מה קושר בין חברות מעולות דוגמת גזית גלוב או אלוני חץ
בחירה של מניות מצריכה אותנו לבחון מספר פרמטרים, אחד מהחשובים שבהם הוא שותפות האינטרסים מול החברות.
במקרה בו מקבל ההחלטות המוביל את החברה הינו שכיר, ראייתו קצרת טווח, בין השאר מכיוון שלרוב הוא יכהן בתפקידו לתקופה מוגבלת. במרבית החברות נהוג כיום לתגמל מנהלים בהתאם לרווחים השנתיים, תרבות ניהולית זו מעודדת מנהלים לעמוד ביעדים שנתיים שלעיתים אינם חופפים עם האינטרסים ארוכי הטווח של החברה ושל בעלי המניות.
התגמול הניתן לאותו מנהל אמור למשוך עובדים טובים, הדרך למשוך את העובדים היא תגמול ראוי כפי שהוא נתפס מצידם, כלומר, תגמול אשר מותווה למדוד את הצלחת המנהל לטווח הקצר-בינוני. על כן נוצר מצב שעיקר משקל התגמול הוא לטווח קצר בינוני.
מצב זה גורר החלטות אשר אינן משקפות במקרים רבים את טובת בעל המניות. לדוגמה, אם לקוח אסטרטגי מפסיק לרכוש סחורה על מנת להטיל לחץ להורדת מחירים, אותו מנהל מבין שהתארכות המשא ומתן תוביל את החברה שלא לעמוד ביעדיה השנתיים ובפגיעה משמעותית בשכרו. לכן המנהל יעדיף לרוב להאיץ את המשא ומתן תוך מתן וויתורים כואבים אשר יפגעו בשיעורי הרווחיות העתידיים של החברה, ובערך המניותץ
אנו מעדיפים שאת השליטה בפועל יחזיק אדם אשר האינטרס שהוא רואה מולו זהה לאינטרס שלנו כבעלי מניות, כלומר, אדם שאת רווחיו עושה גם הוא מהחזקה במניות כך ששיקולי רווחיות החברה יהיו תמיד בראש מעיניו.
חברות לדוגמה: אורמת, פמס, גזית גלוב, אלוני חץ, חברות אשר ידעו לגרוף ערך רב לבעלי מניותיהם על פני השנים.
לדוגמה פמס - החברה פועלת בענף המיגון והבליסטיקה משנת 1986. החברה מייצרת אריגים ויריעות חד כיווניות, המשמשים חומרי גלם בתעשיית המיגון כנגד איומים בליסטיים.
ניתוח קבלת החלטות של החברה: כ-40% ממכירות החברה בשנת 2005 היו לחברת האניוול האמריקאית אשר מהווה את אחת החברות הגדולות בעולם בתחום המיגון. בסוף 2005 תחילת 2006 החלה האניוול במו"מ מול פמס בנוגע להסכם ארוך טווח בין החברות. האניוול, כדרך ליצירת לחץ על מקבלי ההחלטות, הפסיקה את הזמנותיה מחברת פמס החלטה אשר הובילה לירידה חדה בתוצאות הכספיות של פמס בשנת 2006. בתחילת שנת 2007 נחתם הסכם מסגרת ארוך טווח עד 2016 עם כמויות מינימום מול חברת האניוול.
ביטוי להסכם ולהתפתחות החברה ניתן לראות בדמות הכפלת כושר הייצור והגדלה הדרגתית מהותית בתפוקה. שיעורי הרווחיות נותרו דומים לתקופה שלפני ההסכם.
עמידותו של הנושא במו"מ בלחץ, עקב ראייתו את האינטרסים ארוכי הטווח תמכו בהמשך רווחיות החברה תוך הגדלת מחזורה העסקי.
את הביטוי הטוב ביותר לעוצמת החברה ניתן לראות בדמות של הדיבידנדים שחולקו למשקיעיה. במהלך 3 השנים מאז ההסכם החברה חילקה למשקיעה דיבידנד בהיקף כולל של 196 מיליון ש"ח כאשר 101 מיליון ש"ח חולק בשנת 2008 בשיאו של המשבר הפיננסי. כאשר מדובר על כך שבתקופה האמורה ממוצע השווי של החברה עמד על פחות מ-1 מיליארד ש"ח, מדובר על תשואת דיבידנד תזרימית של יותר מ-20% לבעלי המניות, ולהזכירכם, מדובר בתקופה לא קלה.
בשורה התחתונה אנו מאמינים שבעל השליטה הנו המנהל הטוב ביותר עבורנו.
מאת: רו"ח ארז זלצמן, מנכ"ל בית ההשקעות KZI
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
ראש הממשלה נאם בכנס החשב הכללי בירושלים: "המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט ווקאלי שמכופף את הממשלות. יריבינו מנצלים את המהפכה הדיגיטלית. ניאלץ להיות אתונה וסופר-ספרטה" - הבורסה עברה לירידות
נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום כי ישראל נמצאת במצב של בידוד מדיני הולך ומחריף. בנאום שנשא בכנס החשב הכללי בירושלים, אמר נתניהו כי ממשלות באירופה מתקפלות ללחצים פוליטיים מצד מיעוטים מוסלמים וכי מדינות כמו קטאר וסין משקיעות הון עתק בבינה מלאכותית
ובמערכות דיגיטליות במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית. לדבריו, מציאות זו מגבילה את היכולת של ישראל לייבא חלקי נשק ועלולה לחייב את המדינה לפתח תעשיות ביטחוניות מקומיות ולשנות את מודל הכלכלה הקיים.
ישראל בודדה במערכה
נתניהו הסביר כי המיעוטים
המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו לקבוצת לחץ בעלת השפעה ניכרת על הממשלות המקומיות, בעיקר בסוגיית עזה. לדבריו, מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל. "זה מצמצם את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק, ומציב אותנו
בפני איום כלכלי של ממש", אמר. בנוסף, ציין כי ישראל אינה חלק משום גוש עולמי ברור, בשעה שהמערכת הגלובלית מתארגנת סביב בלוקים חדשים של השפעה. "בעולם שבו המדינות מתלכדות לגושים, אנחנו נותרים במידה רבה מחוץ למשחק", אמר. בעקבות הנאום, הבורסה בתל אביב עברה לירידות.
"להיות אתונה וסופר-ספרטה"
ישראל תיאלץ להסתגל למציאות של כלכלה עם סממנים אוטרקיים - סיכם ראש הממשלה בכנס. לדבריו, מדובר במושג זר לו אישית ולתפיסתו הכלכלית, שכן במשך שנים דגל בשוק חופשי וראה בעצמו אחד ממובילי הרפורמות שפתחו את
ישראל למסחר בינלאומי. "אני חסיד של השוק החופשי, זה מה שהנחיתי לאורך השנים", אמר, "אבל ייתכן שניאלץ להקים כאן תעשיות נשק עצמאיות ולבסס כלכלה סגורה יותר, אם לא תהיה לנו ברירה".
"אנחנו נצטרך להיות בעת ובעונה אחת אתונה וסופר-ספרטה". אמר ראש הממשלה
כשהוא רומז להיבט התרבותי-מדעי של אתונה וגם להיבט הצבאי-לוחמני של ספרטה, שילוב של עצמאות טכנולוגית ותעשייתית לצד הסתמכות מוגברת על כוח צבאי מקומי. המשמעות, מבחינתו, היא שינוי כיוון בחשיבה הכלכלית של ישראל מהסתמכות על שותפויות בינלאומיות ליכולת קיום עצמאית רחבה
יותר.
- דיווח סעודי: ישראל וחמאס הסכימו להפסקת אש של 60 יום
- שיחת הטלפון בין נתניהו וטראמפ: "מאוחדים בעמדותינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך התייחס ראש הממשלה גם לסוגיית הבירוקרטיה, וטען כי נטל הרגולציה הוא מכשול שיש להסיר, גם במחיר של עימות משפטי. "צריך לגלח את הבירוקרטיה בצורה דרקונית", אמר, והוסיף: "אפשר להחליט שהחוק חשוב יותר מהחיים, אבל בעיניי החיים קודמים". הדברים,
שנשמעו כעקיצה כלפי מערכת המשפט והרגולטורים, הדגישו את הכוונה של ראש הממשלה לקדם צעדים משמעותיים כדי להפחית את הבירוקרטיה.
