פוטרתם ללא שימוע ראוי – מגיע לכם פיצוי
בתביעה שנדונה לאחרונה שוב אנו נתקלים בתביעה שהוגשה על סכום גבוה של מעל 2 מיליון שקל (וזאת לאחר שבתחילה הוגשה על סכום של יותר מ-4 מיליון שקל) של עובד שפוטר לאחר תקופת עבודה של כמעט 4 עשורים. בית המשפט לא קיבל את שלל טענות העובד על פיצויים בשל הפרשות לפנסיה ושעות נוספות וכו', אך קיבל את טענותיו לגבי הליך השימוע. יראו החברות ויזהרו, השימוע הוא לא משחק. זה לא סתם לצאת לידי חובה. נעשה כאילו שימוע והכל בסדר. בית המשפט מתייחס ברצינות רבה לסדרי הליך השימוע, לטענות המעסיק, וכן לתגובת העובד ולסיבת הפיטורין הרשמית שבגינה זומן העובד לשימוע. מותר לחברה להחליט לפטר עובדים, לפי שיקוליה, אבל עליה לשמור על הזכויות שלהם בהליך, אחרת תשלם.
- חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובד חייב לדעת מהי סיבת פיטוריו
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
במקרה זה, לא רק שעילת הזימון לשימוע, כמו גם עילת הפיטורים, היא 'התייעלות החברה', אלא שמתצהירי הנתבעת ומסיכומיה, עולה, כי התחוור לנתבעת כי התובע סרח וחתר תחתיה תוך הפרת ההסכם עמו. טענות חמורות אלה, מן הראוי היה לברר באופן מעמיק ולתת לתובע את האפשרות להגיב אליהן בטרם תתקבל החלטה על המשך העסקתו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בעובד בכיר שעבד בשירותה של הנתבעת 39 שנים".
התובע טען כי הרקע לפיטוריו הוא החלטת הנתבעת לחסוך בעלויות העסקה של עובדים קבועים שהעסקתם יקרה, ותחת זאת להעסיק עובדים חדשים ללא ותק, ללא תשלום זכויות סוציאליות וללא יציבות תעסוקתית. כמו כן טען כי מטרה נוספת שעמדה לנגד עיני הנתבעת היא הרצון לצמצם את הכספים שיגיעו לתובע כאשר יגיע מועד פרישתו
בנוסף טען, כי פיטוריו נעשו בניגוד להסכם רכישת מניות החברה משנת 2014 ע"י חברת סיסטם.
הנתבעת טענה כי מדובר בתביעה של מי שהיה בעל מניות בנתבעת, מכר את מניותיו לבעליה הנוכחיים תוך שהוא מצהיר כי לא קיימים חובות לעובדים, והוא בכללם.
בסוף טענה החברה כי בשנת 2018, נדרשה לנקוט בצעדי התייעלות, וזאת לאור תוצאותיה הכספיות וכי הוצע לתובע 3 חלופות תעסוקתיות כדי להימנע מפיטוריו.
עוד הוסיפה, כי מנכ"ל הנתבעת הבין במהלך השימוע כי התובע אינו רואה עצמו מחויב עוד לחברה ואף חתר תחתיה, בניגוד למחויבותו בהסכם המכירה, עת ניסה להעביר לקוחות של הנתבעת לטיפולו הפרטי.
הנתבעת הכחישה את כל יתר טענותיו של התובע וטענה גם כי לאור העובדה כי התובע מכר את מניותיו, הסכם המכירה לא חל עליו, ומשכך אינו יכול לטעון כי לא קוימו תנאי ההסכם לגביו.
"פגם מהותי היורד לשורש ההליך"
- 2.משפט (ל"ת)מייק 05/05/2023 16:36הגב לתגובה זו
- 1.האם יש התיישנות על כך וכמה זמן? (ל"ת)יריב 04/05/2023 17:47הגב לתגובה זו
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
צעיר בתחילת דרכו בעולם מצא את עצמו שקוע בחובות של עסק שנוהל בפועל בידי אחיו אך נרשם על שמו. בית המשפט נדרש לשאלה מתי רשלנות נהפכת לחוסר תום לב, וקבע כי בלי כוונה רעה, אין מקום לבטל את הליך חדלות הפירעון, גם כשנעשו טעויות קשות בדרך
כשהיה בן 22 בלבד, זמן קצר אחרי שהחל את חייו הבוגרים, חתם אורי כהן על מסמכים שעתידים היו ללוות אותו שנים קדימה. העסק שנרשם על שמו לא היה פרי יוזמה שלו, והוא גם לא היה זה שקיבל את ההחלטות המרכזיות שנגעו להפעלתו, אך שמו הופיע כבעלים. שנים לאחר מכן, כשהעסק קרס והותיר אחריו שובל של חובות, מצא עצמו כהן בלב הליך חדלות פירעון, כשהשאלה שמונחת לפתחו של בית המשפט אינה רק מי ניהל את העסק בפועל, אלא האם עצם הסכמתו לשמש בעלים על הנייר מצדיקה את ביטול ההליך כולו.
ההחלטה שניתנה בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בבאר שבע, על ידי השופט עידו כפכפי, עוסקת בדיוק במתח הזה שבין אחריות אישית, רשלנות חמורה והצורך להבחין בין טעות קשה לבין התנהלות שנעשתה מתוך כוונה לנצל לרעה את דיני חדלות הפירעון. במרכזה עומד צעיר יליד 1994, שנקלע להליך חדלות פירעון לאחר שצבר חובות בהיקף ניכר, בעקבות עסק בתחום אביזרי הסלולר שנרשם על שמו אך נוהל בפועל, לטענתו ולטענת גורמים נוספים, על ידי אחיו הבכור.
צו פתיחת ההליכים בעניינו של כהן ניתן כבר ביולי 2022, אז נקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,300 שקל. במהלך ההליך הוא נישא ואף נהפך לאב, אך שאלת נסיבות הסתבכותו הכלכלית המשיכה להעסיק את בעלי התפקיד. העסק שבמוקד, שהחל לפעול ב-2016 כעוסק מורשה ונהפך בהמשך לחברה בע"מ בשם אנדרו אביזרי סלולר, פעל במשך כחמש שנים, עד לקריסתו ולפתיחת הליך חדלות פירעון נפרד בעניינו של התאגיד, שהסתיים בצו חיסול.
במסגרת בדיקות שערך הנאמן שמונה להליך של כהן, עלו חשדות חמורים ביחס לאופן ניהול החברה. הנאמן אף העלה אפשרות של הברחת נכסים ויצירת חובות במרמה, אך כפי שצוין בהחלטה, העניינים האלה לא נבחנו לעומק במסגרת תיק פירוק החברה, שנסגר מבלי שנערך בירור ממצה של הטענות. בדו"ח הבדיקה פירט הנאמן את גרסתו של כהן, שלפיה אחיו, נדב, ביקש ממנו לרשום את העסק על שמו, משום שהוא עצמו היה מצוי באותה העת בהליך של פשיטת רגל ולא יכול היה להחזיק עסק רשום.
- עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החייב עצמו עבד בעסק כשכיר
לטענת כהן, האח נדב הוא שניהל את העסק בפועל, קיבל את ההחלטות, הוביל את ההתרחבות ופתח סניפים נוספים, בעוד הוא עצמו עבד בעסק כשכיר, אחראי על תחום ההזמנות, והשתכר שכר חודשי קבוע לאורך שנות פעילותו. מנגד, הנאמן התרשם כי התמונה מורכבת יותר, וכי כהן לא היה רק דמות פורמלית, אלא היה מעורב בניהול במידה כזו או אחרת, עד כדי עצימת עיניים ביחס להתנהלות העסקית.
