בזן
צילום: שגיא מורן
דעה

הסדר החוב בפטרוכימיים: תספורת של מיליארד שקל מכספי הציבור, בחסות משרד האוצר

חודשים של התגוששויות קולניות בין אג״ח סדרה ח׳ לשאר הסדרות, ובין בעלי האג״ח לבעלי השליטה – ממתינים להכרעה בתחנה האחרונה: משרד האוצר
דוד רוזנטל | (11)

בחודשיים האחרונים, חברת פטרוכימיים 0% נערכת להשתלט לבדה על בתי הזיקוק בחיפה (בז״ן). כיום, בזן 0.1% נשלטת בשליטה משותפת על ידי שתי חברות: החברה לישראל 0.07% שבשליטת עידן עופר, ופטרוכימיים, שבשליטת דיויד פדרמן.

 

באפריל, החברה לישראל התקשרה בהסכם מחייב למכירת חלקה בבז״ן לקבוצת חג׳ג׳. בתגובה, חברת פטרוכימיים הודיעה לחברה לישראל שהוא מעוניינת לממש את זכות הסירוב הקבוע לה בהסכם השליטה המשותפת, ולרכוש את אחזקות החברה לישראל בבז״ן. יועצה הכלכלי של בית המשפט, רו״ח יצחק עידן, כתב לבית המשפט כי שווי מימוש זכות סירוב זה עומד על כ-120 מיליון ש״ח, שווי זה נובע מכך שמאז חתימת ההסכם בין החברה לישראל לקבוצת חג׳ג׳ באפריל - מניית בז״ן זינקה בחדות.

 

רק בעיה קטנה, לפטרוכימיים אין כסף לשלם לחברה לישראל. המצב הכלכלי של פטרוכימיים הוא כזה: יש לה חוב בגובה של כ-1.67 מיליארד ש״ח והון בגובה של כ-630 מיליון ש״ח. כלומר, לפטרוכימיים הון שלילי של כמיליארד ש״ח. את הוצאותיה השוטפות מממנים בעלי האג״חים שלה.

 

תחת הנתונים הכלכליים הללו, פטרוכימיים פנתה למשרד האוצר ובקשה לשנות את היתר השליטה בבז״ן שבידה מ״היתר שליטה משותפת״ ל״היתר שליטה״, אך משרד האוצר השיב שהוא מסרב לתת לפטרוכימיים היתר שליטה בנכס אסטרטגי המהווה תשתית לאומית לחברה במצב של חדלות פרעון.

 

כדי לחזור ולבקש מחדש את שינוי ההיתר ממשרד האוצר, החליטו בעלי השליטה בפטרוכימיים ״לסדר״ את נתוניה הכלכליים של פטרוכימיים ולחזק את הונה. הדרך לסידור איתנותה הפיננסית של החברה עוברת דרך הסדר עם נושיה. בעלי השליטה בפטרוכימיים פנו לנושי החברה והציעו להם להמיר את חובם למניות פטרוכימיים.

 

הצעת ההסדר שבעלי השליטה מציעים לבעלי החוב הוא כדלהלן: בעלי האג״ח, קרי כספי הפנסיה של הציבור, ימחלו על חוב בגובה של 1.08 מיליארד ש״ח, ומנגד בעלי השליטה יזרימו חוב נחות הנחשב חשבונאית הון בגובה של 100 מיליון ש״ח. בתמורה, מניות החברה יתחלקו כדלהלן: בשלב ראשון 64% לבעלי החוב ו-36% לבעלי השליטה, ובהמשך, תחת התממשות כמה תנאים, 48% לבעלי השליטה ו-52% לבעלי החוב.

 

לכאורה, כיצד מוכנים בעלי האג״ח להסכים להסדר כל כך א-סימטרי? בעלי האג״ח ימחלו על כמיליארד ש״ח ובעלי השליטה יזרימו פחות מעשירית אך בעלי השליטה יקבלו את אותו נתח בחברה כמו בעלי האג״ח? התשובה נעוצה בהיתר השליטה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

על מנת לשלוט בבתי זיקוק נדרש היתר ממשרד האוצר. המצב כיום הוא, שלבעלי השליטה בפטרוכימיים יש היתר לשלוט בבז״ן אך לבעלי האג״ח אין היתר לשלוט בבז״ן. מצב זה משחק לרעת בעלי האג״ח. ההיתר יוצר תנאים כה נוקשים, שלפי פרשנות משפטית שהגישו לבית המשפט חלק מבעלי האג״ח, לפי ההיתר, מחזיקי האג״ח אינם יכולים למכור את המניות המוגדרות כ״מניות שליטה״ לשום גורם למעט לחברה לישראל שבשליטת עידן עופר. וכיוון שהוא הלקוח הפוטנציאלי היחיד, סביר שהוא ישלם את המינימום שבמינימום.

 

כלומר, משרד האוצר, בחסות מתן היתר לבעלי השליטה, מעניק לבעלי השליטה כוח חסר פרופורציות מול חוסכי הפנסיה, עד שבעלי האג״ח נאלצים להסכים להסדר א-סימטרי כה קיצוני ולמחול על חוב של כמיליארד ש״ח מכספי הציבור ולקבל כמעט את אותו הנתח באחזקת פטרוכימיים כמו בעלי השליטה שמזרימים פחות מעשירית מהם.

 

כבר לפני שנתיים, ארגון לובי 99 פנה למנהל רשות שוק ההון במשרד האוצר וקבל בפניו שתנאי האג״ח של פטרוכימיים אינם מבטיחים את האינטרס של החוסכים. הארגון אף קרא לרשות שוק ההון שתפעל לכך שהמוסדיים האמונים על כספי הפנסיה יפרקו את פטרוכימיים ויממשו את הבטוחות לחובם, בדמות השתלטות ישירה על מניות בז״ן. אך כאמור, משרד האוצר בעצמו, בידו האחרת, העניק לבעלי השליטה בפטרוכימיים את ההיתר שכבל את ידי בעלי האג״ח מלממש את הבטוחות.

 

האם מצב זה של היתר המעמיד בעמדת נחיתות את בעלי האג״ח, ומזמן תספורת לכספי הפנסיה הוא גזירת גורל? התשובה היא: לא.

 

למדינת ישראל יש שני בתי זיקוק. האחד בחיפה, בשליטת החברה לישראל ופטרוכימיים. והשני באשדוד, בשליטת חברת פז. חברת פז היתה בעבר בשליטתו של צדיק בינו, אבל עם הכניסה לתוקף של חוק הריכוזיות שאסר על שליטה מקבילה בנכס ריאלי ובנכס פיננסי, צדיק בינו נאלץ להיפרד מהשליטה או בפז או בבנק הבינלאומי. הוא בחר להיפרד מהשליטה בפז. צדיק בינו חיפש זמן רב רוכש לשליטה בחברת פז ולא מצא, ולכן הוא נאלץ לפזר את השליטה בפז בין המוסדיים. התוצאה היתה שפז קיבלה היתר שליטה בבתי הזיקוק באשדוד תחת תנאים שיבטיחו שחברת פז תובטח כחברה ללא שליטה.

 

אם משרד האוצר מעוניין למנוע מבעלי השליטה בפטרוכימיים לסחוט את בעלי האג״ח בהסדרים הכוללים שמיטת חובות הנוטים במובהק לטובת בעלי השליטה – משרד האוצר בהחלט יכול לתת לפטרוכימיים היתר שליטה בבז״ן תחת התנאי שלא יתקיים בפטרוכימיים שליטה, בדיוק כמו בפז.

 

הצעה כזו, לבקש ממשרד האוצר היתר שליטה לפטרוכימיים ללא שליטה בפטרוכימיים, עומדת להצבעת בעלי האג״ח. היועץ של בית המשפט, רו״ח יצחק עידן, בחוות דעתו לבית המשפט רומז שזו הצעה טובה יותר מההצעה שלפיה השליטה תישאר בידי בעלי השליטה. שכן, למרות שהסיכון גדל (שכן לא זורם לחברה ״כסף חדש״ בדמות החוב הנחות שיזרימו בעלי השליטה) מלוא כל עליית הערך של מניות בז״ן יזרום לידי החוסכים המחזיקים באג״ח.

 

אז מה יעשה משרד האוצר? האם משרד האוצר ייתן לפטרוכימיים היתר שליטה בבז״ן עם שליטה או ללא שליטה בפטרוכימיים? זו שאלה מעניינת, שכן יש בה כמה היבטים: הזדמנות לבחון האם משרד האוצר סלחן כלפי התספורת האגרסיבית לכספי האג״ח, או שמשרד האוצר מתחשב בשיקולים הקשורים להיתר, שאינם קשורים בהכרח ישירות בבז״ן. זו גם יכולה להיות הזדמנות לבחון את כוחה של רשות שוק ההון בתוך משרד האוצר ולבחון את מידת השפעתה על עיצוב היתר השליטה בבז״ן.

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המאמר מתאר את המציאות באופן הפוך לחלוטין. משרד האוצר סירב למתן היתר שליטה לפטרוכימיים במצבה הנוכחי, לנוכח חדלות הפרעון והערת עסק חי.

בעקבות כך, חברת פטרוכימיים חזרה לאוצר עם הצעה לשיפור מצבה הפיננסי על-ידי המרת חלק מהחוב להון. הצעה זו, שכפופה לאישורם של בעלי האג"ח, מטיבה הלכה למעשה עם בעלי האג"ח ומעניקה להם הזדמנות להחזיר את השקעתם, בהשוואה למצבם הנוכחי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אבישלום 29/08/2022 00:02
    הגב לתגובה זו
    חלק מכספי המשקיעים ואם הדרך היא שפדרמן ירוויח אז שיהיה.
  • איתמר 30/08/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    זו לא עסקה, זה גזל על חשבון הציבור
  • 7.
    עמי אבוטבול 25/08/2022 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמו שאחים ורומן אין להם זכות אבל גם לעופר נגמר לו הזכות לפי החוקים במקום לחשוב על עופר. יש לתת צנרת לפרסמן למה יש להם ניסיון רב בתעשייה וגם לעופר היה מלא חובות אבל יצא מיזה ועוד זרח לו השמש.
  • 6.
    אל תעצרו את הנשימה... משרד האוצר לטובת מי שמשחד יותר בד (ל"ת)
    השחיתות הורגת 25/08/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רביב מעלומי 25/08/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
    כולם יושבים בשקט על כזו תספורת גדולה? איפה לובי 99? איפה צדק פיננסי? איפה העיתונות הכלכלית? תספורת של מיליארד שח בברכת המדינה?? שערוריה.
  • 4.
    רם 25/08/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
    נדרשת פה תביעה ייצוגית של בעלי האג"ח נגד האוצר(המדינה). החלטה הזויה של האוצר, האם למישהו הובטחה עבודה בעתיד אצל פדרמן? שיטת השקשוקה?
  • 3.
    אלמוג 25/08/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    הציבור הוא כספומט של המדינה ושל אילו שהמדינה חפצה בעיקרם.אולי צריך לחקור את הקשרים של נערי האוצר, משום מה הם כל הזמן פועלים לטובת בעלי ההון, זה מתחיל להראות חשוד.
  • 2.
    המציק 25/08/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    הכתב שכח להוסיף כמה פרטים חשובים. ראשית, נותרו מספר ימים בודדים להשלים את כל המהלך אחרת המשקיעים יפסידו סכומי עתק והמצב יכול להיות גרוע יותר. את הדד ליין המחויב לעסקה הוא שכח להוסיף.... גם ככה ספק רב שהכל יעמוד בלוחות הזמנים
  • מיכאל באום 25/08/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    קראתי את הדברים וזה ממש משכנע. אפשר לעשות את כל ההליך בדיוק אותו דבר, רק עם שינוי קטנטן: פדרמן יקבל 10% במקום 50%. כל השאר בדיוק אותו הליך. רק קצת יותר הגון.
  • הצדק אומר 25/08/2022 15:26
    ללא תספורת לחלט את האין כסף שלו.
  • 1.
    שלום צדקה 25/08/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
    האוצר אומר לפטרוכימיים: אתם לא יכולים לקבל היתר כי אתם חדלי פרעון. אז פטרוכימיים שומטת את החובות. ועכשיו הם ראויים להיתר. בחלם היה היגיון יותר.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
דוחות

נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר

הרווח הנקי של חברת המצלמות המיוצבות קפץ ב-56% ל-28 מיליון דולר ברבעון השלישי; בסיס הלקוחות התרחב ל-189, והחברה ממשיכה לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים אבל עם סימני האטה בתזרים

מנדי הניג |

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות נקסט ויז'ן 4.54%   שמפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, ממשיכה את רצף הצמיחה גם ברבעון השלישי. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-47.3 מיליון דולר, עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו היא נראית קרובה לעמוד בתחזית השנתית שהציבה הכנסות של 160 מיליון דולר. במהלך השנה האחרונה הגדילה החברה את מספר לקוחותיה הפעילים מ-173 ל-189, מה שמשקף התרחבות בביקוש ובפיזור לקוחותיה הגלובליים.

נכון למועד פרסום הדוחות, צבר ההזמנות של נקסט ויז'ן עומד על 124 מיליון דולר, לעומת 110 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. עם זאת, עיקר הגידול בצבר נובע מהזמנה גדולה אחת שהתקבלה לאחרונה בשווי של כ-24 מיליון דולר, לאספקה עד יולי 2026. בלי אותה הזמנה, הצבר היה מציג ירידה לעומת הרבעון הקודם.

צבר ההזמנות חוזר לעלות

אחרי ירידה בצבר ברבעון השני (110 מיליון דולר), נקסט ויז'ן מדווחת כעת על צבר של 124 מיליון דולר נכון למועד אישור הדוחות - עלייה של 12% בתוך שלושה חודשים. מדובר ברמה דומה לזו שנרשמה בתחילת השנה, מה שמאותת על חזרה לקצב הזמנות גבוה מצד הלקוחות.

הצבר הגבוה נובע, בין היתר, מהזמנה משמעותית שהתקבלה בינואר 2025 מצד גורם שלישי שאינו קשור לחברה, בסך של 12.1 מיליון דולר. ההנהלה מציינת כי קיים ביקוש מתמשך לפתרונות החברה, במיוחד מצד לקוחות חוזרים וגופים ביטחוניים במערב.

הרווח הגולמי עמד על 32.5 מיליון דולר, שהם כ-69% מההכנסות - עלייה של 55.5% לעומת 20.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הגולמי ב-85.5 מיליון דולר (71% מההכנסות), גידול של 42% בהשוואה ל-60.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-28.3 מיליון דולר (60% מההכנסות), לעומת 18.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של 51%. במצטבר מתחילת השנה: רווח תפעולי של 73.5 מיליון דולר, עלייה של 39% בהשוואה לשנה שעברה.