"ביטול הסכם הסחר (TTP) מטיב עם האויב הכי גדול של טראמפ"

נשאי ארה"ב, דונלד טראמפ, מממש את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו עם החתימה אמש על צו ביטול הסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TTP)
נדב לוי | (9)

ביום שישי האחרון הושבע טראמפ כנשיאה ה-45 של ארה"ב והחל את תפקידו באופן רשמי. אמש, 72 שעות בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, הבהיר טראמפ כי הוא עובר לשלב המעשים והטיל את הפצצה הראשונה - חתימה על צו להוצאת ארה"ב מהסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TTP). אמנם אין זו הפתעה שכן מדובר באחת מהבטחות הבחירות היותר מרכזיות של טראמפ, ובכל זאת היה זה אירוע דרמטי וכהרגלו של טראמפ - מאוד מתוקשר.

הכלכלן הראשי במיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, התייחס לביטול ההסכם בסקירה כשכתב: "ביטול ההסכם Trans Pacific Partnership) TPP), הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, לא משנה את ההתנהגות הקיימת בסחר בין המדינות החתומות מכיוון שהוא עדיין לא אושר ולא הופעל. אולם, הביטול מהווה נסיגה גדולה מהסחר החופשי בעולם שבזכותו הכלכלה העולמית התפתחה במהירות בעשורים האחרונים. אם ברני סנדרס, המתמודד הסוציאליסט מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמריקאיות היה נבחר לנשיא ומבטל את ההסכם, כפי שהתכוון, הבשורה הייתה מתקבלת כאירוע כלכלי שלילי ביותר, והוא באמת כזה. משום מה, בצעד שנעשה ע"י טראמפ, הנציג המפלגה הרפובליקנית שתמכה תמיד בסחר חופשי, עוד מחפשים אלמנטים חיוביים".

עוד הוסיף הכלכלן כי "הסכם ה-TPP הוא הסכם סחר מתקדם. הוא לא מטפל רק בהורדת המכסים, אלא בקביעת תקני איכות הסביבה, עבודה וקניין רוחני. ההסכם תומך בהעברת מידע ומקל על סחר בשירותים. באופן די פרדוקסאלי, ביטול ההסכם מטיב עם סין, האויבת של הנשיא האמריקאי החדש. היא לא הייתה חלק מההסכם שהיה אמור לקרב את המדינות החברות בו אל ארה"ב. כעת, סין מארגנת במהירות הסכם משלה עם אותן המדינות שארה"ב דוחה".

זבז'ינסקי התייחס גם להשלכות בזירה המקומית וכתב כך: "מבחינת ישראל, ביטול ההסכם הנה בשורה רעה. בכלל, כל פגיעה בסחר העולמי מהווה פגיעה בכלכלת ישראל שנשענת במידע רבה על סחר החוץ. ישראל לא הייתה חלק מההסכם ובכל זאת הייתה עשויה ליהנות ממנו מאוד. לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, אך לא עם המדינות האחרות השותפות להסכם. החברות הישראליות היו יכולות ליצור שיתופי פעולה עם החברות האמריקאיות והחברות במדינות השותפות להסכם שבאמצעותו המוצרים המיוצרים בישראל היו עוברים דרך ארה"ב, מעובדים שם למוצרים מוגמרים ונמכרים למדינות השותפות בהסכם הסחר. ההסכם היה פותח אפשרויות נוספות לחברות הישראליות ולכלכלת ישראל בזכות יתרון גדול  שיש בהסכם הסחר החופשי שיש לה עם ארה"ב". 

זבז'ינסקי ציין גם את ההשלכה על ספינת הדגל הישראלית וסקטור הפארמה כשכתב "עוד נקודה ישראלית נוגעת לתעשיית התרופות הגנריות הישראלית. לפי ההסכם, ההגנה על פטנטים של תרופות הייתה אמורה לרדת לחמש שנים. שינוי זה היה תורם להתפתחות מואצת יותר של תעשיית התרופות הגנריות, שהיא עדיין נקודת החוזק המשמעותית של חברת טבע הישראלית וגם חברות אחרות בתחום."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לילי 24/01/2017 13:54
    הגב לתגובה זו
    כולם שיחקו את המשחק ולא אישררו את ההסכם -כלומר 12 שנה היה זמן לאשרר הסכם .
  • 7.
    ייאי 24/01/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
    היש מישהו שעדיין חושב שטראמפ לפעמים גם חושב? (חוץ מלחשוב על נערות מין..)?
  • 6.
    אבן שזרק לבאר אידיוט כמו טראמפ-אלף חכמים לא יוציאו אותה (ל"ת)
    רמי 24/01/2017 12:59
    הגב לתגובה זו
  • בארהב מייצרים עכשיו רק מכשירים פיננסיים .מי האידיוט? (ל"ת)
    בא 24/01/2017 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 24/01/2017 12:40
    הגב לתגובה זו
    סינים , אם יש להם פוליטבירו הם קומוניסטים , זה כמו שלאדם יש גידול ממאיר אז הוא חולה בסרטן . גם אם הוא אומר שהוא בריא .
  • 4.
    בא 24/01/2017 12:39
    הגב לתגובה זו
    סינים , אם יש להם פוליטבירו הם קומוניסטים , זה כמו שלאדם יש גידול ממאיר אז הוא חולה בסרטן . גם אם הוא אומר שהוא בריא .
  • 3.
    dw 24/01/2017 12:29
    הגב לתגובה זו
    מאחר וטראמפ שם את ענף הפארמה על הכוונת, והבעיה היא כמובן מחירי התרופות האתיות היקרות, ולא הגנריות הזולות, הרי איך בדיוק הוא יטפל בחברות הפארמה? בדיוק! בעזרת קיצור תקופת פטנט. בארה"ב. טראמפ לא צריך הסכם סחר כדי לקצר פטנט אצלו בבית. הוא מחליט, וזהו. ומי הולך הכי הכי להנות מצ'יפור גנריקה בארה"ב??? הפייפליין הגנרי של טבע הוא לא גדול אלא ענקי (בעקבות בליעת אקטביס), הנייר נסחר במכפיל רווח 7 קדימה, ומחלק דיבידנד 4% (יותר טוב מדירה בת"א) היום טבע ב 34$. נראה היכן היא תהיה בעוד שנה, אחרי החלטה על קיצור פטנטים...
  • 2.
    Mj 24/01/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
    השמחה של הליכוד והימין כל כך מוקדמת. לא יתכן שיצא טוב מנשיא כזה
  • 1.
    כמה טיפשים חסידי החזיר קפיטליזם (ל"ת)
    סמי 24/01/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.