האם יש הזדמנויות בסקטור האשראי החוץ בנקאי?

הבנקים לא יכלו לצפות לתחרות טובה יותר. במקום לחולל תחרות בכל השירותים הבנקאיים, העבירו המחוקקים חוק ב-2016 שמאפשר תחרות בתחום האשראי. הרגולטור קבע שתחת תנאי סף מסוימים, אפשר להקים פעילות אשראי. תוך שנה-שנתיים קמו עשרות רבות של חברות אשראי חוץ בנקאי, אבל אף אחת מהן לא באמת מתחרה בבנקים. הבנקים מקבלים את מקורות המימון שלהם מהציבור ומבנק ישראל ומשלמים, בשל גודלם, את הריבית הנמוכה ביותר האפשרית. בהתאמה הם גם יכולים לתת את ההלוואות הטובות ביותר. איך אפשר להילחם בגופים כאלו? אי אפשר. ועדיין, חברות האשראי החוץ בנקאי שגשגו. הם שגשגו כי מי שלא יכול לקבל הלוואת ואשראי מהבנקים הגיע אליהם. במילים פשוטות, מדובר בגופים ואנשים שהבנק לא רוצה להלוות להם כספים נוספים בגלל סיכון.   הבנקים בעצם גלגלו את הסיכון הזה לחברות האשראי החוץ בנקאיות. אלו בתמורה דרשו מהלווים ריבית גבוהה יותר, הלווים הסכימו (איזו ברירה יש להם - מהבנק הם כאמור לא יכולים לקחת אשראי)  וככה לכאורה נפגשו חברות האשראי עם דרישה עצומה מצד פירמות ופרטיים. בעולם של ריבית אפסית, החברות אשראי הרוויחו וההפרשה להפסדים בגלל חובות בעיתיים היתה יחסית סבירה, או לפחות השתלמה בהינתן הריבית הגבוה שהם מקבלים בהלוואות. אבל כשהריבית גבוהה, כשהמשק בהאטה, כשלקוחות לא משלמים בזמן, כשהיקף החובות הבעיתיים עולה, העסק כבר הופך לפחות כלכלי.  וכל זה בהינתן שמדובר בעסק אמיתי, עם חיתום אמיתי. עם יכולת לבדוק את הלווים כמו שצריך ולא לחלק אשראי לכל אחד (כן, מתברר שהיו לא מעטים שחילקו למי שרק רוצה - גיבוי היא הדוגמה הטובה ביותר). כל זה גם בהינתן שלא מדובר במעילות-הונאות ומסתבר שהיו גם כאלו (וגם כאן הדוגמה של גיבוי היא הטובה ביותר).  במקביל לפתיחת חברות האשראי האלו, החל גל הנפקות בבורסה של חברות מסוג זה. ההייפ היה בעיקר ב-2018-2020 כשבמקביל המניות טסו לשמיים. אלא שמהר מאוד החלה התפכחות - הנפילה של יונט קרדיט שמשה כחלון כיהן כיו"ר שלה לצד שלמה אייזיק שהיה מבעלי השליטה בה, היתה יריית הפתיחה, אחריה התגלו בעיות פיננסיות, ליקויים בדיווחים הכספיים בחברות נוספות.   האחרונה שהגיעה לסוג של משבר פיננסי ולא יכולה לשלם את האג"ח היא בול מסחר. בול הסבירה למחזיקי החוב שהעסקים בסדר ויש גיבוי להלוואות, אבל הלווים לא משלמים את החוב וצריכים גרייס בשל מצב המשק. חלק גדול מהחובות הם לחברות שפועלות בתחום הנדל"ן. השאלה איך זה שבמקביל לגיוסי האג"ח, הבנקים הצליחו להפחית דרמטית את החוב כלפי בול, ושאלה לא פחות חשובה היא איך מבקשים בבול לעצור את תשלומי האג"ח מחשש להעדפת נושים, כשמה שקרה בעצם בשנה האחרונה זה גם מעין העדפת נושים.  

הסיכונים בחברות האשראי החוץ בנקאי

הסיכונים בחברות האשראי החוץ בנקאי הם בראש וראשונה אשראי רע. הרי נקודת הפתיחה היא שהלקוחות הם אלו שהבנקים לא מקבלים. ואם כך, מלכתחילה יש כאן אשראי פחות איכותי, במילים עדינות.   מעבר לכך, סיכון שמתברר במקביל לנפילות של החברות - החיתום היה חלש. לא באמת בדקו את הלווים ואת יכולת ההחזר שלהם. סיכון גדול נוסף הוא תרגיל ידוע ומוכר בתחום האשראי - גלגול כספים. כשלווה ל איכול להחזיר את הכסף, כלומר כשהוא חוב בעייתי, מתחמקים מרישום הבעיה דרך הארכת תוקף המימון. כך יוצרים דוחות מבושלים, וכך בעיקר יוצרים חוסר אמון מוחלט במניות האשראי החוץ בנקאי. סיכון נוסף הוא חוסר הפיקוח - הגופים האלו לא מפוקחים כמו בנקים. אין מישהו שדואג שהם יציבים, שהם מתמנפים על ההון בגבול מסוים. אין מי שבודק את החיתום, אין מי שמפקח על כך שגורמים פליליים לא יקבלו הלוואה ולא ישלטו בכספים כל כך גדולים.  סיכון נוסף ברור הוא עסקי - יש האטה במשק, יש האטה חריפה מאוד בשוק הנדל"ן, חלק גדול מאוד מהאשראי בחברות האלו הוא לתחום הנדל"ן וזה כמובן יתבטא בתוצאות של חברות האשראי, או לפחות אמור להתבטא בעליית ההפרשה לחובות בעיתיים-פגומים.   אבל, צריך להסתכל ברזולוציה גדולה יותר כדי לנסות ולהבין היכן הסיכון גדול יותר והיכן אולי יש דווקא הזדמנויות.    

האם יש הזדמנות במניות האשראי החוץ בנקאי?

  חברות האשראי החוץ בנקאי הן לא מקשה אחת. לצד חברות קטנות שלא ברור איך נעשה בהן ההליך החיתומי, לצד החברות שקרסו ואלו שנמצאות כעת בבעיות פיננסיות, יש חברות וותיקות כמו מימון ישיר שפונה לשוק הצרכני, פנינסולה של מיטב ונאוי של דור נאוי. אחיו - שאול נאוי שהיה שותף בנאוי, הקים את יעקב פיננסים שהיא בין הגדולות היום בשוק. כמו כן יש חברות שקשורות לחברות ביטוח חזקות - גמלא של הראל, גמא של הפניקס.  כל החברות האלו נסחרות במכפילים חד ספרתיים - מימון ישיר במכפיל רווח היסטורי של 6.2, פנינסולה 7.4, נאוי ב-6 ויעקב פיננסים ב-7. אז מצד אחד, יכול להיות שהמשבר הכלכלי ימשך ויביא לירידה ברווחים - זה אפילו צפוי, אבל דווקא משבר יכול להביא לגידול באשראי (חברות צריכות יותר מימון) ובזמנים כאלו המרווחים של ספקי האשראי גבוהים יותר כך שהרווח יהיה גבוה (גם בהינתן הפרשה גדולה לחובות בעיתיים). בשורה התחתונה זה תלוי בעיקר ביכולת החיתום והניהול של המנהלים. ככל שהחברה וותיקה יותר ועם תיק גדול יותר והון שמגבה זאת, יש סיכוי טוב יותר שהיא תצליח לעבור את המשבר הכלכלי טוב יותר. אז יכול להיות שהמניות של חלק מהחברות נסחרות במחירים נמוכים - אחרי הכל, תחום האשראי החוץ בנקאי לא מת. מנגד, אנחנו בשוק בהאטה, שוק שבו החובות הבעיתיים רק ילכו ויעלו.    שוק האשראי החוץ בנקאי מוערך באזור ה-4% מסך האשראי בישראל, כך שיש לאן לגדול וככל שייכנסו גופים עם כיסים עמוקים כך יכולת התחרות שלהם עם הבנקים תגדל והם יתפסו נתח גדול יותר מהשוק. גם חברות כרטיסי האשראי נמצאות כמובן בשוק הזה והן הבולטות בו כשבמקביל לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח ורכישת ישראכרט על ידי הראל, נראה שהן תתחזקנה עוד יותר.