הנושא של האם להעלות מס על משקאות ממותקים ועתירי סוכר - שגורמים כנראה גם לבעיות בריאותיות, מעניין את הציבור לא רק בארץ אלא גם בעולם. כ-40% מהמבוגרים בארה"ב סובלים מהשמנת יתר, זינוק של פי 3 במהלך ארבעים השנים האחרונות. השמנת יתר היא בעיה הולכת וגוברת ברחבי העולם כולל במקסיקו, שם היא נחשבת לצרכנית גדולה של קולה. על פי מנהל המשקיע והמיליארדר ביל אקמן, שמנהל את קרן הגידור Pershing Square - "יצרניות המשקאות הקלים גרמו יותר נזק לבריאות הגלובלית מאשר כל חברה אחרת. רק תסתכלו על המתאם בין סוכרת/השמנה וצריכת משקאות קלים. מדהים שלשכת התובעים טרם זכתה בפסק דין מסיבי נגדם" כתב בטוויטר. הוא הוסיף שאינו משקיע בקוקה קולה או פפסיקו. "אין לי שום עניין כלכלי, ארוך או קצר, בשום חברה למשקאות קלים. הבעיות שלי עם קוקה קולה ופפסי הן יותר עם הפרסומות שלהן, הגילויים הבריאותיים (שהן לא נותנות. נ"א) והשתקת הביקורת. הנזק נגרם בעיקר לצרכנים פחות מודעים לבריאות שהם ילדים, באופן לא פרופורציונלי (לחלקם באוכלוסיה), או מקבוצות עם הכנסה נמוכה. מתי בפעם האחרונה ראית אדם שמן בפרסומת של קולה?"

.@CocaCola and @PepsiCo have caused more harm to global health than likely any other company. Just look at the correlation between diabetes/obesity and soft drink consumption. It is remarkable that the plaintiffs bar has not yet won a massive judgment against them. https://t.co/0bnSP4mfwF

— Bill Ackman (@BillAckman) January 2, 2023

אופס - הוא כן משקיע בחברות כאלה אלא שגולשים בטוויטר הראו שהוא דווקא כן משקיע בחברות מן הסוג הזה. אמנם לא בקוקה קולה ופפסי אבל קרן הגידור שלו מחזיקה ב-Restaurant Brands International, שמחזיקה בבורגר קינג וטים הורטונס, שתי חברות בתחום המזון המהיר, חברות שמוכרות מוצרים עתירי קלוריות, כולל שפע של משקאות קלים. אופס.

Yeah, you do: https://t.co/h495cbskM6

— Hindsight Capital LLP 🧠📈 (@hindsightllp) January 3, 2023

וורן באפט משקיע בקוקה קולה מזה עשרות שנים נציין כי קוקה קולה היא אחת האחזקות הגדולות של ברקשייר האת'וויי, חברת האחזקות של וורן באפט. הוא רכש אותה בשנות ה-80 של המאה הקודמת וממשיך להחזיק בה עד היום, כשהוא הסביר פעם שהוא משקיע בחברות שלא משנה מה יקרה בכלכלה אנשים ימשיכו לצרוך. ברקשייר היא בעלת המניות הגדולה ביותר של קוקה קולה, עם נתח של כמעט 10% ושווי 25 מיליארד דולר.  יצוין כי גם קוקה קולה וגם פפסיקו שמות דגש על משקאות דלי סוכר או ללא סוכר, אבל עדיין לא מוותרות כמובן על המשקאות המוגזים עתירי הסוכר ה'רגילים' שלהן ומהווים נתח גדול מאוד מההכנסות שלהן. פפסי מחזיקה גם ב-Frito-Lay, היצרנית המובילה של חטיפים בארה"ב. האם התפקיד של המדינה להתערב כל כך בהחלטות הצרכנים? הנה סיבות למה כן וסיבות למה לא כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לבטל את המס המיוחד שהטילה הממשלה הקודמת, ספג על כך לא מעט ביקורת כאשר התוקפים טענו שביטול המס יפגע בבריאות הציבור, אבל גם גיבוי מצידו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שאמר כי החברות ניצלו את המס כדי להעלות את המחירים יותר משיעור המס וכי אפשר היה להשיג את התוצאה כנראה גם בדרך אחרת שאינה מס (לדברים המלאים של הנגיד - לחצו כאן). לדברי פרופ' ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך". השאלה האם התפקיד של המדינה הוא גם לחנך את הציבור באמצעות מיסוי היא שאלה לא פשוטה. מצד אחד אומרים המתנגדים - מה פתאום, תנו לאנשים את החירות ואת זכויות הפרט ואל תשיתו עליהן סתם מיסים. התומכים אומרים מנגד שבריאות הציבור נפגעת ואם כן למה לא לתת 'דחיפה קלה' בכיוון הנכון כדי לשמור על בריאות הציבור, בוודאי של השכבות החלשות. השאלה היא האם המדינה אמורה להתערב עד כדי כך בהחלטות של בני האדם. אלא שצריך גם לומר - המדינה מתערבת בהחלטות רבות, כמו למשל החובה להפריש לפנסיה, או מס גבוה על סיגריות. כמובן, יש הבדל בין הנושאים ויש יותר הצדקה להתערבות של המדינה בנושאי פנסיה או סיגריות, מאשר בתחום של מס הסוכר, כי יש לכך השלכות חברתיות רחבות - אם אנשים לא יחסכו לפנסיה הם ייפלו כנטל על הציבור כשיהיו מבוגרים ובגילאי פרישה, וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמם ובסוף הופכים לנטל על מערכת הבריאות.