גייסו מהציבור 74 מיליון דולר בניגוד לחוק - אבל קיבלו עונש לא מרתיע:
שני אנשים ששיווקו לציבור הצעות להשקעה בנדל"ן בארה"ב, ללא פרסום תשקיף - כפי שהיו חייבים לעשות - הורשעו וקיבלו ארבעה חודשי שירות בלבד וקנס של 300 אלף שקל. כך החליט בית המשפט הכלכלי בתל אביב. הבעיה היא שמדובר בעונש קל ולא ממש מרתיע. דמי הניהול שגבו הנאשמים לאורך השנים היו מן הסתם הרבה יותר גבוהים מהקנס. אז למה בעצם שלא יחזרו לכך גם בהמשך?
מדובר על אורי פריש ועל רועי מרציאנו וחברת אקסלמד. הם הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכך שהציעו ומכרו ניירות ערך לציבור תחת המותג סיטיאר (CityR). על פי כתב האישום, במהלך 2012-2016 הם גייסו 74 מיליון דולר מ-900 משקיעים ישראליים בשביל לרכוש 12 פרוייקטי נדל"ן בארה"ב. גיוס הכספים נעשה באמצעות הסכמי השקעה הקובעים שתמורת השקעתם, המשקיעים מקבלים מניות בחברה, ולא זכויות בנכסי הנדל"ן עצמם. לכן, הסכמי ההשקעה נחשבים ניירות ערך ולכן גם היו חייבים לפרסם תשקיף.
אבל על פי החוק, מותר להציע ניירות ערך לציבור ללא תשקיף רק ל-35 אנשים בשנה. בפועל הם גייסו כסף מהרבה יותר אנשים. "התשקיף נועד לצמצם את פער המידע בין החברה למשקיעים ולאפשר למשקיעים לקבל החלטה מושכלת לגבי כספם" מסבירים ברשות ניירות ערך.
השופטת דנה אמיר קבעה בפסק הדין כי "יש טעם רב בטענת ב"כ המאשימה לפיה לצד הפגיעה הפרוצדורלית הנובעת מאי פרסום תשקיף בניגוד להוראות החוק, מאי פרסומו של תשקיף במקרה של הצעה ומכירה של ניירות ערך למעל ל-35 ניצעים בשנה נגרמת גם פגיעה מהותית ולצידה פוטנציאל נזק לא מבוטל. מדובר בפגיעה הנוגעת לאמון הציבור, לחשיבות הגינות שוק ההון, הגילוי במסגרתו וההגנה על המשקיעים.
- כך תבחרו נכון עם איזה חברה להשקיע בארה"ב
- הראל סיימה לממש נכסי מגורים בארה"ב ב-2.6 מליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מטרת התשקיף היא לגשר על פערי המידע ואת פערי הכוחות בין מנפיק ניירות הערך, לו מידע וידע בתחום, לבין אותם המשקיעים שבאמצעות התשקיף מקבלים מידע לשם קבלת החלטה מושכלת לגביי השקעותיהם. בהעדרו של התשקיף המשקיעים חסרים מידע זה והחברה אף אינה נכנסת לעולם התאגידים המדווחים המסדיר את פעילותה לטובת הגנה על הציבור ומטיל עליה חובות דיווח, מגבלות ופיקוח של הרשות". מילים כדורבנות. האם במקרה כזה לא מגיע עונש חמור יותר?
השופטת סיפקה תירוץ: "אין להתעלם מכך שחרף החשדות הכבדים שהביאו לפתיחה בחקירה במקרה הנדון, בסופו של יום התברר כי הנאשמים לא פעלו במטרה להטעות משקיע סביר או לביצוע עבירות נוספות. בנוסף, בעת בחינת סבירותו של הסדר הטיעון אין להתעלם מכך שאין כל טענה לנזק שנגרם בפועל למי מהמשקיעים כתוצאה מביצוע העבירות. אדרבא, ממכתבי משקיעים שהוגשו ע"י ההגנה עולה כי רבים מהם מודים לנאשמים על פועלם, השיאו רווחים מההשקעה ומתכוונים להמשיך ולהשקיע באמצעות הנאשמים למרות ההליך דנן. במכתבים אף פורט אודות המקצועיות בה מתנהל המיזם. נתון זה ממתן את מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשי הנאשמים ומהווה שיקול רלבנטי בעת ההחלטה אם לאמץ את הסדר הטיעון".
אבל התהייה בעינה עומדת - המטרה של החוק הוא לא להיבחן בדיעבד האם נגרם למישהו נזק או לא נגרם נזק, המטרה של חוקים, בוודאי החוק הזה, היא למנוע מראש את הסכנה. פסק הדין לא אמור להיגזר מהשאלה אם נגרם בפועל נזק אלא מהעובדה שעברו על חוק שנועד למנוע סכנה כזו למשקיעים.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
כתב האישום הוגש ע"י עו"ד סתיו גינת ומיכל אלבז ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר ע"י מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
- 5.משקיעים מרומים 17/01/2023 08:38הגב לתגובה זונגד אורי פריש, בנה של השופטת בדימוס, מתנהלת כרגע תביעה של מעל ל-30 משקיעים, המושקעים מכספי הפנסיות שלהם, כמה נוח היה לרשות לניירות ערך לוותר על סעיפי הרמאות כלפי המשקיעים. בושה!
- 4.יריב 16/01/2023 13:39הגב לתגובה זוהלבר'ה האלה לא רק שיזוכו אלא יוכלו להתפקד לליכוד או לש"ס ומשם הדרך לתפקיד ציבורי שבו יוכלו לרמות ולהפר אמונים קצרה מאד.
- 3.אמיר 16/01/2023 13:30הגב לתגובה זואיך בית המשפט מצפה שעוד נוכלים לא ירטעו לעשות אותו דבר שוב עם עונש כזה?..
- 2.YL 16/01/2023 12:46הגב לתגובה זומצד שני אן ספק ש הם ידעו את החוק ובקלות היה ניתן לחלק את 900 לקבוצות משנה עם שמות שונים אבל כנראה יהודים קמצנים חסכו את הגרוש
- 1.השופטים בישראל מעודדים פשע גניבות ואלימות.... (ל"ת)השופטים רחמניים מדי 16/01/2023 12:41הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
