תגובות למדד המחירים: "רוב הסיכויים שפישר יוריד הפעם את הריבית ב0.25%"

לידר: ירידה במחירי הדירות בבעלות לראשונה מאז 2008 תתמוך בהמשך הורדת ריבית. מזרחי: רוב הסיכויים שבנק ישראל יוריד הפעם את הריבית ב0.25% עקב ההאטה בארץ ובחו"ל
סתיו שירייב | (4)

היום (ד') בשעה 18:30 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. לפי הנתונים המדד הציג עלייה של 0.1% בלבד וזאת כאשר הכלכלנים הבכירים במשק ציפו דווקא לעלייה של 0.2% במדד.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "עיקר ההפתעה במדד נבע מירידה של 0.4% בסעיף שירותי הדיור בבעלות המהווה כ-19% מהמדד כולו.

בשבועות האחרונים אנו עדים לקיפאון בשוק הדירות למכירה בעקבות צפי של הרוכשים הפוטנציאליים לירידת מחירים עתידית ודחיית עסקאות.

למרות זאת, כיוון שסעיף שירותי הדיור בבעלות נמדד אך ורק בעזרת חוזי שכירות, הקיפאון בשוק הדירות למכירה לא בהכרח אמור לבוא לידי ביטוי במדד. יתרה מכך, להערכתנו, הירידה בסעיף במדד אוקטובר היא זמנית בלבד כיוון שדחיית רכישת הדירות ע"י משקי הבית מייצרת עודפי ביקוש בשוק השכירות, מה שידחוף להמשך עליות מחירים בסעיף זה.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: מחירי הדירות בבעלות (מחירי הרכישות) ירדו ב- 0.2% בסקר האחרון, זו הפעם הראשונה שנמדדה ירידת מחירי דירות מאז שנת 2008. מדובר באינדיקטור חשוב אשר יתמוך בהמשך הורדת ריבית. בנוסף, אומרים בלידר כי מדד אוקטובר הנמוך יחסי וירידה בקצב האינפלציה ל- 2.7% (מ- 2.9%% לפני חודש) יתמוך בהחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בסוף החודש, זאת על רקע סימנים ברורים להרעה במצב הכלכלי בישראל ובעולם.

רונן מנחם, מזרחי טפחות: "הריבית לא השתנתה בחודש שעבר ובסך הכל ירדה פעם אחת בחמשת החודשים האחרונים. על רקע המדד הנמוך, רוב הסיכויים שבנק ישראל יוריד הפעם את הריבית ב0.25% עקב ההאטה בארץ ובחו"ל.

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים התייחס לירידה בסעיף הדיור: "למרות הירידה, אי אפשר להגיד שזו הסנונית המבשרת את בוא האביב (חורף במקרה הזה), כבר נתקלנו בשנים האחרונות בחודשים סוררים שבהם מחירי השכירות ירדו, אבל חזרו לאחר מכן לעלות. אלא שאולי "הפעם זה שונה", ברקע משבר חובות וחשש להאטה וטפטוף של בתים חדשים לשוק.

יוסי שווימר , כלכלן ראשי מגדל שוקי הון: "מדד מחירי הדירות ירד לראשונה משנת 2008, ולמעשה, בפעם הראשונה אנחנו מקבלים אינדיקציה עדכנית מכל הגורמים הבודקים את מחירי הדירות בישראל.

שווימר הוסיף, "המחאה החברתית והחרם על תנובה לא הצליח למנוע עלית מחירים של מעדני חלב וגבינות שעלו כ-3% כמו גם מוצרי בצק, דגנים ולחם שעלו בכ- 2.3%"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 16/11/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    אסור להוריד את הריבית מי שניפח את בועת הנדלן שישלם
  • 3.
    דודו 15/11/2011 23:06
    הגב לתגובה זו
    ואח" כ כולם ישאלו איך עלו מחירי הדירות ולמה ...כי פישר מומחה בניפוחי בועות .
  • 2.
    וקו 15/11/2011 21:10
    הגב לתגובה זו
    הורדת ריבית יכלה לגרום לתוצאות כלכליות לא ראליות, כמו עליה במחירי הדיור, עליה בבורסה שאינה הגיונית עקב ההפסדים קיטון ברוחים של הפירמות הנסחרות בקזינו אחד העם. אך מעבר לכך נתוני המדד כאילו נלקחו ממדינה אחרת, למרות זאת מחירי השכירות ממשיכים להאמיר, מחירי החשמל עודים שוב להתיקר משמעותית וכך גם מחירי הדלק. באם האינפלציה כה נמוכה אזי מדוע תנועת המחאה קמה נגד המחירים הגבוהים של הדיור ,המזון האנרגיה ועוד.
  • 1.
    YY 15/11/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    עליה במחירי הדירות חבל שתעשה את הטעות הנוראית הצעירים מסכנים חבל חבל
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.