ורידיס
צילום: צילום מסך אתר החברה
דוחות

המיזוג עם אינפינה העביר את ורידיס להפסד של 29 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה הסכמו ב-658 מיליון שקל. הרווח התפעולי עמד על 10 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל. זהו הרבעון השני בו כלולות התוצאות של חברת אינפיניה (לשעבר "נייר חדרה") לאחר שנרכשה (70%) בחודש פברואר על ידי ורידיס תמורת 1.66 מיליארד שקל
נחמן שפירא | (1)
נושאים בכתבה גיל אגמון ורידיס

חברת ורידיס ורידיס 1.45% שבשליטת דלק רכב דלק רכב -0.59%   (55%) של גיל אגמון, העוסקת בתחומי איכות הסביבה, התפלת מים ואנרגיה וכן באיסוף מיחזור וייצור מוצרי נייר וקרטון ע"י אינפיניה", הכניסה ברבעון השני של 2023 כ-658 מיליון שקל לעומת הכנסות של 269 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע כתוצאה מהוספת הפעילות של אינפיניה לדוחות לאחר רכישתה על ידי ורידיס.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-66.2 מיליון שקל לעומת רווח גולמי של 41.8 מיליון שקל  ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-10.1 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 37.1 מיליון שקל - צניחה של 73%.

בחברה מסבירים זאת  משום האיחוד עם אינפיניה לצד הוצאות מימון בגין הלוואות שניטלו לרכישת אינפיניה ו-OPC.

ורידיס סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הפסד נקי של 28.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 31.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

כזכור, בחודש פברואר האחרון, השלימה ורידיס את העסקה לרכישת 70% מחברת אינפיניה (לשעבר "נייר חדרה") בתמורה לסך של כ-1.66 מיליארד שקל, כאשר 30% הנותרים נרכשו על ידי קרן תשתיות ישראל איי וי (תש"י). כתוצאה מרכישת השליטה באינפיניה, היקף הנכסים של ורידיס השתנה מהותית והסתכם בכ-6 מיליארד שקל לעומת סך של כ-1.7 מיליארד שקל בסוף 2022.

ורידיס ביזפורטל

ורידיס. צניחה של 52% במניה ב-12 החודשים האחרונים 

אינפינה הוסיפה הפסדים

בחלוקה למגזרים הכנסות החברה ממגזר איכות הסביבה עמדו על 231 מיליון שקל, מהתפלת מים על 30 מיליון שקל, מאנרגיה על 19 מיליון שקל, מקרטון על 249 מיליון שקל מנייר לבן על 86 מיליון שקל, מאחרים על 41 מיליון שקל. שלושת המגזרים האחרונים הם כתוצאה מהמיזוג עם אינפיניה.

הרווח התפעולי ממגזר איכות הסביבה ירד ברבעון ל-26 מיליון בהשוואה לרווח של 30 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. במגזר התפלת מים הוא עלה ל-8.8 מיליון שקל בהשוואה ל- 7 מיליון שקל ברבעון המקביל. במגזר האנרגיה נרשמה ירידה מ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח של 2.9 מיליון שקל ברבעון השני השנה. במגזרים שהתווספו מהמיזוג עם אינפינה נרשמו הפסדים של 10.5 מיליון שקל במגזר הקרטון, ושל 11 מיליון שקל בנייר לבן,  במגזר אחרים נרשם רווח של 2.7 מיליון שקל.

ה-EBIDA של החברה עומדת על 133.7 מיליון שקל ברבעון השני בהשוואה ל-71 מיליון שקל ברבעון המקביל. כאשר עיקר הגידול נבע מעלייה בסכומי הדיבדנידים והחזר הלוואות הבעלים שהתקבלו מאו. פי. סי.

הפסד של 14 אגורות למניה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לורידיס מזומנים ושווי מזומנים בסך של 119.6 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד של 0.14 שקל למניה לעומת רווח של 0.3 שקל למניה ברבעון המקביל אשתקד.

כזכור לפני מספר חודשים משטרת ישראל עיכבה לחקירה בכירים בורידיס בחשד להטמנה בלתי חוקית של פסולת לכאורה וכן עבירות נוספות הקשורות למרמה וזיוף. בתחילת חודש אפריל דיווחה ורידיס כי גיל אגמון, יו"ר דירקטוריון החברה ובעל השליטה, עוכב בעצמו לחקירה. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל ערכו חיפוש במשרדי החברה ופשטו גם על אתרי פעילות של החברה הבת, ורידיס איכות הסביבה ישראל בע"מ, ולקחה מסמכים וציוד אלקטרוני.

העבירה היא עבירה על חוק שמירת הניקיון. במשטרה חושדים גם כי בוצעו לעבירות כלכליות שונות, כמו הלבנת הון, עבירות נוספות בתחום רישוי עסקים וכן במרמה וזיוף.

מניית ורידיס צנחה ב-40% מתחילת השנה וב-52% ב-12 החודשים האחרונים למחיר של 18.4 שקל ושווי שוק של 2.6 מיליארד שקל. 

רק לפני חודשיים החליט גיל אגמון החליט לאמץ לתוך ורידיס את יתרת ה-30% של קרן תש"י. במפתיע הוא נתן בתמורה לקרן תש"י 8% מהמניות של ורידיס בפרמיה של 50% על המחיר בשוק, פלוס מזומן של 280 מיליון שקל. על פי העסקה, מדובר על מחיר של 27.4 שקל למניה (לעומת שער בסיס של 18.8 שקל דאז) וקרן תש"י תחזיק  19.7% במניות ורידיס (לעומת 11.8%). אז פרמיה כזו הייתה אולי הגיונית אם התוצאות של אינפיניה היו טובות, אבל המצב הפוך.

אבל גיל אגמון הוא איש חכם, הוא אחראי על אחת החברות עם הרווחים הגדולים ביותר בבורסה, דלק רכב, שמרוויחה 50% על כל רכב שהיא מוכרת. היא נסחרת במכפיל 3-4 ומרוויחה 700 מיליון עד 1 מיליארד שקל בשנה. זו מעצמה. גיל אגמון מצליח בעצם להוסיף לוורידיס הון עצמי של 340-350 מיליון שקל, עם הקצאה בפרמיה כי הוא בעצם מוכר מניות ורידיס במניות אינפיניה. לפרמיה אין משמעות, כי באותה מידה הוא קולט את אינפיניה בפרמיה לתוך ורידיס. התוצאות היום של ורידיס מצביעות על כך שהמהלך של גיל אגמון להעביר את ורידיס לרווחים לאחר המיזוג יקח עוד קצת זמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 25/08/2023 02:14
    הגב לתגובה זו
    יקח זמן עד שהריבית תרד ותבוצע סינרגיה מלאה שתביא לחיסכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?