יוסי לוי מור השקעות
צילום: יחצ
דוחות

מור השקעות כבר מנהלים 18 מיליארד שקל בקופות גמל - זינוק של 90% בשנה - וצופים מעבר לרווחיות ברבעון השלישי של השנה

לפני שנה החברה ניהלה רק 1 מיליארד שקל בתחום הגמל - היא נוגסת במתחרות וצפוה מעבר לרווחיות; כל הנכסים המנוהלים עלו ב-42% מתחילת השנה; הכנסות החברה שגדלו ב-34% ל-73.5 מיליון שקל נבלעו בעיקר בגלל הוצאות הנהלה וכלליות בסך 31.5 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מור השקעות

בית ההשקעות מור השקעות 1.97%  מדווח כי הכנסות הבית לרבעון הראשון של שנת 2021 עומדים על כ-73.5 מיליון שקל, גידול של 34% ביחס לרבעון המקביל, אז עמדו ההכנסות על 54.7 מיליון שקל. עם זאת, רוב ההכנסות נבלעו כבר בשורת הרווח התפעולי שעמד על 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 11.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר עמלות ההפצה ותפעול קרנות הנאמנות עלו לחברה בכ-15.9 מיליון שקל, עמלות הסוכנים 10.8 מיליון שקל והוצאות הנהלה וכלליות עלו לא פחות מ-40% ועמדו על כ-31.5 מיליון שקל, לעומת 22.2 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי עמד על כ-5.5 מיליון שקל, בדומה לשנה שעברה.

אלא שהסיפור המרכזי במור הוא לא הגידול בעלויות, אלא הסיבה לגידול - זינוק בתחום קופות הגמל. מור הגדילה את היקף הכספים המנוהלים בקופות הגמל-קרנות השתלמות מ-1 מיליארד בסוף הרבעון הראשון בשנה שעברה ל-18 מיליארד שקל נכון לשבוע שעבר, כלומר בתוך כשנה וחודשיים, כאשר רק בסוף חודש מרץ האחרון החברה ניהלה כ-15.4 מיליארד שקל - כלומר מאז מועד הדוחות ועד כה החברה הוסיפה למאזן עוד כ-2.6 מיליארד שקל. זהו גידול עצום ובכך היא מתקרב לחברות הגדולות ואם היא תמשיך בקצב הגיוס הזה היא עשויה להפוך לאחת הדומיננטיות בשוק הגמל, כאשר בשנה האחרונה היא גייסה כ-14 מיליארד שקל, שנייה רק למפלצת הגדולה - אלטשולר שחם (כל האחרות סבלו מפידיונות או לכל היותר השיגו גידול שנתי של עד כ-1 מיליארד שקל). כתוצאה מכך החברה רשמה גם גידול בהוצאות שכר ונלוות, עקב גידול במצבת כוח האדם בקבוצה.

להערכת החברה, צפויה מור גמל להציג רווחיות בתוצאותיה החל מהרבעון השלישי לשנת 2021. 

אבל הגידול בנכסים לא התרחש רק בקופות הגמל. היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור עומד נכון ל-24 במאי 2021 על כ-46.4 מיליארד שקלים, ביחס להיקף נכסים של כ-32.6 מיליארד שקלים בסוף 2020 - כלומר עליה של 42% תוך כחמישה חודשים. כאשר בתחום קרנות הנאמנות החברה צמחה ב-3 מיליארד שקל ומנהלת כעת כ-20.2 מיליארד שקל - עליה של כ-38% בעיקר בעקבות החלטת החברה להקים מערך שירותי ניהול השקעות לגופים מוסדיים. בתחום תיקי ההשקעות המנוהלים החברה צמחה ב-2.2 מיליארד שקל ומנהלת כעת כ-7.9 מיליארד שקל. ובפעילות קרנות הסל והקרנות המחקות מנהלת החברה כ-2.1 מיליארד שקלים. 

עם פרסום הדוחות עדכנה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-5.5 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבין 31/05/2021 17:06
    הגב לתגובה זו
    חברה שתימכר תוך שנתיים
  • 3.
    לסס 31/05/2021 14:05
    הגב לתגובה זו
    שיערכו תשואות ותרגילים חשבונאים המבחן שלהם יהיה השנה ותוך שנה הסוכנים יגלחו אותם בחזרה
  • 2.
    ספרטקוס 31/05/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
    מטורף מי ששם בחברה הזו שקל
  • צודק, מה מסתתר מאחורי ההוצאות האלה? (ל"ת)
    אלון 31/05/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש לי תחושה שביזפורטל מנהל איזו מלחמה במור... (ל"ת)
    בירי 31/05/2021 09:13
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.08% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.