעות לזכאי הדיור. בכך, החוק פוגע בסיכוייהם של הממתינים בתור אשר מצבם קשה בהרבה ממצבם של אותם דיירים שיכולים להרשות לעצמם את קניית הדירה. במקביל, הוא גם מונע את הגדלת תקציבי הרווחה במיליארדי שקלים ש"מבוזבזים" על אותן הטבות עתק לקבוצה מצומצמת.

 

העיוות הזה בחוק, שבעקבות התנגדות מימין ומשמאל חוקק מראש עם תאריך תפוגה, גרם לא רק לכך שהחוק לוקח דירות מזכאי דיור היום ונותן אותן לזכאי דיור מלפני שנים רבות, לעיתים אף עשורים, אלא גם לכך שהמרוויחים הגדולים מכל האירוע הם בכלל יורשים (שעשויים להיות אנשים אמידים) במקרה הטוב וספסרים של כל מיני עסקאות סיבוביות, שעוזרים לזכאים לממן את רכישת הדירות בהנחה ואז מוכרים אותן ברווח בעתיד, במקרה הרע. וכך, החוק לא הביא שום תועלת חברתית מלבד חלוקה של דירה במתנה לכמה עשרות אלפי אנשים לפי קריטריון שרירותי שמזמן איבד את המשמעות שלו.

 

לצערנו, במקום לברך על פקיעת החוק הבזבזני הלא-שוויוני הזה, שני חברי כנסת (מיכאל ביטון וקטי שטרית) בחרו להצטרף לרשימה הארוכה שצוינה למעלה ולהגיש שוב את הצעת החוק הפופוליסטית להארכת הסבסוד הכבד, מתוך מחשבה שבגלל חוסר השקיפות שיש בנושא, הציבור לא מבין את העלויות העצומות והפגיעה בממתינים לדיור ציבורי. ההצעה שלהם מקודמת לקראת דיון בכנסת, ולכן זו האחריות שלנו, הציבור, להתנגד בתוקף לחוסר השוויוניות ולבזבוז המיותר ולהזכיר לנבחרי הציבור שלנו שלא רק כסף לא גדל על העצים – גם דירות של הדיור הציבורי לא.

 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דורון 07/07/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
    זה כמו שעשו אם מחיר למשתכאו מחיר מטרה
  • 5.
    גלית ספיר 06/07/2023 20:40
    הגב לתגובה זו
    אני אם חד הורית שניים מתוכם ילד נכה סיעודי 235 נכות 40 ניידות פגוע ברגליים וחייל למה מי אתם בושה של אנשים לב שחור אני מחכה לדירה לבית קרקע ילדים שלכם לא חולים אני יושנת על ריצפה בושה אנשים רעים אני רוצה בית חדש חדש ארבע חדרים אני לא ישן על ריצפה אתם טועים אתם לא תיפגעו בחלשים יש לכם טעות
  • 4.
    נכהצ 06/07/2023 16:19
    הגב לתגובה זו
    ממש חבורת מנוולים. ממשלת פח אשפה על מלא.
  • 3.
    שטויות 06/07/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    הדיירים של הדיור הציבורי מאוד חלשים כלכלית ובקושי יש להם את היכולת לשלם את 15% הנדרשים לקניית הדירה אז למה למכור את הדירה ? מה יעשו בכסף ? איפה יגורו ? על הספסל הציבורי ? פשוט תהיה להם דירה כמעט בחינם אך למכור הם לא ימכרו עד שימותו.
  • 2.
    איך קטי שיטרית ח״כית? איך? עד לאן נרד? (ל"ת)
    הוזה 06/07/2023 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 06/07/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
    ,ופעיל חברתי צומח מכולם .
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.