מבסס שליטה: אחרי שהגיע ל-10% באורמת, דוידי חתם על הסכם הצבעה עם הפניקס
עכשיו זה כבר ברור וכמעט סגור - קרן פימי מעוניינת להשיג כוח השפעה בלתי מעורער באורמת. הקרן, המנוהלת על-ידי ישי דוידי, חתמה על הסכם הצבעה עם קבוצת הפניקס שיקנה לה עוד מספר אחוזים בהצבעות של אסיפות בעלי מניות ביצרנית האנרגיה הגיאותרמית.
בהודעה לבורסה הודיעה היום אורמת כי קרן פימי התקשרה בהסכם הצבעה עם הפניקס, לפיו תצביע האחרונה בהתאם להצבעת קרן פימי בכל הקשור למינוי דירקטורים באורמת או בכל עניין שיעלה באסיפות בעלי מניות אשר יכונסו בחצי השנה הקרובה.
ההסכם החדש מוסיף לדוידי עוד כ-2.7% ומתווסף להחזקה ישירה של 10.5%. בנוסף לכך, ניתן להניח שרכישת 4.25% ממניותיה של אורמת מידי נורסטאר שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל בחודש שעבר, יצר הסכם בלתי כתוב לגבי הצבעה עתידית באורמת. כך שבפועל גרעין השליטה בו שותפה פימי מסתכם ב-24.15%.
קרן פימי הפכה להיות בעלת עניין ב-9 באוקטובר. מאז ועד היום השקיעה כ-270 מיליון שקלים ברכישת מניות אורמת. כמו כן מחזיקה החברה בהסכם עם נורסטאר לפיו החברות יעניקו זו לזו את זכות ההצטרפות במקרה של מכירת מניות אורמת.
סדרת הרכישות של מניות אורמת בבורסה ע"י פימי, אשר האחרונה בהן התקיימה רק לפני יומיים, היא חלק ממהלך כולל בו פועלת קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל להגיע לשליטה אקטיבית באורמת. המהלכים של קרן פימי בעבר מצביעים על כך שהקרן פועלת להיות בשליטה או בקבוצת השליטה. אין תרחיש בו היא נשארת בפוזיציה של מיעוט, שכן היא מעוניינת להיות שותפה מלאה לתהליך השבחה ריאלי בחברה בה היא משקיעה.
בעלי השליטה ומייסדי אורמת, יהודה ודיתה ברוניצקי, ראו את מניית החברה צונחת ממחיר שיא של 62 שקלים בנובמבר 2007 לשפל של 19 שקלים נכון לספטמבר האחרון, טרם החלה קרן פימי לאסוף ממניות החברה.
דוידי ראה הזדמנות בירידה בשווי החברה ובמצב אליו נקלעו הברוניצקים האמורים לפרוע הלוואה של 665 מיליון שקל שקיבלו מבנק הפועלים בדצמבר 2007. ההלוואה, שתשלומי הקרן בגינה אמורים להיפרע מדצמבר 2011, מימנה למשפחת ברוניצקי רכישה של 7.6% ממניות אורמת. מהלך אשר מהווה חלק מהמאמץ להדוף את ניסיון ההשתלטות עוינת של חברת נורסטאר (בעבר גזית אינק). כיום, 23% ממניות המשפחה באורמת משועבדים לפועלים.
- 2.החברה זקוקה לכח ניהול חדש ובדחיפות (ל"ת)mike 03/11/2011 14:48הגב לתגובה זו
- 1.יוני 03/11/2011 14:17הגב לתגובה זואין באמור המלצה!...24 מחיר מפתח... ללונג
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים, מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.2% שזה הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
