הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
קניות שופינג
צילום: ISTOCK

ישראל צמחה מהר מהעולם: 6.5% בשנת 2022, ומעל הצפי

בנק ישראל צפה צמיחה של 6.3%. התוצר לנפש עלה ב-4.4%; ברבעון הרביעי התוצר צמח ב-5.8%, 
מערכת ביזפורטל | (4)
נושאים בכתבה כלכלת ישראל משרד האוצר צמיחה תוצר תוצר מקומי גולמי תמ"ג תמג

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה בשנת 2022 ב-6.5% לעומת שנת 2022, כך על פי נתוני ה-OECD. בשנת 2021 התוצר בישראל עלה ב-8.6%, וזאת אחרי שנת הקורונה שבה המשק נסגר ובעקבותיו התוצר ירד ב-1.9%. ובחזרה ל-2022 - התוצר לנפש עלה ב-4.4%, כאשר מה שהחליש את העלייה הוא הגידול באוכלוסייה בישראל, 2% בשנה, לאחר עליה של 6.8% בשנת 2021. מדובר על צמיחה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, שם  עלה התמ"ג לנפש ב-2.6% בממוצע.

השוואה בין הגידול בתוצר לנפש בישראל לעומת העולם:

תוצר ענף השירותים הציבוריים והקהילתיים, הנאמד על פי תשלומי השכר בממשלה, ברשויות המקומיות ובמוסדות ללא כוונת רווח (שרוב מימונם ע"י הממשלה) – עלה בשנת 2022 ב-2.7% לאחר עליה של 5.1% אשתקד.

התוצר העסקי במחירי בסיס (שווה לתוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה בשנת 2022 ב- 7.3%.

יבוא הסחורות והשירותים עלה בשנת 2022 ב-11.2%, לאחר עליה של 20.6% בשנת 2021.

יבוא השירותים עלה ב- 24.9%. העליה ביבוא השירותים משקפת עליה של 14.3% ביבוא השירותים למעט תיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות שנפגע בצורה חמורה ממשבר הקורונה עלה ב123.0% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 74.4% בשנת 2021 אך רמתו עדין נמוכה מרמת יבוא שירותי התיירות  בשנת 2019.

יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-6.2% והיבוא הביטחוני עלה ב-7.5%.

יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה בשנת 2022 ב-11.6%.

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה בשנת 2022 ב-7.4% לאחר עליה של 10.9% בשנת 2021.

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-7.5% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 11.1% בשנת 2021.

הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב- 5.5% בשנת 2022.

העליה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש בשנת 2022 משקפת עליה של 5.7% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת):

ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש עלתה ב- 13.7% וההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.8% בשנת 2022.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) שמרה על יציבות בשנת 2022 (עליה של0.2%) כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-4.9%.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-6.7% וכללה עליה בהוצאות לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי של 23.1%

ההוצאה לצריכה ציבוריתההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב- 0.6%, לאחר לעליה של 4.2% בשנת 2021.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-1.4%, כאשר הקניות נטו שמרו על יציבות (עליה של 0.4%) לאחר עליות של 2.2% בשנת 2021 ושל 13.2% בשנת 2020 שנגרמו בין היתר מההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) הכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-2.2%.

ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-2.5% לאחר עליה של 5.0% בשנת 2021.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי שטרית 16/02/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
    וישלם את המחיר... לצערי כולנו נשלם את המחיר בגלל חלק מהעם שהוא עולם שלישי
  • 3.
    פנסי 16/02/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    ממתין לנאומי ראש הממשלה ושר האוצר וכן לצעקות ח"כי הליכוד בנושא : "כמה הרס השאירה לנו ממשלת השמאל הכושלת". ואז יפנו תקציבים לחרדים ולהסכמים הקואליציוניים ותוך חצי שנה נתחיל לראות את השיפור בכלכלת ישראל.
  • 2.
    ממשלה שפויה 16/02/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    רק במבול הבא נראה כזאת צמיחה. חחח.ההיטאק בחות החרדים מוצצי הדם בפנים
  • 1.
    אבל הבורסה יורדת (ל"ת)
    שלמה 16/02/2023 16:02
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

להמשך הכתבה לחץ כאן
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן