רשות החדשנות: עובדי ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה בארץ
עובדי ענף ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה המשולם בישראל וכרבע מכלל תשלומי המס שקשורים לחברות ולעבודה בישראל. בתוך כך, מרבית הכנסות המדינה מהענף קשורות בעובדים ובעובדות הענף ולא ממיסים שמשלמות החברות, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום רשות החדשנות.
על פי הדו"ח, אשר נסמך על נתונים ישנים יחסית, בשנת 2021 (השנה האחרונה שבנוגע אליה התפרסמו הנתונים), היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. מדובר בעליה משמעותית ביחס לעבר, שכן בתוך 5 שנים על שיעורם מסך מס ההכנסה המשולם בישראל מ-29% ל-36%.
מרבית ההכנסות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות הענף, כאשר 85% מהכנסות המדינה מגיעות מהעובדים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות). זאת בזמן שרק 15% מהכנסות המדינה מענף הייטק מגיע מתשלומים של החברות. על פי מחברי הדו"ח הדבר נובע מכך שהשכר הממוצע הגבוה בהייטק גורר תשלומי מס הכנסה גבוהים מצד העובדים. במקביל, בצד החברות, לסטארטאפים לרוב אין רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות, ואילו מרבית החברות הרווחיות בענף נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2020 סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק בישראל היו שקולות לכ-9.3% מתקציב המדינה. בנוסף, תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים - פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים). בשל הייצוג החסר של אוכלוסיות בהייטק, 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים בתל אביב ובמרכז הארץ.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה: אנו מציגים בפעם הראשונה סקירה מקיפה של תשלומי המס השונים של עובדי וחברות ההייטק. ההייטק מהווה "קטר הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו״בולם הזעזועים" של המשק בתקופת משבר, והתובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. הנתונים המפורסמים היום מחדדים את כך שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי - שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.
השענות על ענף ההייטק
על פי מחברי הדו"ח, מדינת ישראל הולכת ומגדילה את התלות שלה בענף זה, ובעיקר בעובדים ובעובדות בו. תלות זו הולכת ומתחדדת בשנות משבר, כמו השנה הנוכחית, בה יש צפי לעלייה משמעותית בגירעון המדינה וירידה בהכנסות מענפים שרגישים לזעזועים ביטחוניים כמו נדל"ן, קמעונאות ותיירות. בתקופות משבר ככלל, לדוגמה בקורונה, ההייטק מהווה ״בולם זעזועים״ למשברים כלכליים במשק, כפי שהוצג בהרחבה בדו״ח תמונת מצב ההייטק לשנת 2024 של רשות החדשנות.
- 6.אזרח 14/08/2024 16:07הגב לתגובה זומרחיקות לכת על חשבון כל העסקים האחרים במשק מה שמשאיר למעסיק יותר בכיס לתת לעובד
- 5.שאול 14/08/2024 13:27הגב לתגובה זוהכספים הטובים הופכים לכספים רעים . ממשל מגעילה והרסנית מעבירה אותם לבטלנים ופרזיטים לא יצרניים במקום להשתמש בהם לפיתוח וחיזוק המשק הכלכלה והביטחון . נבלה וחרפה .
- 4.פוקושימה 13/08/2024 19:48הגב לתגובה זוחבורת מדושנים לוגמי אספרסו ואכלני מסעדות. יוקר המחייה בארץ קשור בקשר ישיר לשכר המנופח.
- ישראלי 14/08/2024 14:57הגב לתגובה זובגישה הזאת היינו חיים היום כמו בימי אברהם אבינו באהלים .
- 3.רק האנטישמיות 13/08/2024 11:45הגב לתגובה זומחזיקה את ההייטקיסט בישראל,רק תשכך ותיראו....
- 2.גיא 13/08/2024 11:25הגב לתגובה זומס הכנסה במדרגות מס בריאות דיפרנציאלי מס יסף מס פירותי מס הוני. בושה וחרפה.
- 1.ליבנה 13/08/2024 10:12הגב לתגובה זוממילא הכל נשפך לריק בהתנחלויות ובישיבות.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
דוח החברות הרב לאומיות (IATI) הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
