מהו מחירה האמיתי של המלחמה בלבנון?, מהו הנטל הצפוי על הכלכלה, ומהם הדרכים לפתרון המצב. כלכלני בית ההשקעות אקסלנס נשואה מעלים סקירה מקיפה להשפעות הלחימה.

להערכתם, הנזק הישיר לכלכלה הישראלית עלול להגיע לסכום של 8.5 מיליארד שקל, 1.4% מהתמ"ג, אם המלחמה תימשך שלושה חודשים ולסכום של 2.6 מיליארד שקל, 0.43% מהתמ"ג, אם המלחמה תימשך חודש אחד.

למרות הנזק הישיר למשק, היות ולממשלה יש עודפי תקציב, אזי הזרמה של 6.5 מיליארד שקל ע"י הממשלה לעסקים, פרטים ורשויות בתוך תקופה של שלושה חודשים, תספיק להביא את הפסד התמ"ג לאפס.

באקסלנס מציינים, כי הדרך היעילה ביותר לטיפול במצב במינימום טעויות, תלווה בתהליך למידה מהמשק האמריקני. לאחר פגוע הטרור בבנייני התאומים בארה"ב פעל הממשל האמריקאי באופן מידי בתנועה אנטי מחזורית כדי לשקם הכלכלה. הבנק המרכזי הפחית את הריבית בשעור דרסטי ל-1% והממשל בתמיכתו של הפאד הזרימה מאות מיליארדי דולר כדי להניע את גלגלי הכלכלה האמריקאית הפצועה. התוצאה, שיקום הפעילות הכלכלית בתוך כשנה.

מנגד, טוענים הכלכלנים מובילי המשק בישראל עושים שגיאות. בנק ישראל העלה את הריבית שלא לצורך, מה שעלול להביא לעליה בשעור האבטלה ועליה בסיכון הפיננסי בשל הכבדת הנטל המימוני על הסקטור העסקי וסקטור משקי הבית הפרטי בצפון הארץ, וכל זאת בשעה שנשמט מתחת רגליהם חלק ניכר מתזרים המזומנים השוטף בשל המלחמה.

נקודת אור חיובית נראית מהצד הפיסקלי - האוצר, שלא השתהה ודאג באופן מיידי כמעט לפיצויי העסקים והתושבים. אם זאת, חשוב לזכור, כי בזמן האינתיפאדה האחרונה, הובטחו הקלות והטבות, אך בפועל ההבטחות לא קוימו ולכן יש לעקוב אחרי ביצוען.

באקסלנס מעריכים כי הנזק הישיר לכלכלה הישראלית עומד על 3.2 מיליארד שקל לחודש, חלק מהנזק יהיה זמני והמשק יוכל לפצות עצמו בעתיד כך שהנזק החודשי למשק נטו הוא בשעור של כ-2.6 מיליארד שקל, סכום השווה ל-0.43% ברוטו מהתמ"ג לחודש.

להערכתם, במידה והממשלה תזרים פיצויים בסכום של 4 מיליארד שקל, אזי הירידה בתמ"ג השנה תהיה 0.55% בלבד מצפי צמיחה של 5.4%. גיוס 30,000 חיילי מילואים, לתקופה של שלושה חודשים יגרום להפחתה של 0.022% נוספים מהתמ"ג, אך, גם במקרה זה מדגישים הכלכלנים, כי אם הממשלה תשכיל להזרים מיד הון למשק באמצעות תשלומי העברה לפירמות, פרטים, מוסדות ורשויות בעלות של 4 מיליארד שקל, תוגבר הפעילות הכלכלית.

ככל שהממשלה תשהה את מתן הפיצוי, אזי, הנזקים לפעילות הכלכלית יעמיקו ויכולת העסקים לשקם עצמם, תפחת. הנחת העבודה של הכלכלנים, סוברת, כי 30% מפעילות הסקטור היהודי ו-20% מפעילות הסקטור הערבי במחוז חיפה והגליל לא מתפקדים בזמן המלחמה. אם זאת על הממשלה לפזר את עול המלחמה על כלל האוכלוסייה, ולא רק על הצפון המשלם גם כך מחיר כבד מידי יום.

לדבריהם, לממשלה יש כיום עודפי תקציב של כ 9- מיליארד שקל, סכום השווה ל-1.5% מהתמ"ג, כך שלכאורה אין צורך במיסוי נוסף כדי לממן את הפיצוי לתושבי ועסקי הצפון. במטרה להעלות את התקציב, בראש ובראשונה זה הזמן לבטל הפטור ממע"מ באילת, מה שיכול להותיר בידי הממשלה כחצי מיליארד שקל.בנוסף, אפשר לשוב ולהעלות המע"מ בשעור של חצי אחוז עד אחוז, ע"פ הצורך - תוספת שנתית של 3-2.5 מיליארד שקל.מיסוי נוסף שניתן להטיל: מע"מ על נסיעות לחו"ל בשעור של 4%.

כיצד יש לפצות את הצפון? פיצוי בגין הפסד שכר עפ"י ההכנסה שקדמה למלחמה, וכן, פיצוי לעסקים עפ"י מפתח היקף תשלום הארנונה. היות והארנונה ממוקדת למקום הגיאוגרפי של העסק, פיצוי עפ"י קוד הארנונה הידוע, יפתור בעיות תחשיביות הקשורות לעסקים הפזורים במספר מקומות בארץ, כלומר באזורי קו העימות ומרכז הארץ כאחד.