ההחזרים על משכנתאות חדשות התייקרו עד כה ביותר מ-1,000 שקל בחודש. במחלקת המחקר של בנק ישראל מזכירים כי מחירי הדיור אמנם עלו ב-15.4%, אבל מחירי השכירות עלו רק ב-3.4% עד כה. כלומר, מי שמעוניין בקורת גג כדי לגור יכול למצוא אותה בשכירות ולאו דווקא בהשקעה בנדל"ן. נכון, מחירי השכירות גם עולים - אבל הרבה פחות מהנדל"ן. בהתאחדות יועצי המשכנתאות אומרים כעת כי "העלייה כעת בריבית בנק ישראל של 0.5% משמעותה התייקרות נוספת של כ-110 שקל בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת, וכ-40,000 שקל בעלות הכוללת". לדבריהם, "שתי העלאות הריבית הקודמות של בנק ישראל כבר העלו את ההחזר החודשי הממוצע ב-135 שקל, ובכך אנו נשלים עליה של  245 שקל בהחזר החודשי תוך רבעון.

"התחזית הראלית היא שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בתקופה הקרובה, ויגיע עד לריבית של 3%, דבר שיביא לעליה נוספת של כ-405 שקל בשנתיים הקרובות (בנוסף לעליה הנוכחית), וסה"כ לעליה 650 שקל בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת. צריך לציין שמדובר על הלוואות קיימות. בהלוואת חדשות בהם התייקר גם מרכיב הריבית הקבועה - כבר היום ההחזר החודשי גבוה מלמעלה מ-1,000 שקל ביחס למשכנתא ממוצעת בשנת 2021".

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

נגיד הבנק - אין מיתון בארץ , מיתון בארה"ב ישפיע עלינו

"מתרחשים תהליכים משמעותיים, הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית. חלקם חיוביים ומעידים על התאוששות לאחר המשבר ומסמלים את החזרה לפעילות ערה, שבחלקה אגב, אף גבוהה מזו שנרשמה טרם המשבר", אומר הנגיד פרופ' אמיר, "אך אחרים, חיוביים פחות ומלמדים על קשיים בתפקוד השוטף של הכלכלה, התגברות אי-הוודאות, התפתחויות אינפלציוניות וכדומה. ההתמודדות של קובעי המדיניות עם מכלול התהליכים הללו היא בעלת חשיבות לצליחתם בצורה מיטבית.

"למדיניות המוניטרית שבה נוקטים הבנקים המרכזיים יש משקל רב לאופן בו יעוצבו תהליכים כלכליים במשקים השונים וכיצד יבואו לידי ביטוי בחיי היום יום של כל אחת ואחד. תפקידנו המרכזי הוא לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית.

"עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק .

לכן אנו, בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כמובן שבנקיטת מדיניות זו איננו לבד, מדובר במגמה עולמית. במדינות רבות אחרות חרגה האינפלציה מהיעד והבנקים המרכזיים נוקטים בתהליכים דומים. ראוי לזכור שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. אך עם זאת אחזור ואדגיש: שמירה על יציבות המחירים היא אבן יסוד לפעילות כלכלית סדירה ולצמיחה בת קיימא. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות.

"הצעדים שאנו נוקטים בהם הינם המשך של אותו קו מדיניות שאנו נוקטים בו מזה זמן. הוועדה המוניטרית החלה בתהליך הדרגתי של צמצום ההרחבה המוניטרית כבר לפני כשנה, בתחילת המחצית השנייה של 2021. אז הכרזנו על סיום מדורג של הכלים המיוחדים שהפעלנו במשבר הקורונה, כמו רכישות האג"ח, תכניות ההלוואות המוניטריות ועוד.

"בניתוח תהליכי האינפלציה, אנו נותנים משקל חשוב גם למבט קדימה – לציפיות, לתחזיות ולתמחור בשווקים השונים. עיגון הציפיות בתוך היעד הוא גורם חשוב מאוד בניהול המדיניות המוניטרית ויתרה מכך בהשפעתו על תהליכים כלכליים רבים. בהקשר זה ניתן לומר כי הציפיות בישראל לטווח הבינוני והארוך אכן מעוגנות היטב בתוך היעד ואף ירדו מאז החלטת הריבית הקודמת.

"אעבור למבט על הפעילות הריאלית והקשר לאינפלציה. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. שיעור התעסוקה חזר לרמתו טרום משבר הקורונה ואף מעבר לכך. מספר המשרות הפנויות גבוה במרבית הענפים. שוק העבודה ההדוק מוביל גם לעליות שכר, בעיקר בענפים המאופיינים בביקוש גבוה לעובדים ולכך יש גם השפעה על התפתחות האינפלציה.

"אחת הסוגיות הציבוריות החשובות היא מחירי הדיור – מחירי הדירות ושכר הדירה. מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות, אך מגמת העלייה החדה של המחירים התמתנה מעט בחודש האחרון. בנתוני הרבעון הראשון נרשם גידול חד בהתחלות ובהיתרי הבנייה, אך מנגד גמר הבנייה עודנו נמוך. בהקשר זה ראוי לציין כי ההגעה ל-20 אלף התחלות בנייה ברבעון הראשון של השנה הינה התפתחות חיובית שחשוב לשמרה, היות ושוק זה מונע גם מציפיות הרוכשים והמוכרים.

"התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שפרסמה היום חטיבת המחקר מתכללת את ההתפתחויות השונות ומעריכה המשך צמיחה נאה לתוצר, לצד ההידוק המוניטרי. החטיבה צופה כי התוצר יצמח בשנת 2022 בקצב של 5% ובשנת 2023 בקצב של 3.5%. זהו אמנם קצב נמוך במעט מזה שהוערך בתחזית הקודמת, אך ברצוני להדגיש כי זו בהחלט צמיחה שמשקפת רמת פעילות כלכלית איתנה. התחזית מצביעה כי האינפלציה צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 אך בשנת 2023 היא צפויה לחזור אל תוך היעד ולהסתכם ב-2.4%. עפ"י התחזית שוק העבודה יוסיף להיות הדוק. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים צפוי לעמוד על 3.5% בסוף שנת 2023. עם כל זאת, חשוב להדגיש כי אי-הוודאות הגבוהה עדיין שוררת סביבנו, וחטיבת המחקר אכן מצביעה על מספר סיכונים עיקריים לתחזית: אינפלציה עולמית גבוהה שלא מצליחה להתייצב גם בשנת 2023 ומידת היכולת של הבנקים המרכזיים בעולם לרסנה מבלי לפגוע באופן משמעותי בפעילות הכלכלית. בנוסף, גם בסביבה המקומית קיימים סיכונים, כמו אי-הוודאות הפוליטית שיכולה להשפיע על ההתפתחויות הכלכליות ועל המדיניות הפיסקלית, וכן האפשרות של החמרת תחלואת הקורונה במידה כזו שתפגע בפעילות המשק.

"באשר לשווקים הפיננסיים אומר, כי בשוקי ההון בארץ ובעולם נרשמו ירידות משמעותיות במדדים המובילים תוך תנודתיות גבוהה. זאת על רקע עליית אי הוודאות – המשך המלחמה באוקראינה, המדיניות הננקטת בסין לטיפול במגיפה, והתגברות האינפלציה והמדיניות המוניטרית המצמצמת בעולם. לנוכח אלו, נרשמה בעולם גם תנודתיות גבוהה באיגרות החוב הממשלתיות לצד עליות במרווחי האג"ח הקונצרני. אנו נחשפים גם לירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בעולם וגם לאלו הישראליות. ברמת המיקרו בהחלט ייתכנו קשיים לחלק מהחברות בענף. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מגזר ההייטק הישראלי בשנת 2022 לא דומה לזה של שנת 2000. מדובר במגזר הייטק עם ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות למקורות מימון.

"במבט על אסכם, כי כלכלת ישראל מצויה במצב איתן בהיבטים רבים. הצמיחה גבוהה, שוק העבודה הדוק, הגירעון הממשלתי נמוך, תקבולי המס עולים והעסקים ממשיכים לדווח על שיפור במצבם. רגע לפני סבב בחירות נוסף וסביבת אי-ודאות פוליטית חשוב לזכור כי אי ודאות בכלל ופוליטית בפרט אינן טובות לכלכלה. עם זאת, כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות".