ישי מפחד מוועדת חקירה? "תמ"א 38 לא תיתן מענה ברעידת אדמה, תקצו תקציב מתאים"

שר הפנים פנה במכתב לראש הממשלה בדרישה לקידום מהלך משמעותי של חיזוק ומיגון מבנים כנגד רעידות אדמה בהקדם האפשרי
לירן סהר | (12)

אסון השריפה בכרמל בחודש שעבר היווה תזכורת לנושא רעידות האדמה והיכנות העורף במה שקרוי תוכנית מתאר ארצית מספר 38 (תמ"א 38). למרות שהכותרות כבר ביום למחרת האסון דיברו על החובה להיערך באופן מיידי לביצוע התמ"א, משרדי הממשלה עדיין נמנעים מלקחת אחריות בנושא (ראו כתבה בנושא).

שר הפנים אלי ישי אמר במכתב שנשלח לראש הממשלה כי יש לפעול לקידום מהלך משמעותי של חיזוק ומיגון מבנים, וזאת באמצעות הקצאת תקציבים מתאימים, הרחבת ההקלות במיסוי ופעולות אחרות. " תמ"א 38 לבדה לא תביא למימושו של תהליך מקיף ואינטנסיבי שיביא לחיזוק הנדרש, אין בתכנית מענה מלא ומקיף לצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. הענקת זכויות בניה הינה פתרון מוגבל מאוד שאינו מהווה תמריץ אפקטיבי במקומות בהם ערכי קרקע נמוכים ובמיוחד באזורי פריפריה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מסכן, הנה הוא כבר 03/01/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    כל האנטישמים מפחדים שהוא כן יזיז משהו ואז באסון הבא לא יוכלו לאכול אותו חי. ראו תגובות 1 2 5 11 ועוד
  • 10.
    אחד 03/01/2011 08:31
    הגב לתגובה זו
    לפחות הפעם הוא מתעורר לפני האסון . כבר משהו.....
  • 9.
    צריך חזון ומנהיגות 02/01/2011 21:46
    הגב לתגובה זו
    יש לעקוף את העיריות שחוסמות (במיחד ת\"א) בתירוצים שונים את התכניות האלו.
  • 8.
    רני 02/01/2011 21:15
    הגב לתגובה זו
    מישהו יודע האם יש חברה בבורסה שעוסקת בתחום זה ? נדלנס ? אברבוך ?
  • 7.
    ספרדי 02/01/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
    אבל העדפתם שזה ילך לישיבות
  • 6.
    ליכודOUT ישראל ביתנו 02/01/2011 19:31
    הגב לתגובה זו
    ליכודOUT ישראל ביתנו IN
  • 5.
    תעיפו כבר את הסמרטוט (ל"ת)
    תעיפו כבר את הסמרטוט 02/01/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה שיעשה לא יהיה טוב לתקשורת (ל"ת)
    ספרדי דתי 02/01/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
  • חמור-רבי 03/01/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
    בנאדם אוויל ולא חכם. בסוף שבוע שהכרמל בער הוא הלך לביתו לשבת קודש. אם המצב בכרמל אינו דוחה שבת אז אני לא יודע מה כן. בכל מקרה בסוף הוא יגיע לאגף התורני במעשיהו
  • 3.
    משה 02/01/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
    צריך להוריד את כל המיסים שקשורים בחזוק המבנים כולל מעמ והטל השבחה בכסף שיתפנה היזמים יפנו את המבנים למשך שנה מדירים . ואז ייוכלו לפעול במהרות ללא שום התנגדות . במידית
  • 2.
    קובי 02/01/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    העמידו בראש משרד הפנים פרימיטיב חשוך, למה יש לצפות?!
  • 1.
    איזו חולשה,אלוהים 02/01/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    וזו המוטציה הכי טובה בש\"ס.....וככה בדיוק אנחנו נראים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".