אמאזון אמזון חבילה דואר
צילום: Istock

התחביב היקר של אמזון שעלה לה הון ועתידו עדיין לוט בערפל

אמזון השתלטה כמעט על כל תחום בו נגעה, אך בנושא קניות הסופר (Grosery) היא נתקלה בתחום תחרותי עם חברות חזקות וסבלה מניהול מבולבל  - האם בסוף היא תצליח להשתלט גם על התחום, שעלה לה כבר עשרות מיליארד דולרים שירדו לטימיון לבינתיים?
גיא טל | (6)

אמזון AMAZON שינתה את הדרך בה אנשים קונים כמעט כל דבר, ובדרך הפכה לאחת החברות הגדולות והחזקות בעולם. החברה מסיאטל, וושינגטון, החלה את דרכה במכירת ספרים דרך האינטרנט ומשם עברה למוזיקה, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, ואז לכמעט כל תחום בחיים. לחברה גם סגמנט של ענן שהפך לאחד הגדולים והחשובים בתחומו ומייצר רווח עצום לחברה, והוא לבדו מעניק שווי של מאות מיליארדי דולרים ללחברה. 

כמעט בכל תחום אליו החברה נכנסה היא הפכה להיות מובילה או לפחות מתחרה במובילות. אמזון מתחרה בגוגל GOOGLE ומיקרוסופט MICROSOFT בתחום הענן, בנטפליקס NETFLIX בתחום הסטרימינג, היא חזקה גם בתחום החומרה עם רמקולים חכמים וטבלטים כמו גם ספרים אלקטרונים (קינדל), ולאחרונה נכנסה גם לתחום הגיימינג ועוד. בתחום האי קומרס (מסחר אלקטרוני, או במילים פשוטות קניות דרך האינטרנט) היא ללא ספק המלכה הבלתי מעורערת. אמזון הצליחה להגיע למצב שהיא מסוגלת לספק כמעט כל מוצר בזמן שיא לפתח הבית, ובמחיר הזול ביותר. לגבי רוב המוצרים ניתן לומר שלאנשים כבר אין באמת סיבה אמתית לצאת לקניות בחנויות פיזיות.

למרות ההצלחה  הפנומנלית של החברה, יש תחום אחד בו החברה פחות הצליחה, דווקא בדבר שהוא לכאורה הפשוט ביותר, זה המכונה Grocery - או קניות פשוטות של סופר. זה לא שהיא לא ניסתה. אחת העסקאות הגדולות בתולדות אמזון הייתה קניית חברת Whole Foods תמורת 13.7 מיליארד דולר. בנוסף הציעה החברה שרותים כמו Prime Now, Fresh, ו Go, כולם בכדי לפשט את יכולת קניית המוצרים הפשוטים כמו מצרכי מזון לביתם של האנשים, בכדי להתשלט על שוק של 750 מילארד דולר בשנה בארצות הברית.

אך למרות כל המאמצים והמיליארדים שהשוקעו, אמזון רחוקה מלהשתלט על התחום, והיא נחשבת שחקנית נישה קטנה. אמזון יחד עם חברת וול פוד שהיא קנתה מחזיקות ביחד 2.4% מהשוק, לעומת וול מארט WALMART שמחזיקה 18% ממנו, קרוגר KROGER CO THE שאוחזת ב-8.8% וקוסטקו COSTCO WHOLESALE עם 6.4%. למעשה אמזון היא החברה ה-12 בגודלה בלבד, וול פוד שתחת שליטתה ה-13.  הצמיחה גם לא נראית באופק, ונרשמת אפילו ירידה. חנויות וול פוד מכרו ב-2021 פחות ממה שמכרו ב-2018, למרות עלייה בהוצאות. 

התחרות מקיפה את אמזון מכל הכיוונים ולא נראה שהיא מצליחה להתבלט. בסגמנט החנויות הפיזיות, רשתות וול מארט, טארגט TARGET CORP , קרוגר ועוד אחרות נמצאות בכל פינה בארצות הברית ואמזון תתקשה להתחרות בתשתיות האלו. גם בתחום משלוחי המזון השוק די רווי עם חברות שזה עיקר עיסוקן ובו הן ממקדות את כל המאמצים עם תשתיות של שליחים ומחסנים ומזון טרי. בין השאר משתתפות בתחום אובר UBER TECHNOLOGIES ודורדש DOORDASH INC , אך הן לא היחידות. 

אחת הסיבות לחוסר ההצלחה היה ככל הנראה כשל ניהולי וחוסר מיקוד. לאמזון היו שני שירותים דומים שעבדו במקביל, ובנוסף, היא קנתה חברה שלישית שמתחרה באותו תחום, ואז פתחה גם עוד שתי רשתות פיזיות מקבילות, שבעצם מתחרות ברשת אותה קנתה. הסינרגיה לא נראית באופק. אמזון פריים נאו התמקד בהבאת מוצרים בצורה מהירה לפתח ביתיהם של האנשים, בדרך כלל תוך פחות מיום. אמזון פרש התמקד בלהביא מוצרי מכולת לפתח הבית - שרות דומה מאד, ובמקביל נקנתה רשת וול פוד שעוסקת בדיוק באותו תחום. ואז נפתחו רשת החנויות הפיזיות פרש, וזו שנקראו גו. השרותים התחרו זה בזה ולא השלימו זה את זה. 

אתר CNBC מגלה שבשנת 2017 התקיימה בסיאטל פגישה בין ג'ף בזוס ומנהלי השרותים בה הם התבקשו למצוא אסטרטגיה כוללת למכירות המכולת של אמזון. פרש היה שרות ותיק של כ-6 שנים, בעוד אמזון פריים נאו פעל רק 3 שנים אך הצליח לתפוס נתח שוק יותר משמעותי. שני השרותים היו הפסדיים עבור אמזון, ובאותה שנה הוספה גם הרכישה של וול פוד לקלחת, ויריבות פנימית התלקחה בין השרותים השונים בתוך אמזון. האסטרטגיה האחידה שביקש בזוס עדיין לא ניכרת בפעולות של אמזון.

קיראו עוד ב"גלובל"

האופי של וול פוד היה שונה מאד מהאופי היי טקי של אמזון, כשהרשת נתנה הרבה עצמאות למנהלים מקומיים ולא הייתה קשורה לטכנולוגיה כמעט בכלל. אמזון ניסתה להכניס את שרות פריים נאו לתוך הרשת אבל הסניפים התקשו לספק את הסחורה בצורה הזו של משלוחים מהירים. 

אמזון ניסתה לעשות שינוי נוסף, כשהחליטה על הקמת רשת ספורמרקטים נפרדת שתספק חווית קנייה אחרת ותמנף את הידע והניסיון שנרכש מוול פוד. הרשת נקראה פרש ובהתחלה הצליחה למכור ולהתרחב יפה, אך גם שם בסופו של דבר התחילו זעזועים פנימיים והרשת נתקעה ואינה ממריאה נכון לעכשיו. 

הניסיון האחרון הוא עם רשת החנויות הפיזיות גו. הייחוד ברשת הזו היא העובדה שאין בה מוכרים והכל מתבצע באופן אוטמטי בעזרת מצלמות וחיישנים. הרשת נפתחה בסיאטל ב-2018 וכיום ישנן 24 חנויות, רחוק מאד מהיעד של 3000 אותו הציבה החברה לתחילת שנת 2021. החנויות היו מרוכזות באזורים עירוניים עם הרבה משרדים, בהם אנשים עסוקים רוצים לבצע את הקניות כמה שיותר מהר, אך מגיפה הקורונה השאירה את החנויות ריקות. כעת מתכננת החברה לפתוח חנויות כאלה גם בפרברים, אך נראה שהיא לא מתכננת עוד להפוך את הרשת לעיקר מאמציה בתחום הגורסרי. רשת גו הפכה למין מעבדת ניסוי של טכנולוגיית קניה מהירה, וכמה מהדברים שפותחו שם משמשים כעת ברשת פרש וול פוד. 

לסיכום, אמזון השקיעה מאמצים רבים בתחום מכירת המכולת - הגורסרי. שרותי משלוחים וחנויות פיזיות, רכישה ופיתוחים עצמאיים, דרכים חדשניות בכאלה מסורתיות יותר. נראה שהיא פשוט יורה לכל הכיוונים ולא פוגעת בכלום, שכן עד כה העלתה חרס בידה.

מה ניתן ללמוד מכך? הלקח החשוב מכל הוא אולי חשיבות הקוהרנטיות בניהול. בחברות ענק כמו אמזון ייתכן שיווצרו קונפליקטים פנימיים שיהפכו להיות משרפות כסף. אי אפשר להפעיל ארבעה מותגים שונים כשאף אחד מהם לא מצליח לצבור פופלריות והם פוגעים אחד בשני ומתחרים אחד בשני.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    המתקן 20/02/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    אלא הגדול ביותר בשוק ופער גדול מהבא אחריו, של מיקרוסופט. ושוויו לחברה לא מאות מיליונים, אלא מאות רבות של מיליארדים...
  • 32% (ל"ת)
    מיקי 20/02/2022 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין צדק אין משפט עדר מחוסן מצטמצם שטח מחייה מאוד (ל"ת)
    הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גל שישי כי ארצו קדושה לא יכולה לשאת אותך עוד (ל"ת)
    הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכל קורס אין אחיזה במציאות מבול יין ודגן ופקקים אין קץ (ל"ת)
    הברבור שחור שלמה ! 20/02/2022 05:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א.ב.יהודא 20/02/2022 01:22
    הגב לתגובה זו
    כתבה תומכת בזוס?
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.