הכלכלה האמריקנית בדרך ליפול מהמצוק הפיסקלי?
הצורך לקבוע תוכנית תמריצים פיסקלית רגע לפני הבחירות בארה"ב גורר קיפאון. היום צפויות להסתיים כלל התוכניות שהוכרזו במארס האחרון ואין עדיין הסכמה על תוכניות חדשות. האם ראלי הבחירות של טראמפ בסכנה? כלל לא בטוח, לטראמפ יש דרכים נוספות להציף את השווקים בכסף זול
מוקדם יותר החודש פרסמנו בביזפורטל כתבה על אפשרות ל-"ראלי הבחירות של טראמפ" (לכתבה המלאה). ובכן, ראלי בוול סטריט לא ממש התרחש מאז, כאשר המדדים המוביל מדשדשים סביב אותן רמות פחות או יותר. מה השתבש בערכות? הקיפאון הפוליטי בארה"ב הכריח (לפחות זמנית) את האוצר האמריקני לא להגדיל את הנזילות בשווקים. האם זה משנה את התחזיות להצפה של השוק בנזילות לקראת הבחירות? לא ממש. הממשל האמריקני יתחיל להציף את השווקים כבר בשבוע הקרוב - עם או בלי הסכמה של הדמוקרטיים.
מה זה אומר קיפאון פוליטי?
במהלך מארס האחרון הציג הממשל האמריקני תוכניות תמריצים פיסקליות בהיקף של קרוב ל-2.8 טריליון דולר. קיימת בעיה אחת עם תמריצים אלו - הם מספיקים לתקופה של 3-4 חודשים בלבד. רוב התוכניות של הממשל האמריקני, שביניהן ניתן למצוא את התוכנית לתשלום תוספת של 600 דולר לשבוע לכל מובטל, צפויות להסתיים הערב. לפיכך קיים סיכוי גבוה במיוחד "לצוק פיסקלי" - כלומר ירידה מהירה ומשמעותית בתמריצים מצד הממשל האמריקני שיפגעו בהכנסה הפנויה של האזרח ובהמשך יגרמו לירידה בצריכה הפרטית.
גם לדמוקרטיים וגם לרפובליקניים ידוע כי מדובר ב"צוק פיסקלי" אך 2 הצדדים ממשיכים להתנגח ונכון לשעת כתיבת הכתבה, הפערים בין 2 הצדדים נראים גדולים במיוחד. הבית הלבן מציע תוכנית בהיקף של טריליון דולר. מנגד, הדמוקרטיים מציעים תוכנית גדולה בהרבה - בהיקף של 3.5 טריליון דולר.
מה עדיף לשווקים? התוכנית של טראמפ
ההבדלים בין 2 הצדדים לא במקרה גדולים וקשה שלא להתעלם מההקשר הפוליטי של בחירות בנובמבר הקרוב. נכון להיום, קופת האוצר האמריקני עומדת על סכום עצום של 1.8 טריליון דולר. אם מדובר בתוכנית של טריליון דולר (כפי שטראמפ רוצה) + מענקים בהיקף של 500 מיליארד דולר מתוכנית ההלוואות PPP (שנתייחס אליה בהמשך) - לממשל האמריקני כבר יש את כל הכסף הדרוש ואין צורך לגייס הרבה דולרים מהשווקים. מדובר בסיטואציה הטובה ביותר עבור השווקים הפיננסיים.
לעומת זאת, קשה לראות כיצד שוקי המימון יצליחו להתמודד עם התוכנית של הדמוקרטיים. נכון, מדובר בתוכנית גדולה יותר, אך צריך לממן אותה. המשמעות של אישור תוכנית בהיקף של 3.5 טריליון דולר היא שהממשל האמריקני יצטרך לגייס הרבה מאוד כסף בחודשים הקרובים. כאשר הממשל האמריקני מגייס (הצרכן הגדול ביותר של דולרים בשוק), הסיכויים לבעיות בשווקים עולות משמעותית. נזכיר כי הפד' מימן באופן מוחלט את תוכנית התמריצים הראשונה של הממשל, וקשה לראות כיצד הבנק מגדיל את הרכישות פעם נוספת לפני הבחירות.
לדמוקרטיים יש היום אינטרס ברור לגרום לתנודתיות בשווקים לקראת הבחירות. בנוסף, הדמוקרטיים מצטיירים כעת ככאלו "הדואגים לאזרח האמריקני", רגע לפני הבחירות.
ולסיכום: כל תוכנית תמריצים שקטנה מרף ה-1.5 טריליון דולר היא חיובית לשווקים ולהיפך, כל תוכנית גדולה מסכום זה תגרור בעיות בשוקי המימון (אלא אם הפד' מתערב שוק ומתחיל להדפיס הרבה כסף). המחלוקות סביב גדול התוכנית נובעות ברובן מהסיטואציה הפוליטית בארה"ב.
קופת האוצר של הממשל האמריקני: כבר גייס סכום שמספיק לתוכניות של עד 1.5 טריליון דולר
למרות כל הפערים, עדיין קיים סיכוי טוב ש-2 הצדדים יסכימו על תוכנית תמריצים חדשה בימים הקרובים (גם אם למראית עין בלבד). אבל נלך לסיטואציה הבעייתית ביותר בו הכלכלה הריאלית אכן נופלת ל"מצוק הפיסקלי".
בסיטואציה כזו, הכלכלה הריאלית אכן צפויה לרשום פגיעה משמעותית, אך לממשל האמריקני עדיין תיהיה דרך להקפיץ את השווקים - במקום שהכסף יגיע למערכת הבנקאית באמצעות חלוקה לאזרחים, הממשל האמריקני יכול להזרים אותו למערכת הבנקאית בדרך ישירה - להוריד משמעותית את הגיוסים בחודשים הקרובים עד הבחירות (ולכך הוא לא צריך אישור של הדמוקרטיים).
בסיטואציה כזו, השווקים הפיננסיים יכולים להמשיך לטפס למרות הפגיעה בכלכלה הריאלית (קשה להאמין? תסתכלו על הביצועים של הכלכלה הריאלית מול השווקים ברבעון האחרון).
במילים פשוטות: הכסף שאמור להגיע מבחינתו של הנשיא לשווקים לקראת הבחירות כבר "צבוע" והוא התעכב בגלל המשא ומתן עם הדמוקרטיים. במקרה הגרוע ביותר - טראמפ יכול להציף את השווקים בנזילות במהירות רבה. תוכנית ההלוואות לעסקים הקטנים סיבה נוספת שהממשל האמריקני אגר דולרים בחודשים האחרונים היא תוכנית ההלוואות לעסקים הקטנים (PPP). מדובר בתוכנית הלוואות לתקופה מוגדלת, כאשר אם בעלי העסקים עומדים במספר תנאים - ההלוואה הופכת למענק. התנאים בתוכנית שונו בחודשים האחרונים - בהתחלה היה מדובר על כך שבעלי העסקים יצטרכו להוציא את הכסף בתוך 8 שבועות ולאחר מכן הוחלט על תקופה של 24 שבועות. האוצר האמריקני שמר על קופה גדולה מהסיבה שהוא לא ידע להעריך כמה כסף מתוך תוכנית זו יהפכו למענקים. בשבועות האחרונים רמז שר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין כי הממשל האמריקני שוקל לקבוע כי כל הלוואה שקטנה מ-150 אלף דולר מתוכנית זו תהפוך אוטומטית למענק. נציין כי כלל התוכנית מסתכמת בכ-517 מיליארד דולר וכ-87% מההלוואות שנעשו בתוכנית זו הן מתחת לרף של 150 אלף דולר. החלטה על תוכנית זו צפויה להתקבל בימים הקרובים, כאשר הגוף האחראי על הלוואות אלו (SBA) קבע את ה-10.8 כתאריך שאפשר לבקש רשמית בקשה להפוך את הלוואות אלו למענקים. סביר להניח כי ההחלטות שיקבעו בימים הקרובים בין הדמוקרטיים לרפובליקניים סביב תוכנית התמריצים ישפיעו גם על תוכנית זו. ולסיכום: הכסף מהממשל האמריקני התעכב בגלל המחלוקת עם הדמוקרטיים. השווקים צפויים לקבל הזרמות אדירות מצד הממשל האמריקני עד לבחירות בנובמבר הקרוב. בסיטאוציה הטובה (גם לכלכלה הריאלית), הכסף עובר בצורה של תוכנית תמריצים. במקרה הגרוע (הכלכלה הריאלית נופלת ממצוק), טראמפ ישחרר את הכסף ישירות למערכת הבנקאית + יהפוך את תוכנית ההלוואות PPP לתוכנית מענקים.
- 15.באמת מעניין (ל"ת)עמי 02/08/2020 06:43הגב לתגובה זו
- 14.תודה על כתבה מעניינת, יישר כח (ל"ת)יונתן 02/08/2020 01:34הגב לתגובה זו
- 13.עופר 01/08/2020 17:04הגב לתגובה זוכמו תמיד כייף לקרוא
- 12.עופר 01/08/2020 16:49הגב לתגובה זווכרגיל כייף לקרוא את הכתבות שלך
- 11.בינתיים אין כיסוי לדברים (ל"ת)רותי 01/08/2020 16:22הגב לתגובה זו
- 10.נפילה? רק עליות בארה"ב (ל"ת)צוק פיסקלי? 01/08/2020 13:17הגב לתגובה זו
- 9.שימי 01/08/2020 10:30הגב לתגובה זו12 שעות לא מוגזם???
- 8.אבי 01/08/2020 09:58הגב לתגובה זולדעתי השוק ימשיך להיות שורי
- 7.להוריד משמעותית את הגיוסים (ל"ת)גיוסים של מה? 01/08/2020 02:30הגב לתגובה זו
- 6.כתבה מצויינת. מסבירה יפה את המהלכים הצפויים (ל"ת)כלכלן צפוני 31/07/2020 22:44הגב לתגובה זו
- 5.נעם טל- כיף לקרוא את הניתוחים שלך. (ל"ת)טייגר 7 31/07/2020 21:28הגב לתגובה זו
- 4.הרצאת מניות לבית הסואר כסף כל צריך לעבוד ולו להריץ (ל"ת)אבי 31/07/2020 21:13הגב לתגובה זו
- 3.Omessi 31/07/2020 20:54הגב לתגובה זואולי תפסיקו להעריך, וככה לא תטעו?
- אייל 31/07/2020 22:30הגב לתגובה זוההערכות שלו היו טובות ונכונות מאד . אתה לא הבנת אותם כי אתה ברמה של מלל ולכן לעולם לא תרוויח כסף
- 2.איפה היית בשבוע האחרון? (ל"ת)התגעגענו.. 31/07/2020 20:10הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 31/07/2020 20:05הגב לתגובה זוהבטחת ראלי - יצא זיבי! עכשיו יש לך הסבר למה יצא זיבי.
- אייל 31/07/2020 22:28הגב לתגובה זוטיפש . אם היית עוקב אחר הניתוחים הנכונים של עמית טל היית מרוויח כסף אבל אתה כנראה טיפש גדול שלא מבין ורק מפסיד
- קדימה קדימה מריצה המניות צריך לעצור אותם כמו נחי (ל"ת)דוד 31/07/2020 21:00הגב לתגובה זו
- למה לו עוצרים את כול מרצי המניות שהם רוצים לפיל את הציב (ל"ת)דוד 31/07/2020 21:00הגב לתגובה זו
- אז למה הבורסה רק חוגגת בלי סיבה אפו באים כול מרצי מניות (ל"ת)sדוד 31/07/2020 20:58הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
