"ביטול הסכם הסחר (TTP) מטיב עם האויב הכי גדול של טראמפ"

נשאי ארה"ב, דונלד טראמפ, מממש את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו עם החתימה אמש על צו ביטול הסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TTP)
נדב לוי | (9)

ביום שישי האחרון הושבע טראמפ כנשיאה ה-45 של ארה"ב והחל את תפקידו באופן רשמי. אמש, 72 שעות בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, הבהיר טראמפ כי הוא עובר לשלב המעשים והטיל את הפצצה הראשונה - חתימה על צו להוצאת ארה"ב מהסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TTP). אמנם אין זו הפתעה שכן מדובר באחת מהבטחות הבחירות היותר מרכזיות של טראמפ, ובכל זאת היה זה אירוע דרמטי וכהרגלו של טראמפ - מאוד מתוקשר.

הכלכלן הראשי במיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, התייחס לביטול ההסכם בסקירה כשכתב: "ביטול ההסכם Trans Pacific Partnership) TPP), הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, לא משנה את ההתנהגות הקיימת בסחר בין המדינות החתומות מכיוון שהוא עדיין לא אושר ולא הופעל. אולם, הביטול מהווה נסיגה גדולה מהסחר החופשי בעולם שבזכותו הכלכלה העולמית התפתחה במהירות בעשורים האחרונים. אם ברני סנדרס, המתמודד הסוציאליסט מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמריקאיות היה נבחר לנשיא ומבטל את ההסכם, כפי שהתכוון, הבשורה הייתה מתקבלת כאירוע כלכלי שלילי ביותר, והוא באמת כזה. משום מה, בצעד שנעשה ע"י טראמפ, הנציג המפלגה הרפובליקנית שתמכה תמיד בסחר חופשי, עוד מחפשים אלמנטים חיוביים".

עוד הוסיף הכלכלן כי "הסכם ה-TPP הוא הסכם סחר מתקדם. הוא לא מטפל רק בהורדת המכסים, אלא בקביעת תקני איכות הסביבה, עבודה וקניין רוחני. ההסכם תומך בהעברת מידע ומקל על סחר בשירותים. באופן די פרדוקסאלי, ביטול ההסכם מטיב עם סין, האויבת של הנשיא האמריקאי החדש. היא לא הייתה חלק מההסכם שהיה אמור לקרב את המדינות החברות בו אל ארה"ב. כעת, סין מארגנת במהירות הסכם משלה עם אותן המדינות שארה"ב דוחה".

זבז'ינסקי התייחס גם להשלכות בזירה המקומית וכתב כך: "מבחינת ישראל, ביטול ההסכם הנה בשורה רעה. בכלל, כל פגיעה בסחר העולמי מהווה פגיעה בכלכלת ישראל שנשענת במידע רבה על סחר החוץ. ישראל לא הייתה חלק מההסכם ובכל זאת הייתה עשויה ליהנות ממנו מאוד. לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, אך לא עם המדינות האחרות השותפות להסכם. החברות הישראליות היו יכולות ליצור שיתופי פעולה עם החברות האמריקאיות והחברות במדינות השותפות להסכם שבאמצעותו המוצרים המיוצרים בישראל היו עוברים דרך ארה"ב, מעובדים שם למוצרים מוגמרים ונמכרים למדינות השותפות בהסכם הסחר. ההסכם היה פותח אפשרויות נוספות לחברות הישראליות ולכלכלת ישראל בזכות יתרון גדול  שיש בהסכם הסחר החופשי שיש לה עם ארה"ב". 

זבז'ינסקי ציין גם את ההשלכה על ספינת הדגל הישראלית וסקטור הפארמה כשכתב "עוד נקודה ישראלית נוגעת לתעשיית התרופות הגנריות הישראלית. לפי ההסכם, ההגנה על פטנטים של תרופות הייתה אמורה לרדת לחמש שנים. שינוי זה היה תורם להתפתחות מואצת יותר של תעשיית התרופות הגנריות, שהיא עדיין נקודת החוזק המשמעותית של חברת טבע הישראלית וגם חברות אחרות בתחום."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לילי 24/01/2017 13:54
    הגב לתגובה זו
    כולם שיחקו את המשחק ולא אישררו את ההסכם -כלומר 12 שנה היה זמן לאשרר הסכם .
  • 7.
    ייאי 24/01/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
    היש מישהו שעדיין חושב שטראמפ לפעמים גם חושב? (חוץ מלחשוב על נערות מין..)?
  • 6.
    אבן שזרק לבאר אידיוט כמו טראמפ-אלף חכמים לא יוציאו אותה (ל"ת)
    רמי 24/01/2017 12:59
    הגב לתגובה זו
  • בארהב מייצרים עכשיו רק מכשירים פיננסיים .מי האידיוט? (ל"ת)
    בא 24/01/2017 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 24/01/2017 12:40
    הגב לתגובה זו
    סינים , אם יש להם פוליטבירו הם קומוניסטים , זה כמו שלאדם יש גידול ממאיר אז הוא חולה בסרטן . גם אם הוא אומר שהוא בריא .
  • 4.
    בא 24/01/2017 12:39
    הגב לתגובה זו
    סינים , אם יש להם פוליטבירו הם קומוניסטים , זה כמו שלאדם יש גידול ממאיר אז הוא חולה בסרטן . גם אם הוא אומר שהוא בריא .
  • 3.
    dw 24/01/2017 12:29
    הגב לתגובה זו
    מאחר וטראמפ שם את ענף הפארמה על הכוונת, והבעיה היא כמובן מחירי התרופות האתיות היקרות, ולא הגנריות הזולות, הרי איך בדיוק הוא יטפל בחברות הפארמה? בדיוק! בעזרת קיצור תקופת פטנט. בארה"ב. טראמפ לא צריך הסכם סחר כדי לקצר פטנט אצלו בבית. הוא מחליט, וזהו. ומי הולך הכי הכי להנות מצ'יפור גנריקה בארה"ב??? הפייפליין הגנרי של טבע הוא לא גדול אלא ענקי (בעקבות בליעת אקטביס), הנייר נסחר במכפיל רווח 7 קדימה, ומחלק דיבידנד 4% (יותר טוב מדירה בת"א) היום טבע ב 34$. נראה היכן היא תהיה בעוד שנה, אחרי החלטה על קיצור פטנטים...
  • 2.
    Mj 24/01/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
    השמחה של הליכוד והימין כל כך מוקדמת. לא יתכן שיצא טוב מנשיא כזה
  • 1.
    כמה טיפשים חסידי החזיר קפיטליזם (ל"ת)
    סמי 24/01/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.