אינטל
צילום: Istock

אינטל פספסה בשורת ההכנסות; המניה נופלת 7% במסחר המאוחר

החברה מאשימה את המחסור ברכיבים בתעשייה ומפרסמת תחזית בינונית לרבעון הרביעי; סמנכ"ל הכספים של אינטל הודיע על כוונתו לפרוש במאי 2022
צחי אפרתי | (7)
נושאים בכתבה אינטל אינטר

מניית אינטל  INTEL CORPORATION  מדווחת על דוחות חלשים לרבעון השלישי, בשורה התחתונה רשמה ענקית השבבים רווח של 1.71 דולר, לעומת תחזית של 1.11 דולר למניה. הכנסות החברה הסתכמו ב-18.1 מיליארד דולר, לעומת תחזית של 18.24 מיליארד דולר, עליה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה מפרסמת תחזית בינונית לרבעון הרביעי. סמנכ"ל הכספים של אינטל, ג'ורג' דייוויס, הודיע על כוונתו לפרוש במאי 2022. המניה נופלת ב-7% במסחר המאוחר. 

ההכנסות ברבעון השלישי הובילו על ידי התאוששות חזקה בחלק הארגוני של DCG (דאטה סנטר) וב-IOTG (שירותי אינטרנט), שראו עלייה על רקע התאוששות מההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה. מנגד סגמנט המחשוב (CCG) היה מושבת בשל נפחים נמוכים יותר של מחשבים ניידים עקב מחסור ברכיבים בתעשייה, ומחיר מכירה נמוך יותר. חלקית מקוזז על ידי מחירי מכירה ממוצעים גבוהים יותר (ASPs) במחשב שולחני.

סגמנט הדאטה סנטר עלה ב-10% וסיפק הכנסות של 6.5 מיליארד דולר, לעומת זאת סגמנט המחשוב ירד ב-2% כאשר סך ההכנסות עמד על 9.6 מיליארד דולר. מובילאיי סיפקה הכנסות של 326 מיליון דולר בהשוואה ל-234 מיליון דולר ברבעון הקודם.

התחזית של אינטל לרבעון הבא - הכנסות בסך של 18.3 מיליארד דולר ורווח של 0.9 דולר למניה. קונצנזוס האנליסטים לרבעון הבא עומד על הכנסות בסך של 18.25 מיליארד דולר ורווח של 1.01 דולר למניה. השורה התחתונה של אינטל לרבעון הבא מאכזבת ונמוכה מציפיות השוק.

"הרבעון השלישי האיר זרקור גדול עוד יותר על הביקוש העולמי למוליכים למחצה, שבו לאינטל יש את הרוחב הייחודי וקנה מידה להוביל. ההתמקדות שלנו בביצוע המשיכה כשהתחלנו לספק IDM 2.0 שלנו. אָנוּ פורצים דרך עם מותגים חדשים, ופועלים להחזיר את ההובלה בביצועים. בנוסף ביצענו חידושים אדריכליים הדרמטיים ביותר בעשור. הודענו גם על זכיות גדולות של לקוחות בכל חלק של העסק שלנו", אמר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. "אנחנו עדיין בשלבים הראשונים של המסע שלנו, אבל אני רואה את הזדמנויות העצומות לפנינו, ולא יכולתי להיות גאה יותר בהתקדמות שאנו עושים לקראת ההזדמנות הזו"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המתקן 22/10/2021 15:36
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להשתמש בgoogle translate ! ותתחיל ללמוד אנגלית!
  • 6.
    אוראל 22/10/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    ולמרות זאת, מצפים לה עוד שנים רבות של הישגים מרשימים. אבל כל עוד היא לא תטפל בבעיות שלה, ההצלחה תתעכב והמניה תדשדש על 50-55$ לעוד שנה.
  • 5.
    לרון 22/10/2021 09:51
    הגב לתגובה זו
    בציון "ענקית" אתם מטעים את ההדיוטות
  • 4.
    לרון 22/10/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
    הייתה אחת המומלצות אצל גרינברג,אני ,הגאון,המלצתי על AMD
  • 3.
    שלמה 22/10/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
    מה רציתם שהחברה תרוויח עוד ועוד ועוד חחח טוב שחורד הזדמנות לקנות עוד אחלה חברה רווחית דיבדנד תענוג
  • 2.
    תרגום גרוע 22/10/2021 08:11
    הגב לתגובה זו
    צריכה שינוי ארגוני מחשבתי מקצועי ..מובלת לתהום על ידי מנהלים ללא מעוף.
  • 1.
    אלון 22/10/2021 07:23
    הגב לתגובה זו
    המשך עליות בטכנולגיה עד סוף שנה ראלי מטורף....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.