אילוסטרציה משכורת שכראילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע לחודש פברואר - 12,454 שקל

מה השכר הממוצע בכל ענף? איזה ענף הכי פופולארי? וכמה מועסקים יש בישראל? כל הנתונים
דור עצמון | (2)

השכר הממוצע במשק לחודש פברואר 2023 עמד על 12,454 שקל, עלייה של 3.9% לעומת חודש פברואר 2022 (11,986 שקל), כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

עוד עולה כי מספר המועסקים במשק עומד על 3.953 מיליון איש, עלייה של 2% לעומת פברואר 2022 (3.874 מיליון) וירידה של 0.6% לעומת ינואר 2023 (3.978 מיליון).

אומדנים ראשוניים מצביעים כי בחודש מרץ 2023 השכר הממוצע עמד על 13,224 שקל, עלייה של 7.5% לעומת מרץ 2022 (12,303 שקל). מספר המועסקים נכון לחודש מרץ יעמוד כל הנראה על 4.242 מיליון, עלייה של 1.9% לעומת מרץ 2022 (4.161 מיליון) ועלייה של 0.7% לעומת פברואר 2023 (4.214 מיליון).

לפי נתוני הלמ"ס, עובדי ענף ההיטק משתכרים ב-29,872 שקל בממוצע, בענף התעשייה בכ-17,259 שקל בממוצע, בחינוך בכ-8,925 שקל בממוצע ואילו בענף המסעדנות השכר הממוצע עומד על 5,737 שקל.

והיכן מועסקים רוב העובדים במשק? הלמ"ס מצביע על כך של תחום החינוך הינו בעל מספר העובדים הגדול ביותר בישראל ועומד על 589.7 אלף איש, בהייטק כ-245.4 אלף איש ואילו בחלקאות כ-44.4 אלף איש בלבד.

יודגש כי נתוני הלמ"ס עשויים שלא לעודד בנק ישראל שמצפה לקרר את השוק מהר יותר על ידי העלאת הריבית במשק בניסיונו לדכא את האינפלציה שעומדת כיום על 5%. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5% ולאור הנתונים ואי היחלשותה של האינפלציה כמצופה סביר שבנק ישראל ימשיך להעלותה. העלאת הריבית מכבידה בראש ובראשונה על נוטלי המשכנתאות אך יש להבהיר כי אינפלציה גבוהה מסוכנת עוד יותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון גל 04/05/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    בננה בלימון בקיצור, במקום לבכות על מר גורלכם שבחיים לא ראיתם שכר של 12000 אלף תעשו עם עצמכם משהו. דבר ראשון, שחררו את הדת, היא רק מעכבת אתכם. דבר שני, תתחילו לקרוא ספרים, הבורות לא עוזרת לכם. דבר שלישי, תספיקו לקורא טוקבקים באינטרנט, זה לא יובל אתכם לשום מקום (-:
  • חחחחחחח 04/05/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    ואתה תחזור לנטפליקס? לא מציאה גדולה להשתעבד לתאוות שלך, ולאחרים...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"