ה-AI שישנה את עולם הרכש? וולמארט עם שימוש חדש בבינה מלאכותית לניהול מו"מ
ענקית הקמעונאות האמריקאית השלימה פיילוט במסגרתו עשתה שימוש בתוכנת בינה מלאכותית לצורך ניהול משא ומתן מול ספקים; השימוש הביא לשיפור של 3% במחירי החוזים, כמו גם לשביעות רצון גבוהה מצד הספקים
האם תחום הבינה המלכותית בדרך לשנות גם את תחום עסקאות הרכש בעולם הקמעונאות? אם תשאלו את אחת החברות המובילות בתחום, וולמארט WALMART האמריקאית, התשובה היא כנראה שכן. על פי דיווח של רשת בלומברג, בפיילוט שערכה לאחרונה ענקית הקמעונאות, נעשה שימוש מוצלח בתוכנת בינה מלאכותית לניהול משא ומתן עם ספקים.
לפי הדיווח, ענקית הקמעונאות עשתה שימוש בצ'אטבוט שפותח על ידי חברת Pactum AI בכדי לנהל משא ומתן אוטומטי מול שורה של ספקי הרשת. לטענת הרשת, הטכנולוגיה הביאה לחסכון של 3% בחוזים שנחתמו מול הספקים באמצעות התוכנה. אך אולי חשוב מכך, הספקים הביעו שביעות רצון גבוהה מהתהליך כשלושה מתוך ארבעה, העדיפו לנהל את המשא ומתן מול התוכנה החדשה מאשר מול אדם, כפי שניהלו עד כה.
המערכת שפותחה על ידי חברת הטכנולוגיה Pactum, אשר נוסדה לפני כארבע שנים בקליפורניה, מגדירה מראש מול הקמעונאי את התקציב והדרישות שלו, דוגמת הנחות ותנאי תשלום, ומשווה בין דרישות הספק לפרמטרים שונים כמו מגמות, ערכי סחורות ועלויות של מתחרים. לאחר מכן, התוכנה אמורה להגיע להסכם תוך מספר ימים. דבר בעל משמעות גדולה שכן פעולות מסוג זה לקוחות לעיתים שבועות או חודשים.
הכלי החדש נוסה על ידי וולמארט לראשונה בקנדה, אך מאז הרחיבה הרשת את השימוש בו לארה"ב, צ'ילה ודרום אפריקה. כיום, תוכנת ה-AI מנהלת משאים ומתנים רק עבור עגלות קניות וכלים חיוניים לפעילות חנויות הרשת, אך בשלב זה לא עבור מוצרים הנמכרים בסניפי הרשת.
- הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלי החדש אמנם עשוי למזער את התלות של החברה בעובדי הרכש, אך בעתיד הנראה לעין היא לא צפויה להחליף אותם. זאת היות וכיום, הטכנולוגיה של Pactum משמשת בעיקר לחיסכון בעלויות החוזים, הפשוטים יותר. מה גם שהבוט עדיין צריך לנהל משא ומתן עם אדם אמיתי, כך שדיונים אוטומטיים לחלוטין לא צפויים בעתיד הקרוב. עם זאת, הבוט בהחלט עשוי להקל על העומס של צוותי הרכש דבר אשר עשוי להפחית את הצורך של החברה בגיוס עובדים לתחום זה.
לפני כחודשיים, דיווחה ענקית הקמעונאות על תוצאות הרבעון הרביעי של 2022 בהם רשמה הכנסות של 164.05 מיליארד דולר, מעל הצפי המוקדם של האנלסיטם להכנסות של 159.76 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח מתואם של 1.71 דולר למניה, גבוה מצפי האנליסטים לרווח מתואם ל-1.51 דולר למניה.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
דוח החברות הרב לאומיות (IATI) הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
