הוגשה קובלנה כנגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו
שת"פ בין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולשכת עורכי הדין יוביל להגשת קובלנות במסלול מהיר נגד עורכי דין שהציבור יתלונן עליהם ברשות. התלונה הראשונה הוגשה נגד עו"ד יוסי אומיד
האם סוף סוף מישהו יעשה סדר בשוק הרותח של התחרות של עורכי הדין בתחום ההתחדשות העירונית? התחרות בין עורכי הדין בתחום לפעמים חורגת מגבול הטעם הטוב, והתוצאה היא פעמים רבות - פגיעה בזכויותיהם של הדיירים.
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הודיעה כי החלה לאחרונה בשיתוף פעולה עם ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, לצורך טיפול בתלונות הרבות המגיעות אליה דרך המינהלות העירוניות הפועלות ב-40 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי.
במקרה הראשון בו החלו לטפל יחד, החליטה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין להעמיד את עו"ד יוסי אומיד לדין משמעתי בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעיית הלקוח.
ההליך החל לאחר שכנגד עו"ד יוסי אומיד התקבלו ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מספר תלונות אשר נבחנו ונמצאו מבוססות, ובהתאם לכך הועברה תלונה לוועדת האתיקה הארצית. במקרה אשר בגינו החליטה ועדת האתיקה הארצית להגיש את הקובלנה, ניסה עו"ד אומיד להחתים בעלי דירות על הסכם פינוי בינוי עם חברה יזמית שעדיין נמצאת בהקמה ואינה קיימת בפועל, וזאת תוך כדי איומים על בעלי דירות שלא רצו לחתום כי ינקטו נגדם צעדים כדיירים סרבנים. בגין אותו אירוע, הוגשה גם תלונה לממונה לעניין פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אשר בסיום הבירור שלה קבעה כי "הדעת אינה נותנת שדיירים יתקשרו בעסקה מחייבת עם יזם שזהותו אינה ידועה להם ויש צורך בחובת גילוי ובשקיפות מלאה בהסכם לעניין זהות היזם".
- מענקים למיזמים ברחובות ואשקלון בהיקף של 115 מיליון שקל
- "הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת האתיקה הארצית בלשכת עו"ד והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית החליטו כי במסגרת הפעילות המשותפת ביניהן, לאחר צבירה של תשתית ראייתית לפעילות פוגענית של עורך דין מסוים, תעביר הרשות את ממצאיה אל ועדת האתיקה לשם קיומו של בירור בעניינם.
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר כי: "שיתוף הפעולה בין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין מטרתו הידוק ההגנה על בעלי הדירות בהתחדשות עירונית, ומניעת פעילות פסולה של עורכי דין החורגים מכללי האתיקה המקצועית".
נזכיר כי עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעו"ד אומיד חזקת החפות, וכי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנה, אשר הדיון בה יערך בקרוב.
- 3.ערן 06/06/2023 14:26הגב לתגובה זולפי מה שהגיע אלי, הוא שוחה ובוחש עם קבלנים באותו זמן שמארגן את הדיירים לחתום לקבלנים כאילו שהוא מייצג את הדיירים המסכנים, ברובם כאלו תמימים שלא מבינים ומבחינתם רואים זאת כאפשרות יחידה לשדרג כביכול את דירתם, העיקר ש..."הם לא צריכים לשלם כלום" ו...העסקים שלהם עם הקבלן וכמה הקבלו משלם לו בעבור היצוג של הדיירים מולו (!!) זה "לא אמור לעניין אותם".
- 2.מבלי להתיחס למקרה בכתבה, יש להזהר מעורכי דין. (ל"ת)דודו 11/05/2023 10:40הגב לתגובה זו
- 1.חיים 09/05/2023 17:10הגב לתגובה זוראיתי אותו מבצע מניפולציות על דיירים, מייצג למעשה את הקבלן וגם לא מסתיר קשריו עימו, מסרב לומר מה וכמה הוא מקבל מהקבלן ובעצם מה הוא התקבול שהוא מקבל כדי ליצג.... את הדיירים - אנשים קשי יום שמבחינתם ההבטחה ש..."הם לא צריכים לשלם כלום" היתה נשמעת נהדרת, בלי להבין שהם משלמים פי כמה וכמה בשל העובדה שהלכה למעשה העו"ד נותן שירות לקבלן שהוא זה שעומד *מולם*. ראיתי בעיניים שלל מניפולציות ברורות, הבנתי מהר מאוד במה מדובר ואיזה אנשים הוא מחפש ואילו הוא מבקש להרחיק. הכל... לכאורה כמובן אבל.. יש לי לא מעט אינפורמציה מתועדת אם יתעורר איזה צורך...
- איך אפשר ליצור עימך קשר (ל"ת)מ.נ 28/11/2023 14:10הגב לתגובה זו
- מ.א. 10/05/2023 19:59הגב לתגובה זועו"ד אומיד הציג את עצמו כעורך דין של הדיירים בעוד שבפועל הסתיר מידע, שגיליתי אותו, כי הוא בעצם עובד עבור הקבלן. איש לא ישר. הפרויקט המדובר היה אמור חהיות בעיר חולון.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
