השכר הממוצע קפץ ב-7% בדצמבר: 12,142 שקל - בחברות הממשלתיות? 20 אלף
נרשמת המשך המגמה בעלייה בשכר הממוצע במשק, אבל לא מדובר כאן בעלייה רוחבית בשכר במשק, אלא בעלייה בעיקר בענף ההייטק - שגורר את המספרים כלפי מעלה (להרחבה על העיוות בשכר הממוצע ולמה צריך לדבר על שכר חציוני - לחצו כאן, אבל הבעיה היא שהלמ"ס לא מוכן לספק את הנתונים הללו).
על פי הנתונים, השכר הממוצע של עובד ישראלי בחודש דצמבר עמד על 12,142 שקלים, זינוק של 6.9% לעומת חודש נובמבר, בו עמד השכר על 11,349 שקלים. מדובר על שכר מדובר על עליית שכר של 2.3% ב"מחירים שוטפים" כלומר ללא התחשבות באינפלציה, אך בניכוי העלייה באינפלציה - מדובר על עליה ריאלית קטנה יותר של 0.8% והשכר הממוצע הריאלי עומד על 11 אלף שקל בסוף 2021, לעומת 10,925 בסוף 2020.
מספר משרות השכיר במשק עומד על 3.62 מיליון אנשים, עליה לעומת משבר הקורונה אז עמד המספר עד 3.37 מיליון איש, המספרים ממשיכים להתקרב לרמות שנרשמו לפני משבר הקורונה, אך עדיין לא הדביקו את הירידה (בשיא היו יותר מ-3.7 מיליון משרות שכיר בישראל).
המגזר הציבורי ממשיך לחגוג: שכר של 20 אלף בחברות הממשלתיות, 14.6 אלף בביטוח לאומי
עובדי המגזר הציבורי נהנים משכר גבוה ביחס לציבור הרחב. עובדי חברות ממשלתיות (חברת חשמל, נמלים, דואר ועוד) מרווחים שכר ממוצע של 19.8 אלף שקל, עובדי ביטוח לאומי והמוסדות הלאומיים (קק"ל וכדומה) מרוויחים 14.6 אלף שקל בממוצע, ברשויות המקומיות השכר הממוצע עומד על 9.2 אלף שקל ובמלכ"רים 9.4 אלף שקל.
- שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
- הלמ"ס: בניכוי מדד המחירים יש ירידה בשכר הממוצע של שכירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: נתוני הלמ"ס
חשמל מים ופינוי זבל 20 אלף שקל, מסעדות עם 5.4 אלף שקל
בחלוקה לענפים, תחום מידע ותקשורת בולט עם שכר ממוצע של 25.7 אלף שקל, אחר כך שירותים פיננסים וביטוח עם כ-19.9 אלף שקל, תשתיות כמו חשמל ומים שירותי ביוב וטיהור ופינוי פסולת עם 19.7 אלף שקל, , מנהל מקומי, ביטחון וביטוח לאומי 16.4 אלף שקל, פעילויות בנדל"ן עם 13.5 אלף שקל, תחבורה אחסנה ודואר עם 11.8 אלף שקל, בינוי עם 11.3 אלף שקל, בריאות רווחה וסעד עם 9 אלף שקל, חינוך עם 8.9 אלף שקל, חקלאות עם 8.2 אלף שקל, ובתחתית הרשימה: שירותי אירוח ואוכל על 5.4 אלף שקל (שכר המינימום).
תחום המסעדנות נמצא באופן מסורתי בתחתית הרשימה וזאת מכיוון שמדובר בתחום שאין בו צורך בהתמקצעות, היצע העובדים הלא מיומנים גבוה וממילא התחלופה גבוהה. זאת בעוד בתחומים אחרים נדרש ללמוד מקצוע.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בתחום ההייטק: שכר ממוצע של 26.2 אלף שקל
בשנת 2021 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 26,494 ש"ח, עלייה של 6.5% לעומת שנת 2020, עם שכר ממוצע של 24,872 שקל)
הייטק זו כותרת גדולה אבל שימו לב להתפלגות: מחצית מהעובדים הם מתכנתים, 5% הם בתחום השירותים, מחקר ופיתוח 16%, וייצור 20.9%.
מקור: נתוני הלמ"ס
באופן צפוי, העובדים שמרוויחים הכי הרבה הם מחקר ופיתוח עם 30.8 אלף שקלים והמתכנתים עם שכר ממוצע של 28 אלף שקל. אחר כך ובפער - ייצור מחשבים ומכשור עם 24.2 אלף שקל, שירותי מידע 22.2 אלף שקל, יצור כלי תחבורה 21.2 אלף שקל, ייצור תרופות 20.7 אלף שקל ושירותי תקשורת סוגרים את הרשימה בפער ניכר עם 16.4 אלף שקל בחודש - אבל כמעט בכל התחומים מדובר בהמשך עלייה משמעותית בשכר.
- 2.מושחתים נמאסתם (ל"ת)לך! 03/03/2022 15:02הגב לתגובה זו
- 1.שכר ממוצע לא מעניין כמה שכר חציוני במשק כאן המשק נמדד (ל"ת)הצלף 03/03/2022 13:20הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
בית משפט (גרוק)1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
הרשות קובעת קנס של 1.2 מליון שקל וחמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, בעקבות פרטים חסרים ומטעים בדוחות ובדיווחים בשנים 2017-2018
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.
בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.
ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018
ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.
לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.
