"בחצי השנה הקרובה יירדו מחירי הקרקעות בפריפריה ב-50%; יזמים לא בונים"
"בתוך כ- 6 חודשים ירדו מחירי הקרקעות בפריפריה בכ- 50% מרמתם בתחילת השנה". כך אומר אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'. "ההסבר העיקרי לכך הוא העובדה כי בשנה האחרונה עלו מחירי הקרקעות בפריפריה בשיעור גבוה, לעיתים עד פי שתיים ויותר, בשל הצפי לרמת ביקושים גבוהה בתחילת השנה."
לדברי המאירי, "היום, כשברור שההיסטריה נרגעה, היזמים חוששים שלא יימצאו רוכשים לפרויקטים שלהם, וכתוצאה מכך, כבר בחודש הקודם ראינו מספר מכרזי מנהל שיצאו בדרום הארץ ולא נענו כלל. המצב יגיע לכדי כך שהמחירים ירדו את כל העלייה שעלו במהלך השנה האחרונה, דהיינו בכ- 50%. יחד עם זאת, בשל המשקל הנמוך של מרכיב הקרקע המגולם במחיר הדירה הסופי, ההשפעה על מחירי הדירות בפריפריה תהיה בגובה של כ- 10% בלבד, כך שהרוכשים לא ייהנו ממצב זה."
"שינוי בערך הקרקע באזורי הביקוש יחול גם הוא בתקופה הקרובה", מוסיף המאירי, "אולם יש להבחין בין קרקעות מנהל לקרקעות פרטיות. קבלנים נוקטים היום במשנה זהירות וצפויים להציע במכרזי המינהל הבאים שיצאו באזורי הביקוש, מחירים הנמוכים בכ- 15% 20% ממחירי 2010, זאת לאור חוסר הוודאות בשוק והשפעת המשק העולמי על ישראל. צריך להדגיש שמאחר ולמנהל אין מלאי גדול באזורי הביקוש, תמיד תהיה היענות למכרזים אלו, אולם ללא ספק במחירים נמוכים משהיו."
המאירי מסביר כי מחירן של קרקעות בבעלות פרטית צפוי לרדת גם הוא בשיעור של 10% -15% מהתקופה המקבילה אשתקד. "בעלי הקרקעות הפרטיות לא חייבים למכור אותן ולכן הם לא יורידו מחירים, אולם מצד שני, יזמים שעכשיו רואים את הקיפאון במכירות, יציעו מראש מחירים נמוכים יותר על קרקעות אלו בשל הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. התוצאה היא שמספר העסקאות בקרקעות פרטיות יהיה מינימאלי."
"בשל הירידה בביקושים לדירות, היזמים ממעטים בהתחלות בניה של פרויקטים חדשים והשוק נכנס למצב של קיפאון", מסכם המאירי. "הבנקים הקשיחו את תנאי האשראי ליזמים ולקבלנים לצורך רכישת קרקעות ולצורך הקמת פרויקטים חדשים על קרקעות שנרכשו בעבר. במסגרת זו הגדילו הבנקים את דרישותיהם לכמות יחידות הדיור שנמכרות בפרויקט, כתנאי לקבלת המימון לבנייתו. לאור זאת, פרויקטים רבים נדרשים למימון גבוה יותר בהון עצמי."
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
