ג'נט יילן
צילום: AFP

שרת האוצר של ארה"ב נוחתת בסין. האם היא מסוגלת לאחות את קרע "המלחמה הטכנולוגית"?

שתי המדינות כבר הטילו מגבלות הדדיות, אבל בארה"ב יודעים שסין שולטת בייצור העולמי של המינרליים - הגרמניום והגליום - שקריטיים לתעשיית השבבים
איציק יצחקי | (3)

שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, טסה היום לבייג'ין. המטרה שלה ברורה: לנסות לתקן לפחות חלק מיחסי ארה"ב-סין ולהעמיק את התקשורת בין המעצמות. היא מגיעה בזמן של מתיחות גוברת בין שתי המדינות על רקע טכנולוגי. רק ביום שני הכריזה ילן על תוכניתה לבקר בבייג'ין, כאשר במקביל דווח שסין עומדת להגביל את היצוא של מינרלים שהיא מייצרת שקריטיים לתעשיית השבבים - המוליכים למחצה. סין מייצרת 80% מהגליום ו-60% מהגרמניום. בכלל, סין שולטת בתחום עיבוד המינרליים. היא מייצאת עבור טכנולוגיות צבאיות, דיגיטליות ועבור חברות של אנרגיה ירוקה. המהלך התפרש כהסלמה נוספת ביחסי סין-ארה"ב. ממשל ביידן כבר הכריז כי הוא יגביל את הגישה של סין לשירותי מחשוב ענן, כך לפחות על פי הוול סטריט ג'ורנל. זה עשוי להשפיע על חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות כמו מיקרוסופט או אמזון. וזה מגיע שבוע לאחר הדיווחים שארה"ב מתכננת לאסור שליחת שבבים לבינה מלאכותית לסין ללא רישיון, דבר שעלול לפגוע בחברות ענק כמו אנבידיה. ממשל ביידן אפילו הטיל הגבלות על מכירת שבבים מתוחכמים אחרים לחברות סיניות. אז למה יילן באה לבקר, כשבקרוב תיערך פגישה בין הנשיא ביידן לנשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת ה-G-20 בנובמבר? "אפשר לומר הוא שהביקור שלה ממשיך יוזמות של שני הצדדים לחידוש דיאלוג", אמר לבארונס ג'ורג' מגנוס, חוקר במרכז סין באוניברסיטת אוקספורד. הוא הוסיף כי הציפיות מההביקור נמוכות משום אין הרבה נושאים ששני הצדדים הולכים למצוא עליהם הסכמה. סטיבן רואץ', שותף במכון ג'קסון של אוניברסיטת ייל והיו"ר לשעבר של פעילות מורגן סטנלי באסיה, אמר כי "אין ספק שזה חדשות טובות ששני הצדדים מדברים שוב. אבל אני עדיין מודאג מכך שאין אג'נדה מוגדרת". הוא סיפר כי נסיעתה של ילן נועדה ל"חילופי דעות", אך הדגיש כי "אין נושאים מעשיים על סדר היום. לדבר זה טוב - במיוחד אחרי חמישה חודשים כל כך צורמים. אבל ללא פעולה קונקרטית, תמיד קיים הסיכון שהדיבור יכול להיות לא מועיל". חלק מהבעיות קשורות לשבבים לשירותי מחשוב ענן - ענקיות הטכנולוגיה עשויות להזדקק לאישור ממשלת ארה"ב כדי לספק שירותים ללקוחות הסינים שלהם, באמצעות שבבי בינה מלאכותית. ממשל ביידן הגביר את המאמצים להגביל העברות של שבבים, מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב לחברות סיניות. הוא טען כי מדובר ב"חשש לביטחון הלאומי". סין, מצדה, אסרה על חברות סיניות לקנות מוצרים מתוצרת מיקרון - יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית הגדולה ביותר. שי דחק השבוע בחברות להפסיק לנתק את שרשרת האספקה שלהן ממדינות זרות, בטענה שזה פוגע בכל הצדדים, למרות שסין מציבה הגבלות על מתכות המהוות מרכיב קריטי בתעשיית ייצור השבבים. ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, מתח ביקורת על מאמצי המערב לצמצם את תפקידה של סין בשרשרות האספקה העולמיות, ואמר שתלות הדדית היא "דבר טוב, לא דבר רע". ילן אמרה שהפרדה מלאה בין כלכלת ארה"ב לזו של סין תהיה "אסון עבור שתי המדינות" וערעור היציבות בשאר העולם. היא הוסיפה כי שתי המדינות "יכולות וצריכות למצוא דרך לחיות יחד ולשתף בשגשוג העולמי". היא קראה לשיתוף פעולה באתגרים גלובליים דחופים למרות הבדלים גיאופוליטיים וחילוקי דעות. מומחים תעשייתיים רואים בצעד של סין להגביל את הגליום והגרמניום, כלומר את תחום המוליכים למחצה, כפעולת נגד מול מגבלות הייצוא של ארה"ב. הם אומרים שלא סביר שזה ישפיע באופן מיידי על תפוקת המוליכים למחצה העולמית, מכיוון שמהלך כזה גם יפגע בתעשיית הטכנולוגיה של סין, שכאמור אחראית לייצור של אחוזים משמעותיים ביותר בעולם. ההכרזה הסינית גרמה לדרום קוריאה לכנס ביום שלישי האחרון ישיבת חירום במטרה לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות של ההגבלות של סין ואת ההשלכות על יפן. בפגישות עם בכירים סיניים, ילן תדון בחשיבותן של שתי הכלכלות הגדולות בעולם כדי "לנהל בצורה אחראית את מערכת היחסים שלנו ולעבוד יחד כדי להתמודד עם אתגרים גלובליים", כך לפי משרד האוצר של ארה"ב. ילן אמרה באפריל כי ארה"ב שואפת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלה ושל בעלות בריתה ולהגן על זכויות האדם באמצעות פעולות שלא נועדו להשיג יתרון כלכלי. לדבריה, ארה"ב מחפשת "קשר כלכלי בריא עם סין". האמנם?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 06/07/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    זו מלחמה לכל דבר,כלכלית אמנם
  • 1.
    ברבור 06/07/2023 13:14
    הגב לתגובה זו
    שום טכנולוגיה ושום בטיח לסינים יש כבר הכל.
  • שימוש 06/07/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
    שבידי הסינים לעת משבר
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

מניות הקוואנטים מזנקות, מה הסיבה? השוק עולה במעל 0.5%

וול סטריט ממשיכה את המגמה החיובית עם שיאים חדשים, וגם מדד הראסל 2000 מצטרף לחגיגת השיאים

מערכת ביזפורטל |

מניות הקוואנטים מזנקות על רקע התקדמות בעסקאות מול הממשל.  שתי חברות אמריקאיות הודיעו בימים האחרונים על עסקאות אסטרטגיות עם גורמי ממשל. חברת ריגטי קמפיוטינג (Rigetti Computing 16.45%  ) הודיעה כי זכתה בחוזה של חיל האוויר האמריקאי, בעוד איאון־קיו (IonQ 5.59%  ) חשפה שיתוף פעולה חדש עם משרד האנרגיה. שתי ההודעות דחפו את מניות החברות ואת כלל סקטור הקוונטום לעליות חדות וזה בולט מאוד גם היום.  


אתמול זה היה היום של אינטל, לאחר שקיבלה השקעה מרשימה מהחברה היקרה והיוקרתית ביותר בוול סטריט, אנבידיה. איך אינטל הגיעה למצב שהיא צריכה השקעות ומה יהיה בעתיד - אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה. נזכיר כי הממשל האמריקאי רכש כ-10% מאינטל בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה - ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש.

שיחת טראמפ/שי - הנשיא טראמפ צפוי לשוחח היום עם נשיא סין שי ג׳ינפינג במטרה לסגור סופית את עסקת טיקטוק, אחרי שדחה את הדד-ליין למכירת השליטה הסינית באפליקציה עד דצמבר. על פי הדיווחים, קונסורציום בהובלת אורקל צפוי להפעיל את הפעילות בארה״ב, כשברקע יש גם ציפיות להתקדמות בהפחתת מכסים הדדיים. עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל


מאקרו

סיכום שבוע בקריפטו: בדרך להמשך עליות? הרגולטור מסיר חסמים, וחברות הקריפטו עם ביצועי שיא - אפשרויות החשיפה לקריפטו מתרחבות ומתגוונות, מהשקעה ישירה דרך תעודות סל, חברות אוצר, ועד חברות מתעשיית הקריפטו, כעת הרגולטור מתגייס לעזרת המשקיעים עם תקנות חדשות להנפקה מהירה יותר של תעודות סל; דוחות בוליש, השקת מטבע יציב חדש, ואיזה מטבע נסחר בשיא כל הזמנים?

הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית על 4% אך האט את קצב הצמצום הכמותי, צעד שנתפס כהקלה מוניטרית חלקית על רקע זינוק בתשואות האג"ח וחוסר אמון גובר במדיניות הפיסקלית של הממשלה החדשה