מוקדם לסמן את שינוי המגמה
את תשומת הלב הרבה ביותר ריכזו השבוע פעולותיו של הבנק הפדראלי בארה"ב על אף מגוון נתונים כלכליים אשר פורסמו במהלך השבוע. ראשי המשק האמריקאי מפגינים נחישות רבה מזה זמן מה ופועלים בנמרצות על מנת לסייע למשק להתאושש מהר ככל שניתן מן המשבר אליו נקלעה כלכלת ארה"ב. פעילות זו באה לידי ביטוי עוד בטרם החל המסחר בשבוע שעבר.
שעות לפני פתיחת המסחר הודיע הבנק הפדראלי על הורדת ריבית הניכיון, ריבית בה לווים גופים פיננסיים כסף מן הבנק הפדראלי, ועל הסכמתו לקבל הלוואות מגובות בנכסי נדל"ן כערובה להלוואות אותן יעניק. בנוסף הודיע הבנק כי חלון הלוואות זה, אשר ניתן עד עתה לבנקים מסחריים בלבד, יהיה פתוח גם בעבור בנקים להשקעות. בד בבד נודע על רכישת בנק ההשקעות Bear Stearns על ידי JPMorgan.
בשלב הראשון, על אף הפן החיובי בהודעות אלו, חוו השווקים הפיננסים ברחבי העולם זעזוע קשה, מה שהוביל לירידות שערים בשוקי המניות בבורסות השונות. שמועות שהחלו להתפשט בשוק אודות בעיות נזילות קשות בבנק ההשקעות Lehman Brothers העיקו אף הן על האווירה בשווקים, אולם דו"חות חיוביים מן הצפוי של בנק זה וכן של בנק ההשקעות Goldman Sachs סייעו להרגעת הרוחות. במקביל, הודעת הבנק הפדראלי על הפחתה נוספת בריבית בשיעור של 0.75% לרמה של 2.25%, עזרה גם היא לשינוי המגמה.
כצפוי, פגישת ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדראלי ריכזה עניין רב לאור ההתפתחויות האחרונות במשק האמריקאי. לאור הנתונים הכלכליים המתפרסמים לאחרונה אודות כלכלת ארה"ב נראה כי המשך תהליך הורדת הריבית על ידי הבנק הפדראלי בלתי נמנע, היות והולכים ומתרבים הסימנים כי המשק האמריקאי נתון בהאטה משמעותית. יתרה מזאת, ההערכות הן כי נכון להיום הצמיחה במשק האמריקאי היא שלילית וידרשו עוד לפחות מספר בטרם תתהפך המגמה.
נתוני האינפלציה ממשיכים ללמד על עליית מחירים גבוהה, החורגת מן התחום אותו הגדיר הבנק הפדראלי. עובדה זאת, ואולי יותר מכך, הוא רצונו של הפד' להשאיר באמתחתו צעדים נוספים לטיפול במשבר, בפרט לאור הצעדים הרבים עליהם הודיע בעת האחרונה קיננו בראשיהם של חברי ועדת השוק הפתוח בטרם קיבלו את ההחלטה אודות הורדה נוספת בשער הריבית.
בתום הישיבה הודיע הבנק על הפחתה של 0.75% בשיעור הריבית. על אף שמרבית התחזיות דיברו על הורדה של אחוז אחד לפחות, הודעה זו התקבלה בחיוב רב והאווירה החיובית בשווקים הלכה והתגברה. הודעת הבנק הפדראלי הפתיעה את המשקיעים אשר ציפו להורדת ריבית חדה יותר ובתגובה טיפס שערו של הדולר מרמות השפל בהן נסחר, במיוחד אל מול מטבעות של מדינות יצואניות של סחורות אשר התחזקו לפני כן, מכיוון שנתפסו כתחליף להחזקת המטבע האמריקאי. לפיכך, מחירי הסחורות אשר טיפסו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים החלו בשבוע האחרון לרדת, כצפוי.
כך למשל, רשם השבוע מחיר הזהב ירידה שבועית של שמונה אחוזים. גם מחירה של חבית נפט ירד השבוע ועמד בסיומו של שבוע המסחר על 102.79 דולר (ירידה של קרוב לשבעה אחוזים), לאחר שמוקדם יותר ירד מרף מאה הדולרים.
ביום המסחר האחרון השבוע נרשמה עלייה חדה במחירי איגרות החוב הקונצרניות אשר ספגו ירידות חדות בשבועות האחרונים. לאחר תהליך ארוך של עלייה במרווחי הסיכון על איגרות החוב הללו, בייחוד באיגרות החוב של הגופים הפיננסיים השונים, נתנה האווירה האופטימית את אותותיה והביאה לירידה חדה במיוחד במרווחי סיכון אלו. עם זאת, נראה כי מוקדם לסמן את שינוי המגמה. להערכתנו, בטווח הקצר סביר שנמשיך לראות ירידות שערים באיגרות חוב אלו, בעיקר בעקבות הצורך של גופים שונים המחזיקים באיגרות חוב אלו למכור אותן, לשם הגדלת הנזילות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")