איפה הכי טוב לעבוד בישראל? אינטל או חברת חשמל
חברת גוגל, הלוקחת מידי שנה את המקום הראשון בדרוג המקומות הטובים ביותר לעבודה, אולי לא ממוקמת בישראל, אך לנו יש את חברות אינטל, חברת חשמל, טבע ואחרות המתברגות היום בעשרת החברות שהכי טוב לעבוד בהן, דרוג הנערך ע"י חברת BdiCoface.
חברת אינטל ישראל הגיעה למקום הראשון בדרוג השנתי. חברת החשמל לישראל, אשר הובילה ב- 3 השנים האחרונות בדרוג, הגיעה השנה למקום השני לאחר ירידה של מקום אחד בדרוג. חברת פרטנר תקשורת הגיעה למקום השלישי בדרוג לאחר עליה של מקום אחד ביחס ל- 2007, ואילו סלקום ישראל הגיעה למקום הרביעי לאחר שרשמה עליה נאה של 3 מקומות בדרוג ביחס ל- 2007 (מקום 7). את החמישייה סוגרת בזק החברה הישראלית לתקשורת, אשר ירדה שני מקומות ביחס לשנה שעברה.
דרוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן BdiCode 2008
הפרמטר החשוב ביותר לעובד הישראלי - תנאי השכר
בדירוג הפרמטרים החשובים ביותר לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה נמצא כי הפרמטר המרכזי מבחינת חשיבות לעובד הינו תנאי השכר, שהגיע השנה למקום הראשון ודחק את פרמטר חוסן החברה, שדורג ראשון אשתקד, למקום החמישי בלבד. במקום השני מבחינת חשיבותו עבור העובד הישראלי מדורג פרמטר יחסי עבודה, במקום השלישי קידום מקצועי, במקום הרביעי יציבות תעסוקתית ובמקום החמישי, כאמור, חוסן החברה. למקום השישי הגיע פרמטר תנאים נלווים, למקום השביעי - אווירה וגיבוש חברתי, פרמטר הכשרות מקצועיות דורג שמיני מבחינת חשיבותו לעובד, גמישות בשעות העבודה דורג תשיעי, קרבה למקום העבודה דורג עשירי ואילו פעילות רווחה הגיע למקום האחרון מבחינת סדר החשיבות עבור העובד (11).
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף BdiCoface: "השוק הישראלי נמצא בצמיחה מרשימה זו השנה הרביעית ובעקבותיו גם הביקוש לעובדים, כך שנתון התעסוקה הינו אחד הנתונים המחמיאים לכלכלת ישראל בשנה החולפת. ככל שגוברת התחרות על כוח העבודה במשק כך עולה בחשיבותו פרמטר "תנאי השכר" מבחינת העדפות העובדים. השינוי בקפיצה בחשיבות תנאי השכר בסדר העדיפויות של העובד היא חוצת מגזרים ואוכלוסיות והיא, כאמור, ביטוי לסביבה משקית ברת יציבות כלכלית בה פחות עסקים נקלעים לקשים ומתקיימת מגמת השיפור בביקוש לעובדים, כך שבתנאים אלו העובד חש שהוא יכול לרצות שכר גבוה יותר".
העובדים הישראלים סבורים כי הם ממצים כ- 74% מכישוריהם במקום העבודה
מהמחקר עולה, כי, העובד הישראלי סבור כי הוא ממצה כ- 74% מכישוריו במקום עבודתו, כאשר במגזרים התעשייה וההייטק מיצוי הכישורים הוא הגבוה ביותר ועומד על כ- 80% וכ- 77% בהתאמה. בענף המסחר מיצוי הכישורים הוא הנמוך ביותר והוא עומד על כ- 73% בלבד.
עוד עולה מן הבדיקה כי, גברים סבורים כי הם ממצים מעט יותר מכישוריהם (כ- 75%) מאשר נשים (כ- 73%).
שביעות הרצון הגבוהה ביותר ממקום העבודה - בהייטק
מבחינת דרוג שביעות הרצון של העובדים ממקום העבודה עולה כי בענף ההיי-טק העובדים הם המרוצים ביותר, למקום השני מבחינת שיעורי שביעות הרצון של העובדים הגיע ענף התקשורת ולמקום השלישי- ענף התעשייה.בענף השירותים שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם הייתה הנמוכה ביותר.
הכישלון המרכזי של המעסיקים - בקידום מקצועי
מהדרוג עולה בנוסף כי, הפער המשמעותי ביותר בין הרצוי למצוי נמצא בפרמטרים של קידום מקצועי, תנאים נלווים, תנאי שכר והכשרות מקצועיות, אשר בהם הציונים בפועל שקיבלו מקומות העבודה מאוכלוסיית המועסקים נמוכים מדרוג אותם משתנים עבור המועסקים ומעידים על "כישלון" המעסיקים. הציון שניתן לפרמטר הקידום המקצועי היה נמוך בכ- 35% מהחשיבות אותה ייחסו העובדים לקידום המקצועי במקום העבודה, הפער בין הרצוי למצוי בפרמטר תנאים נלווים עמד על כ- 31%, בפרמטר תנאי השכר על כ- 28% ובהכשרות המקצועיות על כ- 20%.
הענף שהכי טוב לעבוד בו - טכנולוגיה מתקדמת, הייטק ונלווים
כלכלני BdiCoface מציינים כי, במסגרת הסקר הוזכרו ונסקרו למעלה מכ- 1,000 חברות, מתוכן דורגו כ- 100 החברות המועדפות ביותר. כ- 30% מהחברות המועדפות השתייכו בשנה החולפת לתחום חברות טכנולוגיה מתקדמת, הייטק ונלווים, כ- 19% השתייכו לתחום התקשורת והשירותים וכ- 16% השתייכו לתחום הפיננסים.
התפלגות 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן לשנת 2008, על-פי ענפים
- 1.יעל 12/05/2011 00:59הגב לתגובה זומי שעובד בסופר פארם יודע זה ניצול ,שכר פחות מביבי סיטר לתלמידת תיכון. משלמים כמו לעבד,ובמידה ואין עבודה יכולים להגיד לך לך מוקדם היום -כמו עבד כי לא רוצים לשלם לך את המגיע ...
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
