צים בעין הסערה - הסיפור האמיתי; אלי גליקמן צודק!
צים בעין הסערה. הנהלת חברת הספנות מבקשת מרשות המסים שתאשר לה מסלול מס שנהוג על חברות ספנות בעולם. המשמעות היא - תשלום מופחת של מסים בעתיד. הנהלת החברה מסבירה כי זה יאפשר לה להתחרות בעתיד בשוק הספנות הגלובלי שהיא חלק ממנו. יש בזה הגיון - המדינה נותנת הטבות לפי סקטורים, אז למה לא לסקטור הספנות? אבל הגיון הוא לא טיעון מספיק חזק, ובצדק - יש שני צדדים למטבע, המדינה רוצה כסף, החברה רוצה הטבות. מה עושים? מתחילים לדבר, ואיכשהו בדרך יש הדלפה. הדלפות נועדו כדי לזכות בתמיכת התקשורת, ליצור קשר חזק בין המדליף למודלף. זה א' ב' של עיתונות פרקטית, זה דווקא לא א' ב' של עיתונות הוגנת. ברגע שכובשים את התקשורת, זוכים בתמיכת הציבור. חברות רבות נכנעות בשלב הזה. אפשר לנחש מאיפה הגיעה ההדלפה. בימים האחרונים אכן יש עליהום ענק על צים והנהלתה, בראשה אלי גליקמן, וגם נגד הבעלים - עידן עופר. הכותרות בכל מקום זהות - איך הם לא מתביישים. עכשיו הם מרוויחים ורוצים הטבות? רגע, שכחתם מה המטרה של החברה - למקסם את רווחיה. למקסם את רווחיה זה אומר גם להפחית עד כמה שניתן את המס השוטף. אלי גליקמן הוא מנהל שפועל לטובת החברה ולטובת בעלי מניותיה וצריך להגיד לו על כך - "כל הכבוד, תמשיך כך". אז אומרים לנו שזה לא הוגן שצים מאיימת לעזוב את הארץ. רגע שההייטק עוזב למרות ההטבות זה הוגן? וכשהצבא לוקח באישון לילה מיליארדים לאנשי הקבע והפנסיונרים זה הוגן? ושעסקים מקבלים כספים בתקופת הקורונה כשלא מגיע להם זה הוגן? כל קבוצה, כל משפחה, כל חברה, מנסה לנגוס בעוגת ההטבות כמה שאפשר. נא לא להיתמם. חוץ מזה, אתם באמת לוקחים כל איום ברצינות, זה הרי חלק מהמשא ומתן. אי אפשר לדבר על צים מבלי להזכיר את ההיסטוריה שלה. זה רק ממחיש כמה הדיון סביבה הוא פופוליסטי - צים נמכרה לאחים עופר ב-90 מיליון דולר לפני 18 שנה. אז כולם-כולם-כולם אמרו שעורך הדין של האחים עופר, רם כספי - "עשה שקשוקה למדינה", שזה במילים פשוטות "עבד עליה". האחים עופר קנו את החברה בנזיד עדשים. זה התברר מהר מאוד כשטות. צים הגיעה פעמיים להסדר חוב, פעמיים לא יכלה לשלם את חובותיה. היא היתה צרה מהלכת ויצרה הפסדים נצברים במיליארדים. כשמפסידים, לא משנה מה שיעור המס על הרווח. אף אחד לא ביקש מסלול מס שונה כי פשוט אין מס. אחרי שנים של הפסדים, היא הפכה לחברה רווחית, גם מן הסתם בזכות ניהול, אבל בעיקר בזכות מזל: המשבר בשרשרת האספקה בעולם בעקבות מגיפת הקורונה הטיס לשמיים את מחירי התובלה - ואיתם את הרווחים של צים, שרושמת בשנה שהסתיימה כעת (2021) את הרווח הגדול ביותר לחברה ישראלית. כן, גם ברבעון האחרון מדובר על רווח שלא היה כמותו ברבעון של חברה ישראלית וגם בשנה כולה הרווח יהיה כזה שלא היה אף פעם בשום חברה ישראלית, הצפי הוא לאזור ה-4 מיליארד דולר בשנה. כשחברה מרוויחה 4 מיליארד דולר בשנה, בטח שהיא צריכה לדאוג להיבטי המס.
צים שהונפקה לפני שנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כבר שווה 7.5 מיליארד דולר ותרוויח גם בשנה הקרובה (שנת 2022) סכום מדהים, כשההערכות מדברות על 2-3 מיליארד דולר. אבל בצים חושבים על השנים הבאות. תחום הספנות הוא סייקלי במיוחד והמצב הלא טבעי שקיים כעת, לא יחזיק מעמד. בסופו של דבר, השוק יתאזן, המחירים ירדו, זה עניין של ביקוש והיצע, זה בסופו של דבר שוק של קומודיטיז. הפעילות של צים היא בעצם אופציה מאוד מורכבת על כמה פרמטרים כמו מחירי ההובלה, מחירי הנפט ועוד. האופציה הזו התאפסה כמה פעמים, ובשנתיים האחרונות היא מחזירה את כל הפסדי העבר ויוצרת לראשונה בתולדותיה רווחים צבורים.
אלא שהנהלת צים, דואגת מהיום הבא. מה יהיה בהמשך. היא נערכת לפיזור פעילויות, להרחבה גדולה של הצי שלה, כדי ליהנות מיתרון לגודל, אבל גם היא יודעת שצריך להילחם בכל החזיתות. זה התפקיד שלה. אז היא פנתה לרשות המסים והסבירה שבעולם שיטת המס על חברות ספנות היא לפי חישוב שלוקח בחשבון את ההפסד בגין התפוסה שאינה מקסימלית. ואז בעצם מדברים באופן עקיף על מס נמוך יותר כי אם היא בתפוסה של 80%, היא בעצם מדווחת על הפסד אלטרנטיבי בגין החלק שלא תפוס. זה אולי לא נשמע במבט ראשון, ואנחנו לא מומחי מסים, כי בסופו של דבר יש הכנסות ויש הוצאות, מה זה משנה מה שיעור התפוסה. אבל אם היא אומרת שכל החברות ספנות בעולם במשטר המס הזה, צריך לבדוק את זה עניינית, במקום להילחם על גבי העיתונות. - 15.יהונתן 18/01/2022 01:23הגב לתגובה זולא יכול להיות שהקורונה גרמה לבעיות בשרשרת אספקה שהצליחו להעלות את מחיר הובלה של מכולה פי 10, כן פי 10!!! כי אם לא כך היינו רואים את החברות במצב מאוזן כי הן העלו מחירים כדי לפצות על "נזקים" מהקורונה, אבל רגע אז איך שורת הרווח קופצת באותם סדרי גודל?! פשוט כי אין שום משבר אמיתי רק קרטל ספנות, המון רגולטורים בכל מיני מדינות עסוקים בשטויות במקום להילחם בבעיה אמיתית כמו זו, למה זו בעיה אמיתית? כי היא פוגעת בעולמו בצורה ישירה.. כי היא מעלה מחירים של כל דבר שאנחנו מייבאים, לא בשקל או בשניים. אפשר לקחת את האלומיניום לדוגמא מחירו קפץ במעל 50% ולא בגלל המתכת עצמה, המשמעות שכל רשת מסכנה לחלון בבית עולה עכשיו בכמעט 50% יותר, בהנחה שיצרן הרשת האלומיניום לא העלה העלאה נוספת גם בעבודה. השאלה למה הן עושות את זה.. למה? פשוט כי אפשר וכי יש קורונה ואפשר לספר לנו אלף סיפורי לילה ולילה, ואנחנו נהנהן ונאכל את מנת ה### שמוגשת לנו ע"ב יומיומי.
- 14.אני רק שאלה 17/01/2022 19:29הגב לתגובה זוואין להם חבות מס. אז מה הלחץ שלהם? חוצמזה, אם המס היה לפי מכולות/ספינות וכו' ולא לפי אחוזי רווח, אז גם כשהפסידו היו מתחייבים במס, לא? לכן עד עכשיו המצב הנוכחי דווקא במשטר המס בארץ היה נוח להם?
- 13.כתבה מעניינת, תודה! (ל"ת)ישראל ישראלי 17/01/2022 19:18הגב לתגובה זו
- 12.כתבה רהוטה וענינית . 17/01/2022 18:44הגב לתגובה זוכתבה רהוטה וענינית .
- 11.גד 17/01/2022 15:00הגב לתגובה זוותודה לביזפורטל שמאפשר לקוראיו זוויות שונות לראיית סוגיות כלכליות. ישנם הרבה אינטרסים. אבל צריך להבין שלא לעולם חוסן ומחר צים יכולה לחזור ולהפסיד. ואז גם תקבל מיסים חזרה מהמדינה.
- 10.דרור 17/01/2022 14:56הגב לתגובה זוהם כנראה לא קבלו מספיק מיליארדים מהמדינה .
- 9.ארזז 17/01/2022 14:19הגב לתגובה זוזה לפרסומת מי שעושה מיליארד וחצי צליך להפריש מסוי של לפחות 50% לא לקפטילזם חזירי אלא לקפיטליזם חברתי
- 8.עידן עופר 17/01/2022 13:24הגב לתגובה זולא לומד לקח ממה שקרה לו בכיל ושהמדינה עצרה לו את המכירה בגלל כמה אנשים כמו רוזנטל ויחימוביץ ולפיד הפחדן שרצו לעשות קריירה על גב כיל. למרות שכיל נמכרה כבר פעמיים והיתה כמו צים חברה מופסדת. הוא ממשיך להתעסק בקקה של המדינה בזן . כיל וצים במקום למכור את האחזקות ולהתעסק עם מדינה נורמלית ולא עם ישראל צרת העין
- 7.צדק תרדוף 17/01/2022 12:02הגב לתגובה זוגליקמן פועל נכון.הכתבה הגיונית לחלוטין.מגיבין כאן הישראלי המצוי.דלט יודע לפרגן ותמיד שונא את מי שיש לו יותר ממנו.אם בכל העולם המיסוי עובד כך אז מדוע שלא יעבוד גם בישראל? בגלל שזה משפחת עופר?
- 6.חיים 17/01/2022 11:37הגב לתגובה זומסכים עם אלי אין ספק שהמזל שיחק פה לא בטוח שזה ניהול טוב..אבל אף אחד לא מבטיח כשנחזור לשיגרה שזה יימשך.
- 5.ברבור שחור 17/01/2022 11:18הגב לתגובה זותבחרו אתם... לאלי גליקמן יש מספיק שכל להבין מה הוא מבקש ומה הסיטואציה. העובדה שהחברה שלו מעמיסה על המדינה חלק משמעותי האינפלציה בהחלט לא עומדת לטובת החברה כשהיא רוצה הנחה במס... לדעתי עידן עופר צריך להתבייש
- 4.ביזפורטל הם הצדיקים בסדום (ל"ת)גידי 17/01/2022 10:57הגב לתגובה זו
- שאול 17/01/2022 15:00הגב לתגובה זולסחוט עד הסוף .
- 3.לבן 17/01/2022 10:41הגב לתגובה זוכתבה ממומנת. לא שווה התייחסות....
- ובושה למגיב תגובה כזאת (ל"ת)אפי 17/01/2022 14:56הגב לתגובה זו
- בושה לך 17/01/2022 13:25הגב לתגובה זולהיות שטוף מוח שטוף שנאה ואטום זה לא מעלה גדולה . כל הכבוד לכתב שמביע דעה רווחת אצל הרבה אזרחים עם ראש על הכתפיים והגיון בריא
- 2.blur40 17/01/2022 10:37הגב לתגובה זוממתי עושים דיון כלכלי ענייני בעיתונות ?העיקר לזעוק לשמיים אתה באמת חושב שמישהו התעמק בהיסטוריה בשביל להבין את המהלך המתבקש?צדק בעיני המתבונן...
- 1.ל.א. 17/01/2022 10:33הגב לתגובה זואלי גליקמן, מפקד השייטת האגדי, הוא האדם האחרון שיכולים להגיד עליו שאינו פועל בראש ובראשונה למען המדינה שלו. אחד האנשים היחידים ששינה את פני השייטת באופן שעשה זאת, החליט להכניס את הלוחמים לאיזורים שלו היו בליבת העשייה שלהם (פעילות שוטפת באיו"ש) וכל זאת כדי לסייע מעבר לנדרש למדינה. אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת. החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל (בדיוק כמו איש עסקים שנמצא מעל 186 יום בחו"ל בשנה ומקבל הטבת מס). לכן הטענה כאילו הוא מנסה לעשוק את המדינה, או לקחת משהו מנכסיה, ריקה מתוכן ובעיקר נועדה להקניט. נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות כדי שתוכל להוות תחרות. כמי ששירת מספיק שנים בחיל הים, צריך לזכור את הסיסמה שמכילה הרבה יותר מכסף: "עוד לא נוצח עם, ששלט בים". ונכון לתת לישראל לנצח בזירה זאת, גם במחיר של הטבת מס.
- ברבור שחור 17/01/2022 11:25הגב לתגובה זוקודם כל הרבה הערכה וכבוד לאלי גליקמן... "אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת" - אולי בשייטת כן, אם הקורונה לא מגיעה וגורמת לעלייה במחירי ההובלה אף אחד לא היה שומע על אלי גליקמן "החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל" - שמישהו יסביר לבחור החביב שזה לא החוק (מה לעשות?) מה זה רלוונטי איפה הספינות שלה מסתובבות , לך תקרא את החוק (שליטה) "נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות" - איפה הייתה החברה בשנים שהפסידה או שמחקה מיליארדים מהפנסיה של כולנו ? למה אז לא פעלה "להתחרות בצורה הוגנת " - אלי אחלה בחור אבל גם הוא יודע שמה שהחברה מבקשת הוא רווח חזירי לבעלי השליטה ותו לא.
- גד 17/01/2022 14:54בתור אחד שמתיימר לדעת הכל אתה טועה ומטעה בגדול: הורדת המס תיטיב עם כולם - בעלי השליטה ומחזיקי המניות מהציבור. גם הערך של צים יעלה וכן יכולתה לשלם דיווידנד גבוה יותר. וכל הכבוד לניהול של צים
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
