אלכס כץ ואיתן יוחננוף
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"עליות המחירים - תיקון מהקורונה. הספקים מפחדים שסבלנות הלקוחות תפקע"

מנכ"ל רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, אומר לביזפורטל שלמרות העליות, הלקוחות לא משנים הרגלים כדי לחסוך: "הצרכנים משמרים את נתחי השוק של המוצרים". על המותג הפרטי: "פחות מצליח בתחום המזון". ומה יקרה עם חדירות רשתות הקמעונאות הבינ"ל? צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (7)

עוד ועוד יצרני ויבואני מזון ומוצרים מעלים מחירים, שמתגלגלים ללקוח הקצה. "מה שמטריד את המותגים זה אם להמשיך ולהעלות את המחירים חרף הבעיות הקיימות, ויש בעיות. הן מאד מטרידות את כולם, גם את הספקים הגדולים שמפחדים להגיע למקום שהצרכן יאבד את הערך. ולכן אני לא מאמין שיהיו עוד התייקרויות מאד גבוהות. אנחנו נמצאים בתוך הגל הזה מתחילת הקורונה וראינו שהיו כל מיני ציוצים של כל מיני ספקים שרצו להעלות מחירים ולא ביצעו את זה, וספגו וספגו וספגו, עד שהגיעו לרגע הזה שהחליטו שצריך לעדכן את המחיר", אומר איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת הקמעונאות "יוחננוף", בראיון לביזפורטל. "אני מאמין ש(אחרי) העדכון שאנחנו רואים עכשיו, לא נראה עדכונים בלי סוף והספקים חושבים על זה שאם יעשו את העדכון כרגע, לא יהיה להם באמת את הלך הרוח הזה מהשוק ואת הסבלנות הזאת לייקור נוסף".

 

-אבל אנחנו עדיין רואים גל עליות. חברה מודיעה על העלאה, ואז אחריה עוד כמה חברות עושות זאת, כי כולן מחכות לראות מי תהיה הראשונה לעשות כן

"אני מאמין שהן הגיעו לשלב שהן רוצות כי הן צריכות. עד כמה זה נכון, תלוי במסחר שבין הלקוח למוצר עצמו ולחברה, שבעצם יוצר מצב שאם המכירות יורדות, אז הספקים יצטרכו להוריד מחירים כדי לפתות את הצרכן לקנות. בנתיים רואים שהצרכנים משמרים את נתחי השוק של המוצרים

 

-כלומר הצרכנים בוכים על העליות אבל ממשיכים לקנות מוצרים יקרים שהמחירים שלהם ממשיכים לעלות

"תראה, הצרכן חכם, הוא יודע מה הוא עושה, הוא יודע להחליט במוצרים שהוא מכיר וצורך שנים רבות. הוא יודע מה מתאים לו ומה נוח לו וכמה הוא מוכן לשלם. ברור שהוא מתנהג כמונו הסוחרים שבוכים שאתה מעלה להם את המחיר כי מעדיפים לשלם פחות. אבל בסופו של דבר, הדרך היחידה היא בעצם היחס שבין המוצר לצרכן שכאשר לא מתאים לו הוא לא קונה. יש מלא מוצרים זולים על המדפים, אבל הצרכן מעדיף את המוצר שהוא רוצה".

  

-לפני פחות משנה השקתם את המותג הפרטי. כאשר מחירי המזון למשל עולים, מה אתם עושים? איפה המותג הפרטי עובד ואיפה לא?

"זה מצליח להוריד מחירים בכל העולמות של הנון-פוד וקצת פחות בעולמות של הפוד. אם הילדים שלך אוהבים שוקולד נוטלה, גם אם תנסה להחליף להם לאיזה מוצר איטלקי איכותי ככל שיהיה, הכוח של המותג מאד מאד גדול, בטח אצל ילדים, וכשאתה תקנה שוקולד אחד, תראה שהם לא יאכלו אותו. אז לא תקנה אותו יותר".

-אתם רואים ירידה במכירות בעת האחרונה בשל העלייה במחירים? אנשים יותר מדויקים במה שהם קונים?

"הצריכה מאד קשיחה. אם יש לך תינוק תאכיל אותו, אם אתה רעב – תאכל. נכון שאנחנו מצפים לשינוי בסיגמנטים. כלומר, צרכנים שהייתה להם הכנסה פנויה עודפת בתקופת הקורונה, התאמצו פחות להגיע לקנות בזול והלכו לקנות בחנויות העירוניות למרות שהם משלמים כמעט כפול ברווח. לכן אנחנו מצפים בתקופה הזאת, וכך כנראה קורה, שזה יעבור מהסיגמנט העירוני יותר לחנויות הדיסקאונט, ואנחנו כרשת דיסקונט רואים את זה וחווים בפעילות טובה". ואיך תשפיע החדירה של רשתות הקמעונאות הבינלאומיות לשוק הישראלי? צפו בראיוןTV

.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לרון 25/07/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    הכינו רשימת קניות ואת הילד השאירו אצל הסבתא,כנ"ל לא לוקחים ילדים לחופשות בחו"ל הרס ומריבות ותו לא,מספיק שולחן ליל הסדר
  • 5.
    לרון 25/07/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    מי שראה אתמול כשבסיום הטור דה פרנס הופיעו על במת המנצחים י ל ד י ה ם,לא לעניין ופעם ראשונה שזה קרה
  • 4.
    לרון 25/07/2022 08:59
    הגב לתגובה זו
    נגרמת גם ע"י חינוך קלוקל,כמה הילד "מקסים" "נהדר" ניתן לו "מה שירצה"ועוד יו"ב סופרלטיבים במקום חינוך אמיתי המגיע מהבית
  • 3.
    לילי 25/07/2022 07:58
    הגב לתגובה זו
    כל בעל דירה מליונר לכן יש הרגשה של עושר . בתקופת עושר מחפשים לקנות את היקר . כל זה יעלם לאחר הקריסה שתבוא .
  • לרון 25/07/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    זו הרעה החולה של הריבית הנמוכה ששררה,עם הדירה לא הולכים למכולת
  • 2.
    אא 25/07/2022 07:33
    הגב לתגובה זו
    באחת הרשתות העלו מחיר של סירופ פי 2.5 ובכל שבוע המדף נראה אותו דבר כי לא קנו,לבסוף נתנו הנחה של 45 אחוז.
  • 1.
    מיכאל 24/07/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
    גם אתם לא ממזרים קטנים .הסופרים עושים סיבוב על חשבון הלקוחות מה אתם חושבים שהלקוחות מטומטמים יעלה אתם צופים את הלקוח בבתים
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.