"הבנק הדיגיטלי רק ידגדג את הבנקים. האיום האמיתי - ענקיות הטכנולוגיה - עדיין רחוק"
אם יש לכם 100 אלף שקל פנויים, שימו חלק ממנו על סקטור הבנקים - מאמין אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון, שמתארח בתוכנית "ביז טוק" של ביזפורטל. לאורך שנים התשואה על מניות הבנקים עומדת על 10% פלוס, אבל האם ישנם עננים שעשויים להניב סיכון?
"עננים יש תמיד", אומר גלזר. "זה 10% פלוס בשנים האחרונות. אם אני נוסע מחר לכמה שנים, רוצה לקנות מניות ולשכוח, לשים בתיק, בנקים זו ההשקעה הכי טובה שיש. אם מסתכלים על התשואה שהבנקים עושים לאורך שנים, גם בתקופות קשות ויש גורמים מקזזים, הם עושים סביב ה-10%. זו השקעה נהדרת. נכון שהיום לקנות את זה סביב ה-1.1%-1.2% על ההון, זה כבר טיפה יקר ויכול להיות שאם יהיה משבר, אז אנחנו נראה ירידות, אבל בסך הכול קנייה לטווח ארוך זה עסק מדהים".
-עכשיו מתחיל הבנק הדיגיטלי. אתה רואה אותו מדגדג את הבנקים המסורתיים?
"בדיוק לדגדג זה מה שהוא יעשה. אולי יהיה מעבר קטן של לקוחות, כמעט לא יהיה חשבון ראשי בבנק הדיגיטלי. אנשים אוהבים לפתוח עוד חשבון ויכול להיות שיעשו שם פעולות. אני מניח שאולי הוא קצת יאתגר את הבנקים. יהיה איזה תהליך של הורדת ריביות אבל זה תהליך שקורה כל הזמן. מה שקורה בבנקים לאורך השנים האחרונות זה שהם כל הזמן מתייעלים בכוח אדם, ואז הם הופכים ליותר דיגיטליים וליותר רזים ויותר תחרותיים בנושא של העמלות. מה שבעצם הבנק הדיגיטלי מציע, קורה כבר בבנקים. זה טוב למערכת שנכנסת עוד תחרות, אבל תחרות דרמטית לבנקים זה לא יעשה".
-אבל מדברים על הקטע הזה של אמזון ואפל שאולי יחשבו מתישהו להיכנס לתחומים האלה או לפחות לנישות בתחומים האלה. הבנקים מסתכלים על זה? זה דבר ריאלי?
- "מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים"
- "מניות הבנקים לא מבטאות את הגידול הצפוי בהפרשות להפסדי אשראי; התמחור שלהן אופטימי מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם יש איום על הבנקים זה ענקיות הטכנולוגיה. ברגע שהן יחליטו שהן רוצות להיות בנק, הבנקים בבעיה גדולה. אני חושב ששני דברים בנתיים קורים ואני חושב שזה גם ימשיך בשנים הקרובות: ענקיות הטכנולוגיה לא רוצות... הן רוצות להרוויח כסף, אבל הן החליטו שהן לא נכנסות לנישה הזאת של בנק, של להחזיק פיקדונות, כל הרגולציה, והדבר השני הוא כשהן יחליטו שהן הופכות להיות בנק, אז הרגולטור יהפוך באמת להרבה יותר אגרסיבי כלפיהן. הן חיות מספיק טוב, הן מרוויחות לא רע, לא חושב שהן נכנסות לעולם הבנקאות. את החלק הזה הן משאירות לבנקים. אני לא חושב שבשלב זה מדובר באיום מעשי שיקרה בזמן הקרוב.
"יש את הפינטקים שנוגסים קצת בבנקים, הבנקים ממשיכים להתייעל, והם הופכים להיות רזים, הם קונים חלק מהפינטקים. בעולם זה הבנקים חיים בסדר והם ימשיכו להרוויח"..
- 7.מייקל 27/04/2022 17:46הגב לתגובה זוזוכרים איך סלקום נכנסה לשוק ? 9 אגורות לדקה אל מול כמה שקלים של פלאפון . זוכרים את הנהירה אליה ? שעשוע לא זוכר , ולא מבין . זה גורלם של אנשים חכמים מדי . כמו ראש הממשלה הכושל ברק עודף שכל אינו ערובה להצלחה . תשאלו בעל דוכן שווארמה מה לדעתו היה על שעשוע לעשות ותקבלו את התשובה הברורה . לשבור את השוק אבל לא אצל שעשוע.
- 6.אלון יודע מה הוא אומר, והוא גם צודק ב 100 אחוז. (ל"ת)כלכלן 27/04/2022 08:05הגב לתגובה זו
- 5.50 ש"ח דמי מנוי לחודש.... (ל"ת)מתעניין 27/04/2022 00:54הגב לתגובה זו
- 4.מסכים עם כל מילה, השקעה מנצחת לאורך שנים (ל"ת)ש.א 26/04/2022 22:58הגב לתגובה זו
- 3.בנקים חנקן 26/04/2022 17:10הגב לתגובה זויש להעביר את הבנקים מהעולם הנזק של הנכלוליזם גדול מהתועלת.מזומן זהב כסף יהלומים אדמות חוות רק לא להחזיק כסף בבנק.
- 2.ציקי 26/04/2022 16:20הגב לתגובה זואם אופן המעבר לבנק דיגיטלי יהיה אוטומטי מרחוק באופן ממוחשב - הבנקים יקבלו זפטה רצינית.
- בנקי 27/04/2022 20:52הגב לתגובה זופעם אחרונה שהייתי צריך משהו הייתה לפני 3 שנים. הכל באון ליין
- 1.שמוליק 26/04/2022 15:42הגב לתגובה זותעשו מחקר תשואות על ההמלצות בדיעבד
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
