האם דמוקרטיה טובה לכלכלה?
בשבועות האחרונים עלתה טענה שפגיעה בדמוקרטיה תוביל בסבירות גבוהה לפגיעה בכלכלה. אבל האם דמוקרטיה בכלל טובה לכלכלה? מצד אחד, אפשר לחשוב שאולי כן, כי בסביבה שבה אנשים חופשיים לחשוב, הם חופשיים גם להעלות רעיונות, לפתח אותם, ולשווק אותם. מצד שני, לדיקטטורות יש יתרון בכל מה שנוגע לקבלת החלטות. אם ההחלטות מתקבלות בידי אדם אחד, או בידי קבוצה קטנה של אנשים עם דעות דומות, החלטות מתקבלות הרבה יותר מהר. דיקטטורים יכולים גם לקבל החלטות שהן טובות לכלכלה אבל לא פופולריות בציבור. בנוסף, מרבית המדינות שהן דמוקרטיות כיום התחילו בתור מדינות עם משטר ריכוזי. המשטר הפך לדמוקרטי יותר רק אחרי שהן עברו תהליך של צמיחה כלכלית, כך שהצמיחה בהן לא החלה בגלל הדמוקרטיה. אם כבר, הדמוקרטיה הגיעה כתוצאה מהצמיחה הכלכלית.
הראשון לחקור את הקשר בין סוג משטר וצמיחה כלכלית היה הכלכלן רוברט בארו (Barro) בחצי השני של שנות ה-1990. הוא השתמש במדגם שכלל נתונים של כ-100 מדינות לאורך 30 שנים, מ-1960 ל-1990 וניסה לבדוק האם יש מתאם בין דמוקרטיה וצמיחה כלכלית. הוא מצא שמדינות דמוקרטיות אכן צומחות מהר יותר, בממוצע, ממדינות שהן פחות דמוקרטיות. אבל בדיקה נוספת הראתה שהקשר בין דמוקרטיה וצמיחה כלכלית אינו נובע מהדמוקרטיה, אלא ממאפיינים אחרים של מדינות דמוקרטיות. מתברר שבהשוואה למדינות עם שלטון יותר ריכוזי, במדינות דמוקרטיות יש יותר שמירה על שלטון החוק, רמת ההשכלה גבוהה יותר, הילודה נמוכה יותר, ותוחלת החיים ארוכה יותר.
כשלוקחים את הדברים הללו בחשבון, ההשפעה של דמוקרטיה על צמיחה כלכלית היא אפס. המסקנה של בארו הייתה שדמוקרטיה בפני עצמה אינה מסייעת לצמיחה כלכלית. אם יש קשר בין דמוקרטיה לצמיחה כלכלית, הוא בא לידי ביטוי בהשפעות של דמוקרטיה על מוסדות: בדמוקרטיות יש בדרך כלל יותר שמירה על שלטון החוק מאשר במשטרים ריכוזיים, יש יותר השכלה לנשים, ויותר השקעות במערכת הבריאות הציבורית.
מחקר עדכני יותר, של דארן אצ'מוגלו ועמיתים מ-(2019 Acemoglu et al.,), ניסה לבחון האם ההשפעות העקיפות שזוהו במחקר של בארו אכן נובעות מצורת המשטר, או שהן פשוט מאפיין של מדינה. כלומר, האם מדינות דמוקרטיות צומחות יותר בגלל שבהשוואה למדינות ריכוזיות הן משקיעות יותר בחינוך, בבריאות, ובהשקעות שמניבות צמיחה, או שאולי כיוון ההשפעה הוא הפוך. זה לא שדמוקרטיות משקיעות יותר בחינוך ובבריאות, אלא שלמדינות שבהן משקיעים יותר בחינוך ובבריאות, יש יותר סיכוי להפוך לדמוקרטיות.
- האם המועמדות של קמלה האריס אמורה להשפיע על תיק ההשקעות שלכם?
- ביידן הודיע: "לא אקבל הסכם להעלאת תקרת החוב שיגן על סוחרי קריפטו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך כך, אצ'מוגלו והעמיתים שלו בחנו את התהליך שעוברות מדינות שהופכות לדמוקרטיות. הם גילו שהמעבר מתרחש בדרך כלל אחרי תקופה של משברים כלכליים. הם הסתכלו לכן על מדינות ריכוזיות שעברו משברים כלכליים. חלק מהמדינות הללו הפכו בעקבות המשבר ליותר דמוקרטיות, וחלקן נשארו עם משטרים ריכוזיים. החוקרים רצו לראות האם בטווח של 20 או 30 שנים אחרי המשבר, יהיו הבדלים בין הכלכלות של המדינות עם המשטר הריכוזי יותר, לעומת אלו שהפכו לדמוקרטיות.
התשובה שהם מצאו היא שיש הבדלים משמעותיים. בתוך כ-25 שנים, מדינות שהפכו ליותר דמוקרטיות צמחו בכ-20% יותר ממדינות שנשארו עם משטרים ריכוזיים. זה הבדל משמעותי, והוא מצביע על כך שעבור מדינות שהתחילו עם תנאים יחסית דומים, ההחלטה להפוך את המשטר ליותר דמוקרטי תרמה מאוד לצמיחה.
השאלה שעליה המחקר הזה לא נותן לה תשובה מלאה, היא מהם התהליכים שגורמים לכך שדמוקרטיות יצמחו מהר יותר. התוצאות מצביעות על כך שיש מספר סיבות אפשריות. ראשית, בדמוקרטיות ההוצאות הממשלתיות בדרך כלל קטנות יותר מאשר במדינות עם ממשלה ריכוזית. זה גם בגלל שבמאה ה-21, משטרים ריכוזיים נוטים לנקוט במדיניות כלכלית פופוליסטית, ומשום כך הם מגדילים את המגזר הציבורי, פוגעים במגזר הפרטי, ומאיצים את האינפלציה.
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
שנית, למשטרים דמוקרטיים יש יותר תמריצים ליצר רפורמות שמעודדות תחרות, לעומת משטרים ריכוזיים שמעדיפים לתת כוח כלכלי למקורבים לשלטון. שלישית, למדינות עם משטרים דמוקרטיים קל יותר למשוך משקיעים זרים. רביעית, במדינות דמוקרטיות, עימותים פנימיים מתנהלים בצורה של בחירות, הפגנות וכו', וזה עדיף על מאבקים שמתנהלים במדינות עם משטר ריכוזי. כך שלמרות שלאנשים נדמה לעיתים שמשטר ריכוזי הוא דרך להבטיח יציבות, מתברר שהנתונים מצביעים על כך שדווקא כשהמשטר ריכוזי, המאבקים אלימים יותר, והנזק שנגרם מהמאבקים הללו, הוא חמור יותר.
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 7.מעניין. (ל"ת)הקורא 19/02/2023 15:17הגב לתגובה זו
- 6.מאמר מטומטם שסותר את עצמו ולא מבין את מה שנכתב (ל"ת)ישראל ישראלי 19/02/2023 11:27הגב לתגובה זו
- 5.עזבו כלכלה... עם שלא נלחם על חירותו, אין היא ראויה לו! (ל"ת)מישהו 18/02/2023 13:07הגב לתגובה זו
- 4.דוד 18/02/2023 10:26הגב לתגובה זובדיקטטורה שולט פושע 1 ומחסל יתרת הפושעים /בדמוקרטיה שולטים כל הפושעים בוגרי אוניברסיטה ומחסלים את כל חפים מפשע לפרנסתם [מניסיוני]
- 3.אלדד 17/02/2023 15:53הגב לתגובה זויחזק את הכלכלה אז הוא באמת מסכן ...ולא שקרן
- 2.סינגפור דמוקרטית... (ל"ת)לי אן 17/02/2023 08:00הגב לתגובה זו
- 1.תבדוק מה ההגדרה לדמוקרטיה של בארו ויתכן ותגלה שלהגדרתו אנו נעשים יותר דמוקרטים (ל"ת)אנונימי 16/02/2023 18:29הגב לתגובה זו
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.