התחביב היקר של אמזון שעלה לה הון ועתידו עדיין לוט בערפל
אמזון AMAZON שינתה את הדרך בה אנשים קונים כמעט כל דבר, ובדרך הפכה לאחת החברות הגדולות והחזקות בעולם. החברה מסיאטל, וושינגטון, החלה את דרכה במכירת ספרים דרך האינטרנט ומשם עברה למוזיקה, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, ואז לכמעט כל תחום בחיים. לחברה גם סגמנט של ענן שהפך לאחד הגדולים והחשובים בתחומו ומייצר רווח עצום לחברה, והוא לבדו מעניק שווי של מאות מיליארדי דולרים ללחברה.
כמעט בכל תחום אליו החברה נכנסה היא הפכה להיות מובילה או לפחות מתחרה במובילות. אמזון מתחרה בגוגל GOOGLE ומיקרוסופט MICROSOFT בתחום הענן, בנטפליקס NETFLIX בתחום הסטרימינג, היא חזקה גם בתחום החומרה עם רמקולים חכמים וטבלטים כמו גם ספרים אלקטרונים (קינדל), ולאחרונה נכנסה גם לתחום הגיימינג ועוד. בתחום האי קומרס (מסחר אלקטרוני, או במילים פשוטות קניות דרך האינטרנט) היא ללא ספק המלכה הבלתי מעורערת. אמזון הצליחה להגיע למצב שהיא מסוגלת לספק כמעט כל מוצר בזמן שיא לפתח הבית, ובמחיר הזול ביותר. לגבי רוב המוצרים ניתן לומר שלאנשים כבר אין באמת סיבה אמתית לצאת לקניות בחנויות פיזיות.
למרות ההצלחה הפנומנלית של החברה, יש תחום אחד בו החברה פחות הצליחה, דווקא בדבר שהוא לכאורה הפשוט ביותר, זה המכונה Grocery - או קניות פשוטות של סופר. זה לא שהיא לא ניסתה. אחת העסקאות הגדולות בתולדות אמזון הייתה קניית חברת Whole Foods תמורת 13.7 מיליארד דולר. בנוסף הציעה החברה שרותים כמו Prime Now, Fresh, ו Go, כולם בכדי לפשט את יכולת קניית המוצרים הפשוטים כמו מצרכי מזון לביתם של האנשים, בכדי להתשלט על שוק של 750 מילארד דולר בשנה בארצות הברית.
אך למרות כל המאמצים והמיליארדים שהשוקעו, אמזון רחוקה מלהשתלט על התחום, והיא נחשבת שחקנית נישה קטנה. אמזון יחד עם חברת וול פוד שהיא קנתה מחזיקות ביחד 2.4% מהשוק, לעומת וול מארט WALMART שמחזיקה 18% ממנו, קרוגר KROGER CO THE שאוחזת ב-8.8% וקוסטקו COSTCO WHOLESALE עם 6.4%. למעשה אמזון היא החברה ה-12 בגודלה בלבד, וול פוד שתחת שליטתה ה-13. הצמיחה גם לא נראית באופק, ונרשמת אפילו ירידה. חנויות וול פוד מכרו ב-2021 פחות ממה שמכרו ב-2018, למרות עלייה בהוצאות.
התחרות מקיפה את אמזון מכל הכיוונים ולא נראה שהיא מצליחה להתבלט. בסגמנט החנויות הפיזיות, רשתות וול מארט, טארגט TARGET CORP , קרוגר ועוד אחרות נמצאות בכל פינה בארצות הברית ואמזון תתקשה להתחרות בתשתיות האלו. גם בתחום משלוחי המזון השוק די רווי עם חברות שזה עיקר עיסוקן ובו הן ממקדות את כל המאמצים עם תשתיות של שליחים ומחסנים ומזון טרי. בין השאר משתתפות בתחום אובר UBER TECHNOLOGIES ודורדש DOORDASH INC , אך הן לא היחידות.
אחת הסיבות לחוסר ההצלחה היה ככל הנראה כשל ניהולי וחוסר מיקוד. לאמזון היו שני שירותים דומים שעבדו במקביל, ובנוסף, היא קנתה חברה שלישית שמתחרה באותו תחום, ואז פתחה גם עוד שתי רשתות פיזיות מקבילות, שבעצם מתחרות ברשת אותה קנתה. הסינרגיה לא נראית באופק. אמזון פריים נאו התמקד בהבאת מוצרים בצורה מהירה לפתח ביתיהם של האנשים, בדרך כלל תוך פחות מיום. אמזון פרש התמקד בלהביא מוצרי מכולת לפתח הבית - שרות דומה מאד, ובמקביל נקנתה רשת וול פוד שעוסקת בדיוק באותו תחום. ואז נפתחו רשת החנויות הפיזיות פרש, וזו שנקראו גו. השרותים התחרו זה בזה ולא השלימו זה את זה.
אתר CNBC מגלה שבשנת 2017 התקיימה בסיאטל פגישה בין ג'ף בזוס ומנהלי השרותים בה הם התבקשו למצוא אסטרטגיה כוללת למכירות המכולת של אמזון. פרש היה שרות ותיק של כ-6 שנים, בעוד אמזון פריים נאו פעל רק 3 שנים אך הצליח לתפוס נתח שוק יותר משמעותי. שני השרותים היו הפסדיים עבור אמזון, ובאותה שנה הוספה גם הרכישה של וול פוד לקלחת, ויריבות פנימית התלקחה בין השרותים השונים בתוך אמזון. האסטרטגיה האחידה שביקש בזוס עדיין לא ניכרת בפעולות של אמזון.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
האופי של וול פוד היה שונה מאד מהאופי היי טקי של אמזון, כשהרשת נתנה הרבה עצמאות למנהלים מקומיים ולא הייתה קשורה לטכנולוגיה כמעט בכלל. אמזון ניסתה להכניס את שרות פריים נאו לתוך הרשת אבל הסניפים התקשו לספק את הסחורה בצורה הזו של משלוחים מהירים.
אמזון ניסתה לעשות שינוי נוסף, כשהחליטה על הקמת רשת ספורמרקטים נפרדת שתספק חווית קנייה אחרת ותמנף את הידע והניסיון שנרכש מוול פוד. הרשת נקראה פרש ובהתחלה הצליחה למכור ולהתרחב יפה, אך גם שם בסופו של דבר התחילו זעזועים פנימיים והרשת נתקעה ואינה ממריאה נכון לעכשיו.
הניסיון האחרון הוא עם רשת החנויות הפיזיות גו. הייחוד ברשת הזו היא העובדה שאין בה מוכרים והכל מתבצע באופן אוטמטי בעזרת מצלמות וחיישנים. הרשת נפתחה בסיאטל ב-2018 וכיום ישנן 24 חנויות, רחוק מאד מהיעד של 3000 אותו הציבה החברה לתחילת שנת 2021. החנויות היו מרוכזות באזורים עירוניים עם הרבה משרדים, בהם אנשים עסוקים רוצים לבצע את הקניות כמה שיותר מהר, אך מגיפה הקורונה השאירה את החנויות ריקות. כעת מתכננת החברה לפתוח חנויות כאלה גם בפרברים, אך נראה שהיא לא מתכננת עוד להפוך את הרשת לעיקר מאמציה בתחום הגורסרי. רשת גו הפכה למין מעבדת ניסוי של טכנולוגיית קניה מהירה, וכמה מהדברים שפותחו שם משמשים כעת ברשת פרש וול פוד.
לסיכום, אמזון השקיעה מאמצים רבים בתחום מכירת המכולת - הגורסרי. שרותי משלוחים וחנויות פיזיות, רכישה ופיתוחים עצמאיים, דרכים חדשניות בכאלה מסורתיות יותר. נראה שהיא פשוט יורה לכל הכיוונים ולא פוגעת בכלום, שכן עד כה העלתה חרס בידה.
מה ניתן ללמוד מכך? הלקח החשוב מכל הוא אולי חשיבות הקוהרנטיות בניהול. בחברות ענק כמו אמזון ייתכן שיווצרו קונפליקטים פנימיים שיהפכו להיות משרפות כסף. אי אפשר להפעיל ארבעה מותגים שונים כשאף אחד מהם לא מצליח לצבור פופלריות והם פוגעים אחד בשני ומתחרים אחד בשני.
- 5.המתקן 20/02/2022 08:47הגב לתגובה זואלא הגדול ביותר בשוק ופער גדול מהבא אחריו, של מיקרוסופט. ושוויו לחברה לא מאות מיליונים, אלא מאות רבות של מיליארדים...
- 32% (ל"ת)מיקי 20/02/2022 10:53הגב לתגובה זו
- 4.אין צדק אין משפט עדר מחוסן מצטמצם שטח מחייה מאוד (ל"ת)הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:29הגב לתגובה זו
- 3.גל שישי כי ארצו קדושה לא יכולה לשאת אותך עוד (ל"ת)הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:29הגב לתגובה זו
- 2.הכל קורס אין אחיזה במציאות מבול יין ודגן ופקקים אין קץ (ל"ת)הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:27הגב לתגובה זו
- 1.א.ב.יהודא 20/02/2022 01:22הגב לתגובה זוכתבה תומכת בזוס?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
