מיכאל ביטון: "נציג מודלים שיאפשרו לזוג צעיר לרכוש דירה ב-800 א' ש'"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה לדיון בתכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות. היו"ר ביטון פתח את הדיון בהתייחסות לתכנית הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, ואמר כי הוא מברך על כך. הוא הוסיף כי בכוונתו לבחון האם צריך לשפר אותה, כמו שנעשה עם התכנית למאבק ביוקר המחייה. באשר לרפורמת השקיפות במשכנתאות, אמר היו"ר ביטון כי אחת הבעיות עד היום הייתה שלא ניתן היה להשוות בין הצעות המשכנתאות ובירך על הרפורמה.
היו"ר ביטון התייחס גם לסוגיית הדיור ואמר כי צריך לדבר על דיור בר השגה ולא על יוקר הדיור. "בקרוב נציג את הפיילוטים שלנו שיאפשרו לזוג צעיר לקנות דירה או בית בפריפריה ב-800 אלף שקל, עשינו את זה בירוחם ואפשר לעשות את זה במדינה", אמר. באשר למשכנתאות אמר היו"ר ביטון כי הגיש הצעת חוק, יחד עם ח"כ יעקב אשר, ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב, לאפשר העברת משכנתאות בין בנקים בצורה פשוטה יותר, בדומה לרפורמת העברת חשבונות בקליק.
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, הציגה את התכנית ואמרה כי יש לה שלוש מטרות, הגברת שקיפות, פישוט ההצעות ויעילות התהליך. "אנחנו מאמינים שבעקבות הרפורמה הלקוח יוכל להבין את המשכנתה ולהשוות באופן מושכל", אמרה. מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, הוסיפה כי הבנקים יציגו ללקוחות גם תחזיות עתידיות כדי שיוכלו להבין כיצד ישפיעו שינויים עתידיים על ההלוואה. בנוסף יציעו הבנקים שלושה סלים אחידים, שאפשר יהיה להשוות בניהם בקלות. "ללקוח יהיו כמה מוצרים על המדף והוא יבחר את הטוב ביותר מבניהם", אמרה.
ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי הוא שומר רפורמה, "אבל בחברה הערבית זה בולשיט". הוא ביקש מבנק ישראל להתייחס ל-20% מאזרחי המדינה הערבים. ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי כל צעד שמפחית רגולציה הוא מבורך, אך צריך לבחון גם הורדת חסמים שמקשים על מחזור משכנתאות. ח"כ נירה שפק הוסיפה כי גם בקיבוצים בהם אין שיוך קרקעות יש בעיה לקחת משכנתאות.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ שלמה קרעי אמר כי כמו שאפשר לעבור בין בנקים בצורה מהירה ויעילה, צריך לעשות את זה גם במשכנתאות. הוא הוסיף כי צריך לטפל גם במרכיב המשכנתה שניתן בסבסוד המדינה, ואמר כי כשלקוחות מבקשים את המסלול הזה הבנקים מעלים להם ריביות במסלולים אחרים. באשר למסלולים הזהיר קרעי כי הבנקים ינהגו כמו שנהגו עם ביטול מגבלת הפריים, וימצאו את הדרך להתגבר על המהלך שאמור לייצר תחרות.
חברת הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר, אמר כי מי שפותח היום את התחרות הם הגופים החוץ בנקאיים, וצריך לחייב גם אותם למסור את שלושה המסלולים המדוברים. רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, אמר כי הדבר יבחן עם רשות שוק ההון, אך הוסיף כי אם יש אינטרס תחרותי החברות יעשו זאת בעצמן ולא בטוח שצריך לחייב אותן ברגולציה נוספת.
חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, ברוך פיירשטיין, אמר כי הבעיה בפריפריה היא משולשת, הבנקים לא נותנים מימון מלא, השמאים מפחיתים מערך הנכס ויש קושי נוסף בשל מבנים ישנים בסיכון. לדבריו, זוג שרוצה לקנות דירה בפריפריה צריך הון עצמי כמעט כמו זוג שרוצה לקנות דירה במרכז. הוא הציע להעלות את אחוזי המימון למשכנתאות בפריפריה. היו"ר ביטון התייחס לכך ואמר כי בחודשים הקרובים יתקיים דיון בנושא עם החשב הכללי באוצר.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
סגנית המפקח על הבנקים פרץ השיבה לדברים שעלו בדיון, ואמרה כי ב-2017 הזהיר בנק ישראל את הבנקים מסבסוד צולב של מרכיב הזכאות והוסיפה: "אם ניתקל במקרים כאלה נעשה צעדי אכיפה". באשר להעברת משכנתה בין בנקים אמרה כי צריך לשפר את אפשרות המחזור, אך משכנתה אי אפשר להעביר בקליק. באשר לחשש שהבנקים ימסמסו את הרפורמה אמרה פרץ כי אם זה יקרה לקוחות ילכו לבנקים אחרים. היא הוסיפה כי האפקטיביות של הרפורמה תיבחן לאחר שהיא תצא לדרך.
- 3.איתן 02/03/2022 17:52הגב לתגובה זוא. לא מאמינים לך. ב. מה עם שכבה שלמה של בני 35-45 שלא יכולים לקנות דירה? שכירויות גזל עד המוות?
- 2.אוריאל 02/03/2022 12:28הגב לתגובה זוהם יודעים רק לדבר אבל לא רוצים, לא רוצים להוריד את מחירי הדירות . ידוע לכל כי השטוללות מחירי הדיור הוא מעשה ספקולנטים, תרחיק אותם ולכל ילד תהיה דירה .
- 1.מולייר 01/03/2022 23:14הגב לתגובה זותפביקו לקשקש ראינו בכרמי גת קופסאות שימורים דירות 3 חדרים נהפכו ל4 חדרים ונמכרו כ4 חדרים עבודה בעיניים .

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
בית משפט (גרוק)1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
הרשות קובעת קנס של 1.2 מליון שקל וחמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, בעקבות פרטים חסרים ומטעים בדוחות ובדיווחים בשנים 2017-2018
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.
בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.
ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018
ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.
לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.
