יור הפדרל ריזרב גרום פאואל
צילום: CC

הפד נגד בכירי הפד: לאסור על קובעי מדיניות להחזיק במניות בודדות

אחרי שמספר בכירים בפד כולל פאואל מכרו מניות בשיא משבר הקורונה; בפד מחמירים את הנהלים ומאפשרים לבצע עסקאות דרך קרנות נאמנות
צחי אפרתי |

בתגובה למחלוקת ההולכת וגוברת על נוהלי השקעות, הכריז הפדרל ריזרב על איסור נרחב על פקידים להחזיק במניות בודדות ואיגרות חוב ומגבלות גם על פעילויות אחרות. האיסור כולל קובעי מדיניות בכירים כמו אלה שיושבים בוועדת השוק הפתוח הפדרלית, יחד עם צוות בכיר. השקעות עתידיות יצטרכו להיות מוגבלות לנכסים מגוונים כגון קרנות נאמנות. 

 

בעקבות ההחלטה פקידי הפד לא יכולים עוד להחזיק במניות של חברות מסוימות, וגם לא להשקיע באג"ח בודדות, להחזיק בניירות ערך של סוכנות או בחוזי נגזרים. הכללים החדשים מחליפים את התקנות הקיימות, שאמנם מגבילות במקצת, אך עדיין אפשרו לפקידים כמו נשיאים אזוריים לקנות ולמכור מניות.

 

הכללים החדשים והקשוחים האלה מעלים את הרף גבוה על מנת להבטיח לציבור שאנו משרתים שכל הפקידים הבכירים שלנו ישמרו על מיקוד במשימה הציבורית של הפדרל ריזרב", אמר יו"ר הפד ג'רום פאוול.

 

על פי הכללים החדשים, הפקידים יצטרכו להודיע ​​45 יום מראש על קנייה או מכירה של ניירות ערך שעדיין מותרים. הם גם יידרשו להחזיק בניירות הערך למשך שנה לפחות, ואינם יכולים לרכוש או למכור כספים במהלך תקופה של "תנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסיים", נכתב בהודעה.

 

"אני מקווה שפעולה מהירה תאפשר לנו לשים את זה מאחורינו ולהחזיר אותנו להתמקד בתפקיד", אמר נשיא הפד של אטלנטה, רפאל בוטיק, הכללים באים בעקבות הגילוי שלפיה פקידים רבים בפד קנו ומכרו מניות בתקופה שבה מדיניות הבנק המרכזי נועדה לשפר את תפקוד השוק, במיוחד במהלך משבר הקורונה. בתקופה הזאת רכש הפד אג"ח בשווי יותר מ-4 טריליון דולר כדי לחזק את הכלכלה באמצעות נזילות גבוהה וריביות נמוכות.

ההכרזה של הפד מגיעה בתזמון השבוע אחרי פרסום על פעילות חריגה של פאואל במהלך משבר הקורונה. מהדיווחים בתחילת השבוע נאמר כי יו"ר הפד מכר מניות מחשבונו האישי בשווי של כ-5 מיליון דולר. אם כי מדובר בקרנות נסחרות בבורסה שעקבו אחר מדדי שוק. וזאת בתקופה בה הפד הינו השחקן הדומיננטי בשוק המניות העולמי.

גם נשיאי האזור רוברט קפלן מדאלאס ואריק רוזנגרן מבוסטון התפטרו שניהם זמן קצר לאחר גילויים כי עסקו במסחר בניירות ערך בודדים בשנת 2020. גם סגן היו"ר ריצ'רד קלרידה הופיע בדוחות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.