בית המשפט
צילום: Pixbay

הוגשה קובלנה כנגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו

שת"פ בין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולשכת עורכי הדין יוביל להגשת קובלנות במסלול מהיר נגד עורכי דין שהציבור יתלונן עליהם ברשות. התלונה הראשונה הוגשה נגד עו"ד יוסי אומיד

נחמן שפירא | (5)

האם סוף סוף מישהו יעשה סדר בשוק הרותח של התחרות של עורכי הדין בתחום ההתחדשות העירונית? התחרות בין עורכי הדין בתחום לפעמים חורגת מגבול הטעם הטוב, והתוצאה היא פעמים רבות - פגיעה בזכויותיהם של הדיירים.

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הודיעה כי החלה לאחרונה בשיתוף פעולה עם ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, לצורך טיפול בתלונות הרבות המגיעות אליה דרך המינהלות העירוניות הפועלות ב-40 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי.

במקרה הראשון בו החלו לטפל יחד, החליטה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין להעמיד את עו"ד יוסי אומיד לדין משמעתי בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעיית הלקוח.

ההליך החל לאחר שכנגד עו"ד יוסי אומיד התקבלו ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מספר תלונות אשר נבחנו ונמצאו מבוססות, ובהתאם לכך הועברה תלונה לוועדת האתיקה הארצית. במקרה אשר בגינו החליטה ועדת האתיקה הארצית להגיש את הקובלנה, ניסה עו"ד אומיד להחתים בעלי דירות על הסכם פינוי בינוי עם חברה יזמית שעדיין נמצאת בהקמה ואינה קיימת בפועל, וזאת תוך כדי איומים על בעלי דירות שלא רצו לחתום כי ינקטו נגדם צעדים כדיירים סרבנים. בגין אותו אירוע, הוגשה גם תלונה לממונה לעניין פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אשר בסיום הבירור שלה קבעה כי "הדעת אינה נותנת שדיירים יתקשרו בעסקה מחייבת עם יזם שזהותו אינה ידועה להם ויש צורך בחובת גילוי ובשקיפות מלאה בהסכם לעניין זהות היזם".

ועדת האתיקה הארצית בלשכת עו"ד והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית החליטו כי במסגרת הפעילות המשותפת ביניהן, לאחר צבירה של תשתית ראייתית לפעילות פוגענית של עורך דין מסוים, תעביר הרשות את ממצאיה אל ועדת האתיקה לשם קיומו של בירור בעניינם.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר כי: "שיתוף הפעולה בין הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין מטרתו הידוק ההגנה על בעלי הדירות בהתחדשות עירונית, ומניעת פעילות פסולה של עורכי דין החורגים מכללי האתיקה המקצועית".

נזכיר כי עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעו"ד אומיד חזקת החפות, וכי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנה, אשר הדיון בה יערך בקרוב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ערן 06/06/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שהגיע אלי, הוא שוחה ובוחש עם קבלנים באותו זמן שמארגן את הדיירים לחתום לקבלנים כאילו שהוא מייצג את הדיירים המסכנים, ברובם כאלו תמימים שלא מבינים ומבחינתם רואים זאת כאפשרות יחידה לשדרג כביכול את דירתם, העיקר ש..."הם לא צריכים לשלם כלום" ו...העסקים שלהם עם הקבלן וכמה הקבלו משלם לו בעבור היצוג של הדיירים מולו (!!) זה "לא אמור לעניין אותם".
  • 2.
    מבלי להתיחס למקרה בכתבה, יש להזהר מעורכי דין. (ל"ת)
    דודו 11/05/2023 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 09/05/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    ראיתי אותו מבצע מניפולציות על דיירים, מייצג למעשה את הקבלן וגם לא מסתיר קשריו עימו, מסרב לומר מה וכמה הוא מקבל מהקבלן ובעצם מה הוא התקבול שהוא מקבל כדי ליצג.... את הדיירים - אנשים קשי יום שמבחינתם ההבטחה ש..."הם לא צריכים לשלם כלום" היתה נשמעת נהדרת, בלי להבין שהם משלמים פי כמה וכמה בשל העובדה שהלכה למעשה העו"ד נותן שירות לקבלן שהוא זה שעומד *מולם*. ראיתי בעיניים שלל מניפולציות ברורות, הבנתי מהר מאוד במה מדובר ואיזה אנשים הוא מחפש ואילו הוא מבקש להרחיק. הכל... לכאורה כמובן אבל.. יש לי לא מעט אינפורמציה מתועדת אם יתעורר איזה צורך...
  • איך אפשר ליצור עימך קשר (ל"ת)
    מ.נ 28/11/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
  • מ.א. 10/05/2023 19:59
    הגב לתגובה זו
    עו"ד אומיד הציג את עצמו כעורך דין של הדיירים בעוד שבפועל הסתיר מידע, שגיליתי אותו, כי הוא בעצם עובד עבור הקבלן. איש לא ישר. הפרויקט המדובר היה אמור חהיות בעיר חולון.
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.