רני צים רני צים
צילום: יח"צ

צרות ברני צים: דרישת מס של 120 מיליון שקל וקריסה של המניה

החברה חולקת כמובן על עצם הדרישה רשות מקרקעי ישראל ומתכוונת לערער: "יש לחברה טענות מוצקות". האם זו סתם 'שיטת מצליח מצידה של רשות מקרקעי ישראל'? בינתיים המניה התרסקה בשנה האחרונה ב-64%
דור עצמון |

חברת רני צים רני צים -0.45% העוסקת בייזום, הקמה וניהול מרכזים מסחריים, קיבלה לידיה שומה מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), על 120 מיליון שקל, לפני מע"מ, בעקבות עסקת שינוי ייעוד וניצול זכויות שאושרו במסגרת התב"ע החדשה, כמו גם על עליית ערך הקרקע בפרויקט שלה בכפר סבא.

ברני צים כמובן לא מסכימים עם הדרישה של רמ"י, הן על עצם השומה וגם על הגובה שלה והיא מתכננת לערער על ההחלטה וטוענת שיש לה "טענות מוצקות". בכל מקרה, ברני צים אומרים שהם כבר הפרישו כסף בדוחות הכספיים על עסקת שינוי ייעוד הקרקע וניצול זכויות נוספות שאושרו במסגרת התב"ע החדשה. בחברה אומרים שההפרשה בעוצמה על בסיס הערכת שמאי וכי "ולהערכת החברה לא תידרש הפרשה נוספת בדוחותיה".

בחברה של רני צים מבקשת להבהיר שבמסגרת גיבוש מבנה העסקה להכנסת השותפים לפרויקט וההתחשבנות בין הצדדים, "נלקחו בחשבון חלקם של השותפים בתשלומי השומות לרמ"י ובהתאם נקבעה גם התמורה שהתקבלה מהשותפים". באשר לתשלום השומה - חלק מהסכום שוריין וישוחרר מהסכום המוחזק בנאמנות כחלק מהרווחים ויתרת הסכום נלקח בחשבון במסגרת תקציב הפרויקט והוא ישולם מליווי בנקאי שוטף של הפרויקט.

ברני צים חוזרים ומדגישים שהם לא צופים "תשלומים משמעותיים נוספים" ממקורותיה העצמאיים בעקבות השומה וכי השומה הסופית תהיה נמוכה משמעותית מהדרישה של רשות מקרקעי ישראל.

 

צריך לומר, רני צים סובל משנה קשה. מניית החברה נמצאת בשפל משמעותי לאחר שאיבדה 64% בשנה האחרונה ו-30% מתחילת השנה הנוכחית למחיר של 2.3 שקל ושווי שוק של 338.4 מיליון שקל בלבד. זאת לאחר שמניית החברה הגיעה בתחילת 2020 למחיר שיא של 7.55 שקל ושווי שוק של 1.1 מיליארד שקל.

רני צים רשמה רבעון רביעי חלש בסוף 2022 עם רווח נקי שצנח ב-57.5% ל-18.9 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל ב-2021. הרווח ב-2022 כולה הסתכם ב-80 מיליון שקל לעומת רווח של 105.6 מיליון שקל ב-2021. ברני צים אמרו כי הירידה ברווח הנקי נובע בעיקרו מגידול בהוצאות הנהלה וכלליות כתוצאה מרישום חשבונאי בגין הנפקת אופציות עובדים בסך של כ-10 מיליון שקל השנה, לעומת כ-1.5 מיליון שקל בשנת 2021, מעליית ערך נדל"ן להשקעה מתונה יותר בהשוואה ל-2021 וכן מגידול בהוצאות המימון, נטו בעיקר בשל ההתחייבויות צמודות המדד של החברה וכן לאור עליית ריבית הפריים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.