יש לך טיפ בשבילי?

כאשר איננו יודעים לאיזה נמל מועדות פנינו, שום רוח אינה פועלת לטובתנו (סנקה)
אייל גורביץ |

רובנו אוהבים טיפים. לא רק לקבל אלא גם לתת. יש לנו נטייה לחשוב שהאחר תמיד יודע טוב יותר. לטיפ המצוי יש צד מפתה אך גם מסוכן - לא צריך לחשוב ואפשר לעשות כסף קל. מישהו אחר כבר יעשה את העבודה השחורה בשבילי. והמעניין הוא שרבים וטובים לא הפנימו עדיין את אחד השיעורים הבסיסיים של החיים .: "אין ארוחות חינם". עדיין מחפשים. האמת אודות מהותו וטיבו של הטיפ שונה בתכלית השינוי ממה שהיא מצטיירת בעיני רבים. פתיחת פוזיציה הנסמכת על טיפ משמעותה ביסוס קבלת ההחלטה על תיקווה, פחד או רחמנא לצלן על חמדנות. משמעה כניסה לשוק על בסיס מוטעה. הבסיס הנכון חייב להיות מגובה בראיות ובסיבות מוצקות השלובות בתוכנית פעולה המותווית מראש. אחת מן הצרות המתרגשות ובאות על משקיע המנסה לבסס את בניית הונו (או שמא נאמר חיסולו השיטתי) על טיפים, מקבלת ביטוי בדמותה של תיקווה בלתי פוסקת המקננת בלבו מאותה נקודה בה החל השוק לנוע כנגד רצונו של ידידנו. הוא תלוי בנותן הטיפ. במקום לחתוך בהפסד זעיר ולטפל בהונו כפי שצוללן מטפל באספקת האוויר, יושב המשקיע הלא ממולח ומתפלל לבורא עולם שמנייתו האהובה תחזור לפחות לשער הקנייה, ואם יותר אז יותר, כדי שיוכר להיפטר ממנה ללא נזק רציני. צריך לדאוג גם לאגו. ואת מי מאשימים ? בוודאי. הרי מרבית מקבלי הטיפים אינם מוכנים לשאת באחריות על הפסד שגרמו במו ידיהם. וכך מתגלגלת האשמה לפתחו של נותן הטיפ – הספק, נקרא לו לצורך העניין. "הפסדתי בגללו הרבה כסף" הוא משפט שתשמע לא מעט פעמים. אלא שמשפט זה מבטא יותר מכל את חוסר רצונו ויכולתו של מקבל הטיפ לקחת אחריות ולהודות שמה שבעצם דפק אותו זו המנטאליות שלו. הרצון לעשות כסף קל וחוסר הנכונות להתאמץ כדי לדאוג לפרנסתו.. וכאן נכנסים למעגל שלרבים אין ממנו מוצא. חוסר היכולת לקחת אחריות ולהודות בכישלון שהוא יציר כפיך, גורם לרבים לשוב ולחפש טיפים חמים והמעגל לעולם לא ייפרץ. אני מתנצל על הישירות ואף על הבוטות אך "לעשות כסף בבורסה" אינו דבר קל ופשוט. זו עבודה. והיא מצריכה ידע רב, ומעבר לזה היבטים מנטאליים שנבנים לאורך שנים כגון סבלנות, משמעת עצמית, יכולת לשלוט בדחפים ויכולת לדחות סיפוקים. מי שחושב שהוא בר מזל ונולד עם התכונות הללו – שיקום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -1.7%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.