מדוע ירדה גביית מס החברות ב-2023, והאם המשק הישראלי באמת במגמת האטה?
בשנת 2023 חלה ירידה בגביית מס החברות בישראל, ירידה של 17% במונחים ריאליים, לעומת השנים 2021-2022 שבהן נרשמה עלייה משמעותית. הירידה מיוחסת בעיקר להאטה ברווחיות של ענפי הפיננסים, הבינוי, התחבורה וההייטק, שתרמו משמעותית לגבייה בשנים הקודמות. עם זאת, הרמה נותרה גבוהה בהשוואה לשנים שקדמו למשבר הקורונה, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק העסקי המקומי.
למרות הירידה, גביית מס החברות ב-2023 הגיעה לכ-15.1% מסך הכנסות המדינה ממסים, לעומת 16.5% ב-2022. מדובר בירידה אך עדיין ברמה גבוהה יחסית לממוצע הרב-שנתי של כ-12.8%. בנוסף, חלקו של מס החברות בתמ"ג עמד על 3%, מה שממחיש את חשיבותו כמרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית.
ההשפעה של מוסדות כספיים על גביית המסים
אחד האלמנטים במערכת המס הישראלית הוא המיסוי על מוסדות כספיים. בשונה מעוסקים רגילים, מוסדות כספיים מחויבים בתשלום מע"מ על הרווחים בנוסף למס החברות. בשנת 2023 היווה רכיב זה כ-7% מהכנסות מוסדות אלה. המס על מוסדות כספיים הוא תנודתי יותר משאר רכיבי המס, עם מקדם תנודתיות גבוה יחסית. תנודתיות זו מקשה על חיזוי מדויק של ההכנסות ממסים ועלולה להוות אתגר בתכנון התקציב הממשלתי.
מעבר לכך, תנודתיות נוספת נרשמה בגבייה מדיבידנדים ומהפרשי מס, רכיבים שנגבים בדיעבד עבור שנות מס קודמות. בשנת 2020, לדוגמה, עמד רכיב זה על 3.3 מיליארד ש"ח בלבד, אך בשנת 2022 הוא זינק לשיא של 22.2 מיליארד שקל לפני שצנח ל-13.3 מיליארד שקל ב-2023.
מס החברות והכלכלה הישראלית
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- מעל 3 מיליארד ש' - העלות של ההגנה האווירית אתמול; שווה כל שקל, אבל מאיפה יגיע הכסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס החברות הוא אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים של מדינת ישראל, והוא ניצב במקום השלישי אחרי מס הכנסה ומע"מ. שיעור מס החברות בישראל עומד על 23%, קרוב לממוצע של מדינות ה-OECD. עם זאת, שיעור המס האפקטיבי – שמגלם את הטבות המס וניכויי הפחת – נמוך יותר ועומד על 21.9%. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-24 מתוך 37 מדינות ה-OECD מבחינת מיסוי אפקטיבי.
פערי המס בין רווחי חברות להכנסות יחידים נותרו קטנים יחסית בישראל, מה שמוביל לתופעה של חברות ארנק. תכנון המס באמצעות חברות כאלה מאפשר לבעלי עסקים לשלם מס מופחת על רווחיהם. מצד אחד, הדבר תורם להרחבת הפעילות העסקית, אך מצד שני, הוא מהווה אתגר למדיניות הפיסקלית בשמירה על הוגנות מיסוי בין מגזרים.
הנתונים על גביית מס החברות מצביעים על כך שהמגזר העסקי בישראל נותר יציב יחסית, למרות הירידה בגבייה בשנת 2023. תקופת הקורונה הייתה מאתגרת לכלכלה, אך ההתאוששות שהגיעה לאחר מכן הייתה מרשימה, במיוחד בענפי הפיננסים וההייטק שהובילו את עליות הגבייה בשנים האחרונות.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הירידה בגביית מס החברות בשנת 2023 לא מסמלת בהכרח מגמה שלילית, אלא יותר התייצבות לאחר עליות חריגות בשנים האחרונות. עם זאת, תנודתיות גבוהה ברכיבי מס מסוימים עלולה להקשות על תחזיות ההכנסות, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית גלובלית.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
