יוסי לוי פטרוטקס
צילום: יחצ
ראיון

"פטרוטקס מניבה תשואה של 15% לפחות בכל פרויקט"

יוסי לוי, מנכ"ל שותפות הגז והנפט שפועלת בארה"ב רוכש עוד מאגר ומכוון לתזרים מזומנים משמעותי בהמשך; לוי מספר על המודל העסקי , על ההגנה מפני השינויים בשוק ומדגיש -  "אנחנו השותפות היחידה שלא משלמת לשותף הכללי תמלוג קבוע"
איתי פת-יה | (4)

שותפות הגז והנפט פטרוטקס יהש 0% הפועלת בארצות הברית תבצע קידוחי השלמה בארבע בארות קיימות בחלק מחמשת שדות הנפט והגז במחוז פיקנס שבאלבמה, שבאחרונה רכשה 40% מהם בתמורה לכ-870 אלף דולר.

לאחר החזר ההשקעה תחזיר השותפות 12% מהזכויות, למעט באחד המאגרים בו למוכרת אופציה לקבל חזרה כ-13.4%. בדוח עתודות שפרסמה נכתב כי במאגרים עתודות נפט בהיקף 41 אלף חביות (Mbbl, חלק החברה, מתוכם 13.8 אלף עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות) ו- 622 מיליון רגל מעוקב (MMCF, מתוכם 168.2 מיליון עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות). מנכ"ל השותפות, יוסי לוי, מי ששימש במשך כ-15 שנה מנכ"ל ישראמקו יהש 0% , מספר בשיחה עם ביזפורטל על פעילות השותפות, המודל הייחודי שלה ועתידה.

"המדיניות שלנו היא לרכוש נכסים שכבר מניבים ולא נכסי סיכון שטרם פותחו", אומר לוי. "אנחנו לא עושים קידוחי אקספלורציה, אלא קונים פרויקטים בהם אנחנו משפרים את ההפקה באמצעות פתיחת שכבה בקידוחים שהפסיקו להניב או עושים קידוחים חדשים באותו מאגר שכבר הוכח. קידוחי אספלורציה, צריך להזכיר הם כאלה שנעשים באזור בתולי והסיכון בהן גדול".

"התשואה המינימלית אליה אנחנו מתחייבים בכל פרויקט היא 15%, שזה מספר יפה מאד, והיא מזכה אותנו - השותף הכללי - בתמלוג בשיעור 1%. "אנחנו השותפות היחידה שאין לה תמלוג קבוע", אומר לוי, "אצל אחרות מדובר בנתון קבוע ללא תלות בתוצאות הפרויקט, והשותף מקבל את התמלוג שלו, שבדרך כלל עומד על 5-6%, גם אם מאגר כלשהו לא יניב תשואה טובה. כדי שפטרוטק תצטרך לקבל תמלוג של 5-6% נצטרך להציג תשואה של 25% בפרויקט, ובאמת כדי להניב תשואה טובה יותר מ-15% אנחנו ממנפים את העסקאות שלנו באמצעות חוב שגייסנו ששקול בערך ל-60% מערך עסקה בעוד ההון העצמי שמושקע עומד על 40%".

עם המודל הזה שמתרחק מסיכונים לדבריך ונשאר בארצות הברית, לא קשה לכם כיום לאתר עסקאות טובות?

"אנחנו מוצאים הרבה מאד מאגרים שרלוונטיים עבורנו בארצות הברית. אנחנו פוגשים למשל בחברות שנכנסו להשקעות במאגרים לפני 3 שנים בהיקף 20 מיליון דולר, אחרי שהם כבר הניבו לה קידוחים ב-30 מיליון דולר, על אף שהן יודעות שהפרויקטים יכולים לתת תפוקה עוד 20 שנה, הן מעוניינות לממש רווחים.

"צריך להבין שמה שקורה כיום בשוק הוא שגם עכשיו כשהקרנות הגדולות חוזרות להשקיע במאגרי נפט אחרי ההתאוששות במחיר שלו, הן מחפשות עסקאות גדולות מאד ומתפשרות על תשואות של 10-12% בפרויקטים לאור זה שהתפנו להן סכומים להשקעה משום שהן מתרחקות מתחום הפצלים באמריקה שיש בו סיכון גדול, ודי בירידה של מחירי הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית כדי להפוך אותו ללא כדאי. אנחנו בכל אופן מחפשים עסקאות קטנות יותר".

יש לכם מאגרי גז ונפט באלבמה, מיסיסיפי וטקסס – מתי לפי ההערכות שלכם כל מאגר יגיע למיצוי?

"המדיניות שלנו היא לרכוש מאגרים עם משך חיים ארוך. במיסיסיפי, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו, מדובר על תרחיש שמניח מכירות לאורך 30 שנה בהתבסס על העתודות המוכחות, באלבמה ובטקסס זה 20 שנה. בדרך כלל בשוק שלנו בחוזי ספוט מוכרים חביות נפט בהנחה של 2-4 דולר וגז בהנחה של 20-30 סנט ליחידת חום, בתלות במרחק של המאגרים מהלקוח. לשמחתנו, במיסיסיפי ובטקסס אנחנו קרובים אליהם לכן ההנחה אצלנו היא נמוכה מאד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בינתיים בכל הקשור לגז, אנחנו רואים עלייה במחירים בארצות הברית, וגם סוכנות האנרגיה האמריקאית חזתה שהשנה מכירי הגז הטבעי יעלו ליותר מ-3 דולר ליחידת חום. אחרי שבארצות הברית הפסיקו את כל הקידוחים כמעט כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים לגז טבעי לצרכים של התעשייה והפקת חשמל. עוד דבר שתומך במחירים הוא ייצוא הגז מארצות הברית. מהמגמה הזאת אנחנו גוזרים את הכדאיות של פיתוח המאגרים".

 

בדוח העתודות שפרסמתם על אלבמה, שנערך לפי מחירי תחילת מאי הנחתם מחיר של 62.38 דולר לחבית נפט השנה, 58.52 דולר ב-2022, 55.58 דולר ב-2023 ו-53.85 דולר ומחירי גז של 3.04 דולר ליחידת חום השנה, 2.75 דולר ב-2022, 2.46 דולר ב-2023 ו-2.57 דולר ב-2024. התזרים בהתבסס על ההנחות האלה נעשה לפי שיעורי המס הפדרלי הנוכחיים. מה תעשה לפטרוטקס עלייה של מס החברות בארצות הברית ל-28% כמו שבממשל ביידן מתכננים לפי הפרסומים?

"עלייה שכזו לא תשפיע עלינו במידה רבה, היות ויש הגנת מס טובה על ההשקעות, לרבות פחת וסעיפים נוספים".

 

את הרבעון הראשון של השנה סגרתם עם הכנסות של 2.6 מיליון דולר בניכוי תמלוגים והפסד של 176 אלף דולר. מתי להערכתך תגיעו לאיזון בשורה התחתונה?

"אני אסתפק בלומר שכדאי להסתכל על התזרים שלנו: יש לנו מאגר שאמור להפיק במשך 30 שנה אבל עלויות המימון בגינו הן לטווח הקצר – אג"ח סדרה א' שלנו הוא במח"מ של 2.3 שנים (נסחרת בתשואה של 5.2%, סדרה ב' שלה היא אג"ח להמרה והיקפה 31 מיליון שקל - א.פ), מה שאומר שלאחר הפירעון נוכל לשרת אותו ללא חוב עוד 20 שנה ויותר. זה פנטסטי".

 

אתם נסחרים לפי שווי של 17.6 מיליון שקל, נמוך בכחצי מההון העצמי שלכם. יש לך הסבר? משקיעים לא מבינים טוב את השותפות? חוששים אולי מהשוק הזה?

"אני לא חושב שהם חוששים מהשוק. אפשר לראות ששותפויות אחרות נסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן".

 

במשרד האנרגיה אומרים שצריך למהר להוציא את הגז מהאדמה ולייצא כמה שיותר ממנו כי חלון הזמנים לכך מתקצר ברקע עליית האנרגיות המתחדשות. מה דעתך? עוד חמש שנים תמשיכו לחפש מאגרים לרכישה?

"אין ספק שבעתיד הרחוק הן ישפיעו על מחירי הנפט – לא של 20-30 דולר לחבית אלא 50-55 דולר, ורק בעתיד הרחוק עוד יותר גם על מחירי הגז. אנחנו כל הזמנים מעדכנים את הערכות השווי בהתאם לצפי השוק באשר למחירי הגז עוד 3-5 שנים. אני יכול לומר לך שהיום אנחנו מחפשים עסקאות שההחזר בהן על ההשקעה יהיה לפחות תוך 4-5 שנים מההפקה, וב-5 שנים הסיכון קטן מאד".

 

לצד ההסכמות על מס גלובלי מינימלי, במדינות ה-G7 אמרו שיעודדו סטנדרט אחיד למדידת הפגיעה של חברות בסביבה, איך זה ישפיע עליכם?

"אני חושב שמי שצריך יותר להתכונן לכך הן חברות הענק האמריקאיות שפעילות בעולם בתחום הזה. בכל מקרה זה ממש טרי וצריך לבדוק את ההשפעה מבחינתנו".

 

ברשות לניירות ערך אפשרו לאחרונה לשותפויות גז ונפט להשקיע גם באנרגיות מתחדשות – זה אצלכם בתכנית?

"אני שמח על ההחלטה הזו וכמובן שאנחנו בודקים את העניין כמו יתר השותפויות. צריכים לעשות את זה בזהירות מירבית כי אין לנו כרגע יתרון יחסי בתחום הזה. אם נמצא פרויקט שיכול להתאים ייתכן שנשקיע בו. גם אז אנחנו מסתכלים בעיקר על ארצות הברית, זו מדינה ענקית אז ייתכן שנמצא שם פרויקטים בשלבים ראשוניים למכירה ולא כאלה בשלבים בהם הם מתומחרים לפי התשואה שלהם". 

 

בזמנו כשניהלת את ישראמקו ביקרת את שר האנרגיה, אז והיום, יובל שטייניץ על עצם הקמתה של ועדת ששינסקי. יש שמבקרים אותו דווקא מהעבר השני, על כך שבעוד שהמשרד מתפאר בהכנסות ממאגרי הגז – תמלוגים ומסים – הכספים בקרן העושר אליה מועבר מס ששינסקי רחוקים מאד מהיעד עליו דובר. איפה האמת לדעתך?

"הביקורת שלי הייתה כששימשתי מנכ"ל החברה על כך שמשנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל, ואחרים עשרות מיליוני דולר שהשקענו בקידוחים שהתבררו כיבשים אחרי שכבר מצאנו תגלית החליטו על מיסוי חדש – זו הייתה גם טענת יתר השותפים בתמר, אבל המדינה לא קיבלה אותה. הביקורת לא הייתה על העלאת המיסוי על מאגרים באשר הם – אלא על כאלה שכבר נמצאו. בדיעבד, היום כאדם פרטי אני חושב שמיסוי רווחי היתר עשה טוב לישראל. זה שהקרן לא מתמלאת כמו שחשבו זה דבר שהמדינה צריכה לבדוק אותו ולומר מה הסיבה לכך".

 

אגב תקופתו של לוי בישראמקו, האחרון תבע את החברה האם אקויטל ב-12 מיליון שקל בטענה שלא קיבל אופציות שהיו אמורות להיות מוקצות לו לדבריו. התביעה הסתיימה בפשרה במסגרתה קיבל לוי סכום של 600 אלף שקל. לוי מעדיף מצדו שלא להתייחס כעת לדבריו, וכן לא לתצהיר שמסר בבית הדין לעבודה על איש העסקים קובי מימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 07/06/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    אן חולק ש ל מר לוי היה כל הידע על עובי שכבת הנפט ב קידוחים לשעבר בים מ הראשון דוקטור המר זל בין 5 ל 7 מטר לכן הזהרתי את המשקיעים בשמן ראו ב גלובס ש הההה**תחזית ***של מר לוי על סעודיה החדשה היא הזויה שלא לדבר על שר החוץ היום ש שאלתי ב בדיחות האם עבר את המבחן ב אנגלית אך אומרים גז באנגלית ו האמת לא מרחם עליכם קיבלתם אן סוף אזהרות
  • 3.
    תלם 07/06/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    מעל 150 מיליון+-
  • 2.
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה 07/06/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה
  • 1.
    יוסי וורטר 07/06/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה רק נדבר..
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.