הכשרה ביטוח: "נראה ירידה במחירי הדירות במחצית השנייה, השכירות תזנק"

בתחזית לשנת 2011 אומר יוסי אפרתי כי שכר הדירה יצמצם את הפער שנוצר עם מחירי הדירות שזינקו בשנתיים האחרונות וצופה כי נתחיל לראות רגיעה בשוק הדיור המקומי
לירן סהר | (7)

שנת 2010 תיזכר לכולנו כשנה בה מחירי הדירות המשיכו לעלות, אולם מתחזיות שפרסמנו שפרסמנו לקראת השנה החדשה גורמים לא מעטים ניבאו כי ב-2011 תרשם ירידה במחירי הדירות. לדעות אלה מצטרף יוסי אפרתי, מנהל מחלקת ההשקעות בהכשרה ביטוח.

בתחזית שפרסם לשנה הקרובה, אפרתי מעריך כי בקרוב מאוד נראה רגיעה במחירי הדירות. "יתכן כי לקראת החצי השני של השנה נתחיל לראות ירידות מתונה מאוד בשוק הדיור המקומי, עקב עליית הריבית אשר תמתן את האטרקטיביות של המשכנתאות . כן נראה תחילתו של תהליך גידול בהיצע הדירות אשר ייתן את אותותיו ביתר שאת בשנת 2012".

עוד קובע אפרתי כי מחירי השכירות ימשיכו לעלות שכן עד עתה קצב עליית מחירי השכירות היה נמוך מעליית מחירי הנדל"ן. "הערכתנו היא כי פער זה ייסגר לפחות בחלקו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אדיר 04/01/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    מי שלא יממש עכשיו יתקע עם נכס בחצי מהעלות הנוכחית שלו. למכור ולהתכונן להכניס לפק\"ם-הריבית במגמת עליה.
  • 4.
    שכיר ושוכר בעל כורחו 04/01/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
    מדובר על מחירים מטורפים רק במדינת תל אביב. יש כאן ציבור גדול שחייב לגור איפשהו, רכישה זו לא אפשרות עבורנו, ואף אחד לא מעלה לנו את המשכורת בכל פעם שבעל הבית משתגע (שזה כל שנה, באופן עקבי). מקומות העבודה שלנו נמצאים במרכז ואנחנו צריכים לבחור בין שכירות גבוהה באיזה מרתף של מישהו בין חדרה לגדרה או הוצאות רכב גבוהות אם נבחר לגור רחוק יותר. כמה זמן אפשר לתת למשכירים להעלל בנו ככה בכדי שהם יוכלו לבזבז את הכסף שלנו בחופשות בחו\"ל ?!!
  • 3.
    שכירות עולה=מדד עולה= ממונפים קורסים (ל"ת)
    תענוג צרוף 04/01/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
  • גר ועובד בצפון 04/01/2011 22:02
    הגב לתגובה זו
    המחירים בת\"א זולים מידי, כן , צריך שיהיו יקרים כך שרק מעטים יוכלו לגור שם והרוב יעברו לגור בשאר הארץ, בגליל בנגב וכוו,, עם יעברו רבים יהיו גם יותר מקומות עבודה , לא כולם צריכים לגור ולעבוד במרכז, זה מרשם לסוף המדינה, פיזור אוכלוסין, זוכרים??
  • 2.
    תור מחירי השכירות לעלות (ל"ת)
    צודק 04/01/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    להרצה! בשכירות אי 04/01/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקחת משכנתא! וכשאין כסף אז אין כסף.
  • תיקח אתה משכנתה אני משלם אבל יושן טוב בלילה (ל"ת)
    רפי 05/01/2011 07:18
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.