בשנים האחרונות בכלל וכחלק מגל ההנפקות השוטף את השוק הישראלי לאחרונה בפרט, אנו עדים להנפקות חוב של חברות אשר התאגדו משפטית בחו"ל, כל חברה וסיבותיה. אחד המשתנים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות של מנהל השקעות ותמחור החוב של חברות, הינה יכולת הגביה של החוב במקרה של מצוקה תזרימית או כל קושי אחר בחברה, וכמובן במקרה של חדלות פירעון.

יכולת הגביה של הנושים מושפעת ממספר משתנים, אחד החשובים שביניהם הוא מקום ההתאגדות של החברה וכפועל יוצא זכויותיהם וחובותיהם של הנושים ובעלי המניות שלה.

שאלה ראשונה שיש לשאול, מי הם האורגנים בחברה הרשאים ע"פ החוק המקומי לאשר מהלכים מהותיים בחברה. לדוגמא, עסקאות בעלי עניין, דיבידנד חריג, גיוסי הון או חוב נוסף, מינוי נושאי משרה ועוד. כל המהלכים שהוזכרו משפיעים באופן ישיר על שווי החברה והתשואות על החוב שלה.

בכל מדינה קיימים חוקים ותקנות שונים המסדירים את אופן התנהלות החברות בה. חובה על המשקיע לברר ולהכיר מראש את החוקים הנהוגים במדינה בה מאוגדת החברה בה השקיע. לכל אלו מתווספים הסיכונים המשפטיים הרגילים של מבנה החברה והקירבה לכסף (חברות צינור וכד') אשר משתנים גם הם בין חברות שהתאגדו במקומות שונים.

חשוב לציין כי במדינות מסוימות יש לחברה אפשרויות משפטיות לפשיטת רגל, כמו צ'פטר 11 בארה"ב, אשר עלולה להרחיק את בעלי החוב מגבייתו בעת משבר, כפי שקרה בחברת אמפל לאחרונה.

דוגמא נוספת לכך קיבלו לאחרונה המשקיעים באג"ח פלאזה סנטרס. פלאזה הינה חברה בת של אלביט הדמיה וזו התאגדה בהולנד. עקב צרכי הנזילות של החברה האם ביקשה אלביט למשוך מפלאזה דיבידנד חריג. בנקודה זו גילו המשקיעים להפתעתם, כי הדין ההולנדי מאפשר חלוקה כזאת ע"פ בקשת בעלי המניות, ובשונה מאמות המידה המוכרות מחברות ישראליות.

היבט נוסף אותו יש לשקול, הינם היקף ותדירות הדיווחים הכספיים. בעוד המשקיעים בחברה ישראלית רגילים לרמת דיווח גבוהה מאוד. עלולים המשקיעים במדינות זרות להיתקל בחברות המדווחות על בתדירות נמוכה ובלתי מספקת, כזו שאמנם עומדת בדין המקומי (של המדינה בה התאגדו) אך נמוכה משמעותית מזו הנהוגה בישראל.

היבט שלישי הינו היבט המס. על חברות חל בדר"כ מס החברות הנהוג בארץ התאגדותן. יש לשים לב מראש למשטר המס הנהוג בארץ ההתאגדות, שלא יתגלו למשקיעים הפתעות במהלך חיי האג"ח, אשר עלולות להרחיק את המשקיעים ממימוש החוב כלפיהם.

לבסוף, חשוב לשקלל גורמים טכניים שונים כגון עלויות משפטיות גבוהות, הנגזרות מהמרחק הפיזי בין ישראל לבין החברה, תרגום מסמכים, עו"ד מקומיים ועוד, אשר ראוי להיערך להם בין אם ע"י הפרשת "כרית" מזומן כלשהיא ליום פקודה ובין אם בתמחור ההנפקה.

לסיכום, מקום התאגדות החברה הינו משתנה חשוב בתמחור החוב, וראוי שהמשקיעים יערכו עוד בשלב ההנפקה להתמודדות עמו, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הכלכלי והעלויות שמבנה כזה גוזר. ראוי אם כן, שהשקעה בחברה המאוגדת בחו"ל תכלול פרמיה בריבית אל מול השקעה בחברה דומה שהתאגדה בישראל.