בועה בשוק
צילום: Istock

המיליארדר מארק קיובן עדיין דובי - "כולם גאונים בשוק שורי"

"האחיינית שלי בת 19 שואלת אותי באילו מניות היא צריכה להשקיע"; בזמן שמניות הטכנולוגיה מקפיצות את הנאסד"ק לרמת שיא, לדברי הבעלים של הדאלאס מאבריקס המצב הנוכחי דומה מאד לבועת הדוט.קום - רק עם הבדל אחד מרכזי
ערן סוקול | (9)

לדברי הבעלים של קבוצת הכדורסל דאלאס מאבריקס והמיליארדר מארק קיובן, הזינוק של השוק לאחרונה, מרמת השפל של משבר הקורונה, אשר הובל על ידי מניות הטכנולוגיה, דומה מאד לבועה שהניעה את השווקים בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. אלא שלדבריו יש הבדל אחד גדול: הפעם הפדרל ריזרב מגביר את הנזילות בכלכלה החבוטה לנוכח השפעות המגיפה, באופן אשר מסייע לתמוך בתיאבון הסיכון בוול סטריט, ודוחף משקיעים פרטיים לבצע הימורים מסוכנים על מניות תנודתיות.

"האחיינית שלי בת 19 שואלת אותי באילו מניות היא צריכה להשקיע... כולם גאונים בשוק שורי וכולם מרוויחים עכשיו כסף בגלל שיש את הפד'. במובנים מסוימים זה שונה בגלל הפד' והנזילות. בתמונה הגדולה יותר זה כל כך דומה", אמר קיובן.

במהלך ראיון ברשת CNBC אמר היזם, אשר הונו הוערך בשווי נטו של כ-4.2 מיליארד דולר, על פי פורבס, כי הוא צריך להזכיר לעצמו שיכול לקחת זמן רב עד שפרקי זמן בשוק שנחשבים לבועתיים מתפוצצים בסופו של דבר.

"אני צריך להמשיך להזכיר לעצמי שבועת הדוט.קום נמשכה שנים... וכך קשה להתאזר בסבלנות ולהכיר בכך שעדיין יש הרבה כסף" שאפשר לעשות, אמר קיובן.

יו"ר הפד' לשעבר, אלן גרינשפן, השמיע את אזהרת "התרוממות הרוח חסרת ההיגיון" ("irrational exuberance") המפורסמת בנאום שנערך בדצמבר 1996, בהשראת דבריו של פרופסור רוברט שילר. עם זאת, הבועה הקשורה לאינטרנט ולטכנולוגיה לא התפוצצה עד כמעט שלוש שנים לאחר מכן, כאשר ממרץ 2000 עד אוקטובר 2002, מדד הנאסד"ק אשר עולה כעת בכ-1.8% לרמת שיא של כל הזמנים, צנח בכמעט 80% וחזר לעצמו רק לאחר כ-15 שנים.

הנאסד"ק ב-30 השנים האחרונות - 15 שנות התאוששות מבועת הדוט.קום

לאחרונה, נאסד"ק נהנה מזינוק חד מאד מרמת השפל שלו בחודש מרץ השנה, זאת בעיקר נוכח ההנחה הרווחת לפיה כמה מחברות הטכנולוגיה והסחר האלקטרוני הגדולות ביותר צפויות להציג ביצועים טובים יותר בעולם שלאחר הקורונה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נו באמת 21/07/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    הראיון והכתבה מ-12/4/2020 ממרחק של יותר משלושה חודשים אחרי הוא בטח אוכל את הכובע .... השוק ברח לו מעלה מעלה חוכמת ההמונים תמיד מנצחת
  • 7.
    מה עם האחיינית שלו? לא הבנתי... (ל"ת)
    A 21/07/2020 07:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כמה כמה שטויות אפשר לכתוב ??!! (ל"ת)
    דוד הגנן 20/07/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הוא ענק 20/07/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
    הבועה מתנפחת כבר הגומי של הבלון שקוף לגמרי
  • 4.
    הוא לא באמת יודע (ל"ת)
    שמח לעזור 20/07/2020 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמי שמריץ את השוק זה טראמפ (ל"ת)
    שכח לציין 20/07/2020 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה המסר? (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
  • המסר הוא זה שבחסר (ל"ת)
    לאנונימי 21/07/2020 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איש חכם קיובן (ל"ת)
    נוביצקי 20/07/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.