נתנאל אריאל
צילום: ביזפורטל
פרשנות

צים בעין הסערה - הסיפור האמיתי; אלי גליקמן צודק!

הנהלת חברה צריכה למקסם את הרווח וזה אומר גם להפחית מסים בדרכים לגיטימיות; לא בטוח שצים תצליח לשנות את משטר המס עליה כפי שקיים בחברות ספנות אחרות בעולם, אבל גליקמן מחויב לנסות לעשות זאת; הבעיה לא בגליקמן, אלא בשיטת הטבות המס של המדינה
נתנאל אריאל | (20)

צים בעין הסערה. הנהלת חברת הספנות מבקשת מרשות המסים שתאשר לה מסלול מס שנהוג על חברות ספנות בעולם. המשמעות היא - תשלום מופחת של מסים בעתיד. הנהלת החברה מסבירה כי זה יאפשר לה להתחרות בעתיד בשוק הספנות הגלובלי שהיא חלק ממנו. יש בזה הגיון - המדינה נותנת הטבות לפי סקטורים, אז למה לא לסקטור הספנות?    אבל הגיון הוא לא טיעון מספיק חזק, ובצדק - יש שני צדדים למטבע, המדינה רוצה כסף, החברה רוצה הטבות. מה עושים? מתחילים לדבר, ואיכשהו בדרך יש הדלפה. הדלפות נועדו כדי לזכות בתמיכת התקשורת, ליצור קשר חזק בין המדליף למודלף. זה א' ב' של עיתונות פרקטית, זה דווקא לא א' ב' של עיתונות הוגנת. ברגע שכובשים את התקשורת, זוכים בתמיכת הציבור. חברות רבות נכנעות בשלב הזה. אפשר לנחש מאיפה הגיעה ההדלפה.   בימים האחרונים אכן יש עליהום ענק על צים והנהלתה, בראשה אלי גליקמן, וגם נגד הבעלים - עידן עופר. הכותרות בכל מקום זהות - איך הם לא מתביישים. עכשיו הם מרוויחים ורוצים הטבות? רגע, שכחתם מה המטרה של החברה - למקסם את רווחיה. למקסם את רווחיה זה אומר גם להפחית עד כמה שניתן את המס השוטף. אלי גליקמן הוא מנהל שפועל לטובת החברה ולטובת בעלי מניותיה וצריך להגיד לו על כך - "כל הכבוד, תמשיך כך".   אז אומרים לנו שזה לא הוגן שצים מאיימת לעזוב את הארץ. רגע שההייטק עוזב למרות ההטבות זה הוגן? וכשהצבא לוקח באישון לילה מיליארדים לאנשי הקבע והפנסיונרים זה הוגן? ושעסקים מקבלים כספים בתקופת הקורונה כשלא מגיע להם זה הוגן? כל קבוצה, כל משפחה, כל חברה, מנסה לנגוס בעוגת ההטבות כמה שאפשר. נא לא להיתמם. חוץ מזה, אתם באמת לוקחים כל איום ברצינות, זה הרי חלק מהמשא ומתן.   אי אפשר לדבר על צים מבלי להזכיר את ההיסטוריה שלה. זה רק ממחיש כמה הדיון סביבה הוא פופוליסטי - צים נמכרה לאחים עופר ב-90 מיליון דולר לפני 18 שנה. אז כולם-כולם-כולם אמרו  שעורך הדין של האחים עופר, רם כספי - "עשה שקשוקה למדינה", שזה במילים פשוטות "עבד עליה". האחים עופר קנו את החברה בנזיד עדשים. זה התברר מהר מאוד כשטות. צים הגיעה פעמיים להסדר חוב, פעמיים לא יכלה לשלם את חובותיה. היא היתה צרה מהלכת ויצרה הפסדים נצברים במיליארדים. כשמפסידים, לא משנה מה שיעור המס על הרווח. אף אחד לא ביקש מסלול מס שונה כי פשוט אין מס.   אחרי שנים של הפסדים, היא הפכה לחברה רווחית, גם מן הסתם בזכות ניהול, אבל בעיקר בזכות מזל: המשבר בשרשרת האספקה בעולם בעקבות מגיפת הקורונה הטיס לשמיים את מחירי התובלה - ואיתם את הרווחים של צים, שרושמת בשנה שהסתיימה כעת (2021) את הרווח הגדול ביותר לחברה ישראלית. כן, גם ברבעון האחרון מדובר על רווח שלא היה כמותו ברבעון של חברה ישראלית וגם בשנה כולה הרווח יהיה כזה שלא היה אף פעם בשום חברה ישראלית, הצפי הוא לאזור ה-4 מיליארד דולר בשנה. כשחברה מרוויחה 4 מיליארד דולר בשנה, בטח שהיא צריכה לדאוג להיבטי המס. 

צים שהונפקה לפני שנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כבר שווה 7.5 מיליארד דולר ותרוויח גם בשנה הקרובה (שנת 2022) סכום מדהים, כשההערכות מדברות על 2-3 מיליארד דולר. אבל בצים חושבים על השנים הבאות. תחום הספנות הוא סייקלי במיוחד והמצב הלא טבעי שקיים כעת, לא יחזיק מעמד. בסופו של דבר, השוק יתאזן, המחירים ירדו, זה עניין של ביקוש והיצע, זה בסופו של דבר שוק של קומודיטיז. הפעילות של צים היא בעצם אופציה מאוד מורכבת על כמה פרמטרים כמו מחירי ההובלה, מחירי הנפט ועוד. האופציה הזו התאפסה כמה פעמים, ובשנתיים האחרונות היא מחזירה את כל הפסדי העבר ויוצרת לראשונה בתולדותיה רווחים צבורים. אלא שהנהלת צים, דואגת מהיום הבא. מה יהיה בהמשך. היא נערכת לפיזור פעילויות, להרחבה גדולה של הצי שלה, כדי ליהנות מיתרון לגודל, אבל גם היא יודעת שצריך להילחם בכל החזיתות. זה התפקיד שלה. אז היא פנתה לרשות המסים והסבירה שבעולם שיטת המס על חברות ספנות היא לפי חישוב שלוקח בחשבון את ההפסד בגין התפוסה שאינה מקסימלית. ואז בעצם מדברים באופן עקיף על מס נמוך יותר כי אם היא בתפוסה של  80%, היא בעצם מדווחת על הפסד אלטרנטיבי בגין החלק שלא תפוס. זה  אולי לא נשמע במבט ראשון, ואנחנו לא מומחי מסים, כי בסופו של דבר יש הכנסות ויש הוצאות, מה זה משנה מה שיעור התפוסה. אבל אם היא אומרת שכל החברות ספנות בעולם במשטר המס הזה, צריך לבדוק את זה עניינית, במקום להילחם על גבי העיתונות. 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    יהונתן 18/01/2022 01:23
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שהקורונה גרמה לבעיות בשרשרת אספקה שהצליחו להעלות את מחיר הובלה של מכולה פי 10, כן פי 10!!! כי אם לא כך היינו רואים את החברות במצב מאוזן כי הן העלו מחירים כדי לפצות על "נזקים" מהקורונה, אבל רגע אז איך שורת הרווח קופצת באותם סדרי גודל?! פשוט כי אין שום משבר אמיתי רק קרטל ספנות, המון רגולטורים בכל מיני מדינות עסוקים בשטויות במקום להילחם בבעיה אמיתית כמו זו, למה זו בעיה אמיתית? כי היא פוגעת בעולמו בצורה ישירה.. כי היא מעלה מחירים של כל דבר שאנחנו מייבאים, לא בשקל או בשניים. אפשר לקחת את האלומיניום לדוגמא מחירו קפץ במעל 50% ולא בגלל המתכת עצמה, המשמעות שכל רשת מסכנה לחלון בבית עולה עכשיו בכמעט 50% יותר, בהנחה שיצרן הרשת האלומיניום לא העלה העלאה נוספת גם בעבודה. השאלה למה הן עושות את זה.. למה? פשוט כי אפשר וכי יש קורונה ואפשר לספר לנו אלף סיפורי לילה ולילה, ואנחנו נהנהן ונאכל את מנת ה### שמוגשת לנו ע"ב יומיומי.
  • 14.
    אני רק שאלה 17/01/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
    ואין להם חבות מס. אז מה הלחץ שלהם? חוצמזה, אם המס היה לפי מכולות/ספינות וכו' ולא לפי אחוזי רווח, אז גם כשהפסידו היו מתחייבים במס, לא? לכן עד עכשיו המצב הנוכחי דווקא במשטר המס בארץ היה נוח להם?
  • 13.
    כתבה מעניינת, תודה! (ל"ת)
    ישראל ישראלי 17/01/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    כתבה רהוטה וענינית . 17/01/2022 18:44
    הגב לתגובה זו
    כתבה רהוטה וענינית .
  • 11.
    גד 17/01/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    ותודה לביזפורטל שמאפשר לקוראיו זוויות שונות לראיית סוגיות כלכליות. ישנם הרבה אינטרסים. אבל צריך להבין שלא לעולם חוסן ומחר צים יכולה לחזור ולהפסיד. ואז גם תקבל מיסים חזרה מהמדינה.
  • 10.
    דרור 17/01/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    הם כנראה לא קבלו מספיק מיליארדים מהמדינה .
  • 9.
    ארזז 17/01/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    זה לפרסומת מי שעושה מיליארד וחצי צליך להפריש מסוי של לפחות 50% לא לקפטילזם חזירי אלא לקפיטליזם חברתי
  • 8.
    עידן עופר 17/01/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    לא לומד לקח ממה שקרה לו בכיל ושהמדינה עצרה לו את המכירה בגלל כמה אנשים כמו רוזנטל ויחימוביץ ולפיד הפחדן שרצו לעשות קריירה על גב כיל. למרות שכיל נמכרה כבר פעמיים והיתה כמו צים חברה מופסדת. הוא ממשיך להתעסק בקקה של המדינה בזן . כיל וצים במקום למכור את האחזקות ולהתעסק עם מדינה נורמלית ולא עם ישראל צרת העין
  • 7.
    צדק תרדוף 17/01/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
    גליקמן פועל נכון.הכתבה הגיונית לחלוטין.מגיבין כאן הישראלי המצוי.דלט יודע לפרגן ותמיד שונא את מי שיש לו יותר ממנו.אם בכל העולם המיסוי עובד כך אז מדוע שלא יעבוד גם בישראל? בגלל שזה משפחת עופר?
  • 6.
    חיים 17/01/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם אלי אין ספק שהמזל שיחק פה לא בטוח שזה ניהול טוב..אבל אף אחד לא מבטיח כשנחזור לשיגרה שזה יימשך.
  • 5.
    ברבור שחור 17/01/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    תבחרו אתם... לאלי גליקמן יש מספיק שכל להבין מה הוא מבקש ומה הסיטואציה. העובדה שהחברה שלו מעמיסה על המדינה חלק משמעותי האינפלציה בהחלט לא עומדת לטובת החברה כשהיא רוצה הנחה במס... לדעתי עידן עופר צריך להתבייש
  • 4.
    ביזפורטל הם הצדיקים בסדום (ל"ת)
    גידי 17/01/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
  • שאול 17/01/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    לסחוט עד הסוף .
  • 3.
    לבן 17/01/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממומנת. לא שווה התייחסות....
  • ובושה למגיב תגובה כזאת (ל"ת)
    אפי 17/01/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
  • בושה לך 17/01/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
    להיות שטוף מוח שטוף שנאה ואטום זה לא מעלה גדולה . כל הכבוד לכתב שמביע דעה רווחת אצל הרבה אזרחים עם ראש על הכתפיים והגיון בריא
  • 2.
    blur40 17/01/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
    ממתי עושים דיון כלכלי ענייני בעיתונות ?העיקר לזעוק לשמיים אתה באמת חושב שמישהו התעמק בהיסטוריה בשביל להבין את המהלך המתבקש?צדק בעיני המתבונן...
  • 1.
    ל.א. 17/01/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    אלי גליקמן, מפקד השייטת האגדי, הוא האדם האחרון שיכולים להגיד עליו שאינו פועל בראש ובראשונה למען המדינה שלו. אחד האנשים היחידים ששינה את פני השייטת באופן שעשה זאת, החליט להכניס את הלוחמים לאיזורים שלו היו בליבת העשייה שלהם (פעילות שוטפת באיו"ש) וכל זאת כדי לסייע מעבר לנדרש למדינה. אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת. החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל (בדיוק כמו איש עסקים שנמצא מעל 186 יום בחו"ל בשנה ומקבל הטבת מס). לכן הטענה כאילו הוא מנסה לעשוק את המדינה, או לקחת משהו מנכסיה, ריקה מתוכן ובעיקר נועדה להקניט. נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות כדי שתוכל להוות תחרות. כמי ששירת מספיק שנים בחיל הים, צריך לזכור את הסיסמה שמכילה הרבה יותר מכסף: "עוד לא נוצח עם, ששלט בים". ונכון לתת לישראל לנצח בזירה זאת, גם במחיר של הטבת מס.
  • ברבור שחור 17/01/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    קודם כל הרבה הערכה וכבוד לאלי גליקמן... "אלי הגיע לצים ושינה את פני החברה, כפי שעשה בשייטת" - אולי בשייטת כן, אם הקורונה לא מגיעה וגורמת לעלייה במחירי ההובלה אף אחד לא היה שומע על אלי גליקמן "החברה פעילה מרבית הזמן בחו"ל, וכלי השיט שלה כמעט ולא בישראל" - שמישהו יסביר לבחור החביב שזה לא החוק (מה לעשות?) מה זה רלוונטי איפה הספינות שלה מסתובבות , לך תקרא את החוק (שליטה) "נכון וראוי שהמדינה בעצמה תציע לחברה כזו הטבות" - איפה הייתה החברה בשנים שהפסידה או שמחקה מיליארדים מהפנסיה של כולנו ? למה אז לא פעלה "להתחרות בצורה הוגנת " - אלי אחלה בחור אבל גם הוא יודע שמה שהחברה מבקשת הוא רווח חזירי לבעלי השליטה ותו לא.
  • גד 17/01/2022 14:54
    בתור אחד שמתיימר לדעת הכל אתה טועה ומטעה בגדול: הורדת המס תיטיב עם כולם - בעלי השליטה ומחזיקי המניות מהציבור. גם הערך של צים יעלה וכן יכולתה לשלם דיווידנד גבוה יותר. וכל הכבוד לניהול של צים
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.