כנסת
צילום: אתר הכנסת

אושר בכנסת: גמול מלא לדירקטורים בגין השתתפות בישיבות מקוונות

ועדת החוקה אישרה את ההצעות לשינו תקנות החברות, כך שחברות ציבוריות יוכלו לשלם גמול השתתפות מלא לדירקטורים חיצוניים, עבור ישיבה שהתקיימה באופן מקוון במהלך תקופת הקורונה; "מגפת הקורונה שינתה את התרבות הארגונית, אנחנו בעידן אחר"
איתן גרסטנפלד |

ועדת החוקה אישרה היום את תקנות החברות, ולפיהן תוכלנה חברות ציבוריות וחברות אגרות חוב, במהלך תקופת הקורונה, לשלם לדירקטורים החיצוניים גמול השתתפות מלא עבור ישיבה שהתקיימה באופן מקוון. כמו-כן, אושר כי גם חברות לתועלת הציבור תוכלנה לשלם גמול מלא לדירקטורים, לחברי ועדת ביקורת וליו"ר הדירקטוריון, בגין ישיבה שנערכה באמצעים מקוונים.

תקנות החברות קובעות כיום כי דירקטור חיצוני יהיה זכאי ל-60% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה שקוימה באופן מקוון. כמו-כן, דירקטורים, יו"ר דירקטוריון וחברי ועדת הביקורת בחברה לתועלת הציבור זכאים ל-50% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה מקוונת. על רקע הגבלות הקורונה, אותם בעלי תפקידים קיימו ישיבות מקוונות רבות ומשכך היו זכאים לגמול מופחת.  

הוועדה אישרה את נוסח התקנות אשר מסמיכות את דירקטוריון החברה לגבש אמות מידה שעל פיהן ניתן יהיה לסווג השתתפות של אותם בעלי תפקידים בישיבה מקוונת כהשתתפות בישיבה רגילה לעניין תשלום הגמול. כלומר, ישיבה שהייתה נערכת באופן פיזי אלמלא הגבלות הקורונה. עוד אושר בוועדה כי התקנות תהיינה תחת מסגרת של הוראת שעה, ותחולנה באופן רטרואקטיבי, החל מפרוץ מגפת הקורונה בחודש מרץ 2020. 

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב ציין, כי יש לתת לסוגיה מענה, אך העיר כי קיים קושי באישור תקנות בעלות תחולה רטרואקטיביות של כמעט שנתיים: "הנושא של התחולה הרטרואקטיבית הוא לא טריוויאלי בכנסת והתקנות חריגות בהיבט זה. יש להיזהר מיצירת תקדימים בנושא", אמר. עוד הוסיף כי יש בעלי מניות שיטענו מנגד כי התקנות אינן מטיבות".  

רפרנטית חברות במשרד המשפטים, עו"ד עידית מועלם הסבירה כי התקנות מהוות הוראת שעה וקצובות בזמן כתלות במצב בריאותי מיוחד או במצב חירום. לדבריה, נוכח מגבלות הקורונה ישיבות רבות לא יכלו להתקיים במתכונתן המקורית. עוד ציינה כי דווקא בעידן הקורונה, בו נדרשו החברות לאתגרים, לעבודה מאומצת ו"לחישוב מסלול מחדש" – קיבלו הדירקטורים תגמול מופחת. עו"ד מועלם חידדה כי אין הכוונה לשלם גמול מלא בגין ישיבות שבכל מקרה תוכננו להתבצע באופן מקוון, אלא רק עבור ישיבות שמטבען צריכות היו להתקיים באופן פיזי. לעניין זה, הסבירה, קובעות התקנות כי הדירקטוריון רשאי לקבוע אמות מידה לסיווג אותן ישיבות אשר מטבען היו צריכות להתקיים בנוכחות פיזית, כדוגמת ישיבות בנושאים מורכבים – דו"חות כספיים, דו"חות מאזן וכדומה. כמו-כן, מקנות התקנות לחברה שיקול דעת, כך שיכולה לבחור שלא לקבוע את אמות המידה, ובכך לא להוסיף לגמול הלכה למעשה.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל