תכנית ההגירה לארה"ב למיליונרים תפוג בספטמבר; עשירי העולם בלחץ

תכנית ההגירה EB-5 מאפשרת לקבל ויזה לארה"ב בהשקעה של כחצי מיליון דולר בלבד, אך מנוצלת לרעה על ידי משקיעים; ההודים מסתערים על הבקשות
נועם בראל | (3)

תכנית ההגירה האמריקאית, EB-5, אשר מאפשרת לבעלי הון להשקיע בהקמת עסקים במדינה ולקבל אשרות שהייה (ויזה), עומדת כעת במוקד השיח בקרב המשקיעים, וזאת שבועות ספורים לפני חידושה בחודש ספטמבר הקרוב.

התוכנית, שכפי שהיא פופולרית, היא גם באותה מידה מעוררת מחלוקת, אפשרה עד כה לאלפים להגשים את "החלום האמריקאי" ולקבל ויזה אמריקאית בהשקעה מינימלית של כחצי מיליון דולר, עומדת בפני ביקורת חדה מפני פוליטיקאים וגורמים רשמיים שקוראים לרפורמה חדשה בתוכנית.

הסנטור האמריקאי, צ'אק גרסלי, הוציא השבוע מכתב לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בו הוא מציין כי התוכנית בת ה-28 שנים, שימשה עד כה קרקע להונאות, שימוש לרעה ואיום בטחוני עבור ארה"ב.

אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית היא שהיא נועדה במקור לעודד תעסוקה במקומות עם שיעור אבטלה גבוה אשר מייחלים להזרמת הון וליצירת מקומות עבודה, אך במקום לקבל את התוצאה הזו, בפועל האנשים שמשתמשים בתוכנית הם "עשירים ממנהטן" שמנצלים את התוכנית כדי לקבל ויזות.

"המטרה המקורית של התוכנית היא לא להקים מלונות 5 כוכבים במנהטן" אמר השבוע ברנדון מאייר, שותף בחברת ההגירה פקהאורי. "התוכנית נוצרה עבור סקטור התעשייה, אך הפכה למקור כספים עבור יזמי נדל"ן".

תוכנית ה-EB-5 עובדת דרך מרכזים קהילתיים המאושרים על ידי הממשלה לגייס כספים מאזרחים זרים ולהעבירם לפרויקטים שיוצרים לפחות 10 מקומות עבודה חדשים. במידה וההשקעה הולכת לאזורים בעלי שיעור אבטלה גבוה, כל מה שנדרש מהמשקיע הוא כחצי מיליון דולר. במידה וההשקעה הולכת לכל אזור אחר בארה"ב, נדרש מהמשקיע להעביר סכום מינימלי של מיליון דולר, ובתמורה יקבל גרין כארד מיידי.

"ישנן לא מעט דרכים במסגרת החוק שבהם המשקיעים מנצלים את החוק כדי להשקיע בנכסים בניו יורק, לוס אנג'לס וסאן פרנסיסקו". כך לדבריו של ויואק טנדון, מנכ"ל חברת EB5 BRICS, המתמחה בויזות EB-5. "אנחנו ממנים 2 פרויקטים במנהטן, מלון מריוט ובניין משרדים מסחרי, שניהם בהשקעה של כחצי מיליון דולר בלבד". במילים אחרות, המשקיעים קונים מלון חדש בלב ליבה של בירת הכלכלה של אמריקה, ובאותו הזמן נהנים מהיתרונות של השקעה באיזור עם "נתון אבטלה גבוה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על פי הדיווחים, ייתכן וסכום המינימום יתעדכן כלפי מעלה בזמן חידוש תוקפה של התוכנית, כאשר כעת מדובר על העלאת הסכום המינימלי מחצי מיליון דולר ל-1.35 מיליון דולר, ואת המדרגה השניה ממיליון דולר ל-1.8 מיליון דולר, וזאת לאחר שלא בוצע שינוי בסכומים בתוכנית מאז שהחלה לפעול התוכנית ב-1990.

הפחד מהעלאת סכום המינימלי מורגש בעיקר בהודו, שם הדיווחים מדברים על כ-500 בקשות שצפויות להגיע למשרדי ההגירה עד סוף ספטמבר על מנת להמנע מהגדלת סכום המינימום שעשויה להגיע.

נציין כי לכל מדינה ניתנת הקצאה של 7% מתוך 10,000 הויזות שמאושרות מידי שנה. עם זאת, במידה ויש מדינות שלא ניצלו את מכסתן באותו שנה, המכסה העודפת עוברת למדינות אחרות להן יש רשימות המתנה. כך שמדובר בדרך כלל בסין שמקבלת את המכסות הנוספות.

הודו לעולם לא ניצלה את מכסת 700 הויזות הזמינות לעשירים הודים מידי שנה. לעומת זאת, בסין, רשימת ההמתנה ארוכה כל כך, שבממוצע יקח לאזרח סיני כ-10 שנים לקבל גרין כארד. הנתון הזה מדהים אם לוקחים בחשבון שזמן ההמתנה הממוצע עמד כשנתיים בלבד ב-2015. בהודו אגב, זמן ההמתנה עומד על כ-18 עד 24 חודשים. מהסיבה הזו, עשירי הודו ממהרים לנצל את פרק הזמן הקצר שנותר להם לפני שהמינימום להשקעה יעלה, כשהצפי הוא להשקעה של כ-100 מיליון דולר עד חודש מרץ 2019 מאזרחים הודים.

יש לציין די לא סביר שממשל ארה"ב יפסיק לחלוטין את התוכנית, כיוון שזו תורמת לא מעט לעסקים בארה"ב ועוזרת לשדך עסקים למשקיעים, כך שהבית הלבן לא צפוי לעמוד נגדה. מה גם, שחתנו של טראמפ, ג'רד קושנר, שמשפחתו מפעילה חברת נדל"ן, השתמש בעבר בכספים אשר הגיעו דרך תכנית EB-5. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    "עשירי העולם" הצחקת את הישראלים, דירה ממוצעת עולה יותר (ל"ת)
    אלי 30/07/2018 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בא 30/07/2018 10:55
    הגב לתגובה זו
    שעה אחת קודם .
  • 1.
    בא 30/07/2018 10:46
    הגב לתגובה זו
    בחיים , לכן כול אחד יקבל 73 בתולות קדושות בעולם הבא . אך הם לא יסכימו לקיים יחסי מין .עוד ניראה אם אתם הצלחה בחיים או אולי ....כישלון .
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.