רכבת
צילום: רכבת ישראל

עד 160 קמ"ש: התכנית שתחבר את קריית שמונה למרכז הארץ

התוכנית לחיבור מהיר של קריית שמונה עם מרכז הארץ יוצאת לדרך, אחרי שהוועדה המחוזית לתכנון ולבניה צפון אישרה סופית את התוכנית להקמת מסילת הרכבת שתתחבר לכרמיאל, ומשם לשאר חלקי הארץ. מהי עלות הפרויקט?
איציק יצחקי | (8)

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון אישרה את התוכנית להקמת מסילת הרכבת בין כרמיאל לקריית שמונה. מטרת העל של הפרויקט היא חיבור יישובי הצפון באמצעות רכבת למטרופולינים הארציים, מקריית שמונה, דרך כרמיאל, מטרופולין חיפה ודרכו חיבור ישיר והמשכי לכל חלקי הארץ.

התוכנית כוללת מסילה כפולה באורך של כ-54 ק"מ, מתחנת כרמיאל אל קריית שמונה, מתוכם יותר מ-20 ק"מ במנהרות. הרכבת מתוכננת לנסוע במהירות של כ-160 קמ"ש, ועלות הקמת הפרויקט נאמד בכ-12 מיליארד שקל.

מדובר בפרויקט מורכב וייחודי, הכולל מערכות הנדסיות מאתגרות, מנהרות, גישור מסובך, ומרכיבים הנדסיים נוספים - כמו הסטת כביש 85 ומחלפים, הפרדות מפלסיות והנמכת כביש 90 מדרום לשדה אליעזר ולאגמון החולה ועוד. כל אלה מהווים אתגר תכנוני וביצועי, שיאפשר בסופו של דבר את התשתית התחבורתית החשובה הזו. בד בבד, הפרויקט מתוכנן להשתלב בנוף ולשמור על הצביון הכפרי והטבעי של האזור.  

התוכנית קובעת שדרוג של תחנת הרכבת כרמיאל מערב, ואפשרות להקמת עוד חמש תחנות נוסעים בין התחנה הקיימת בכרמיאל מערב, לבין קריית שמונה:

* תחנת קריית שמונה, תחנת קצה שתשרת את תושבי קריית שמונה ויישובי הסביבה, ואת אזורי התעשייה והתעסוקה באזור, מכללת תל חי ואוניברסיטה בגליל, מכוני המחקר והפיתוח וכן את אתרי התיירות בחרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל.

* תחנת חצור הגלילית (צח"ר), מיועדת להיות תחנת נוסעים מרכזית בצמוד למרכז תחבורה אזורי, אשר תשרת את תושבי צפת, חצור הגלילית, ראש פינה, מרכז רמת הגולן וקצרין, אזורי התעשייה, מוסדות הממשל והמרכז הרפואי בצפת, וכן את אתרי התיירות במרחב. בנוסף, התוכנית מאפשרת בעתיד הקמת תחנת מוצא לרכבל לצפת.

* תחנת כרמיאל - נחף מזרח (אזור התעשייה המרחבי כרמיאל), שתשרת את תושבי כרמיאל, נחף, מזרח בקעת בית הכרם, ויישובי הסביבה, וכמובן תתמוך בפעילות העסקית והכלכלית של אזור התעשייה והמסחר המרכזיים של האזור.

* אפשרות לתחנה עתידית - תחנת אגמון החולה/צומת כ"ח, מסומנת בתוכנית כסימבול (אזור חיפוש ולא תכנון מפורט), שיאפשר בעתיד ולאחר הקמת התחנות המאושרות בתוכנית, להקים תחנת נוסעים בעיקר למטרות תיירות ונופש וחיבור ליישובי ההר הגבוה.

קיראו עוד ב"בארץ"

* אפשרות לתחנה עתידית - תחנת מרום הגליל, מסומנת בתוכנית כסימבול (אזור חיפוש ולא תכנון מפורט), לשירות הנוסעים לקבר הרשב"י ויישובי הסביבה. 

נוסף לתחנות הנוסעים, יאפשר תכנון המסילה פיתוח עתידי של מסופי מטענים, אשר יקודמו במסגרת תוכניות משלימות, כך שניתן יהיה לנצל את הרשת המסילתית לשינוע מטענים מאזור קריית שמונה, אזור התעשייה צח"ר, דלתון, רמת הגולן, בקעת סח'נין ובקעת בית הכרם, לנמלי הים והאוויר. 

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, בועז יוסף: "אישור התכנית מהווה נדבך נוסף למימוש חזון הוועדה המחוזית לחיזוק הצפון הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. הרכבת לקריית שמונה תאפשר חיבור של הצפון הרחוק למרכז ודרום הארץ. קו הרכבת יסייע באופן ישיר לכרמיאל, נחף, ראש פינה, חצור הגלילית וקריית שמונה. אנו מצפים לראות תכניות נוספות לחיבור כל יישובי הצפון לרשת המסילות, לרבות טבריה, גליל תחתון, עמק הירדן ורמת הגולן".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עוד בלון ניסוי מבית נתניהו (ל"ת)
    צביקה ג 05/06/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כדאי לדאוג לבטיחות הקו שימצא בחלקו קרוב מאוד ללבנון (ל"ת)
    אילן 04/06/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לו יהי לו יהי 04/06/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    אגב. מי שנוסע בגליל מצומת גולני צפונה נהנה מרשת כבישים מהירה ואיכותית ביותר.
  • " לאט מדי ומאוחר מדי" - עוד חמוץ שמאלני. (ל"ת)
    קריית 8 04/06/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ת"אביבית 04/06/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
    התוכנית היא לשנע במהירות את תושבי קרית שמונה + ואלה העתידים לעקור לשם (אשרי המאמין) לעבודה במרכז הארץ. הם ישובו לביתם עם שכר עבודתם אך הערך המוסף יוותר במרכז הארץ. ישביח נכסים. ניאו קולוניאליזם מקומי.
  • 2.
    החיים 04/06/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
    הופקרה עלידי ממשלת הימין על מלא השאלה אם רכבת לאיש אחד שווה את ההשקעה ?
  • 1.
    תמימי 04/06/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    מאוד עצוב וקצת ציני, סליחה. זה כדי שתושבי הצפון יוכלו להימלט במהירות ???
  • לא זה בשביל המקלחות והמשרפות העתידיות . (ל"ת)
    היינריך 04/06/2024 17:19
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.