יוסי לוי פטרוטקס
צילום: יחצ
ראיון

"פטרוטקס מניבה תשואה של 15% לפחות בכל פרויקט"

יוסי לוי, מנכ"ל שותפות הגז והנפט שפועלת בארה"ב רוכש עוד מאגר ומכוון לתזרים מזומנים משמעותי בהמשך; לוי מספר על המודל העסקי , על ההגנה מפני השינויים בשוק ומדגיש -  "אנחנו השותפות היחידה שלא משלמת לשותף הכללי תמלוג קבוע"
איתי פת-יה | (4)

שותפות הגז והנפט פטרוטקס יהש 0% הפועלת בארצות הברית תבצע קידוחי השלמה בארבע בארות קיימות בחלק מחמשת שדות הנפט והגז במחוז פיקנס שבאלבמה, שבאחרונה רכשה 40% מהם בתמורה לכ-870 אלף דולר.

לאחר החזר ההשקעה תחזיר השותפות 12% מהזכויות, למעט באחד המאגרים בו למוכרת אופציה לקבל חזרה כ-13.4%. בדוח עתודות שפרסמה נכתב כי במאגרים עתודות נפט בהיקף 41 אלף חביות (Mbbl, חלק החברה, מתוכם 13.8 אלף עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות) ו- 622 מיליון רגל מעוקב (MMCF, מתוכם 168.2 מיליון עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות). מנכ"ל השותפות, יוסי לוי, מי ששימש במשך כ-15 שנה מנכ"ל ישראמקו יהש 0.4% , מספר בשיחה עם ביזפורטל על פעילות השותפות, המודל הייחודי שלה ועתידה.

"המדיניות שלנו היא לרכוש נכסים שכבר מניבים ולא נכסי סיכון שטרם פותחו", אומר לוי. "אנחנו לא עושים קידוחי אקספלורציה, אלא קונים פרויקטים בהם אנחנו משפרים את ההפקה באמצעות פתיחת שכבה בקידוחים שהפסיקו להניב או עושים קידוחים חדשים באותו מאגר שכבר הוכח. קידוחי אספלורציה, צריך להזכיר הם כאלה שנעשים באזור בתולי והסיכון בהן גדול".

"התשואה המינימלית אליה אנחנו מתחייבים בכל פרויקט היא 15%, שזה מספר יפה מאד, והיא מזכה אותנו - השותף הכללי - בתמלוג בשיעור 1%. "אנחנו השותפות היחידה שאין לה תמלוג קבוע", אומר לוי, "אצל אחרות מדובר בנתון קבוע ללא תלות בתוצאות הפרויקט, והשותף מקבל את התמלוג שלו, שבדרך כלל עומד על 5-6%, גם אם מאגר כלשהו לא יניב תשואה טובה. כדי שפטרוטק תצטרך לקבל תמלוג של 5-6% נצטרך להציג תשואה של 25% בפרויקט, ובאמת כדי להניב תשואה טובה יותר מ-15% אנחנו ממנפים את העסקאות שלנו באמצעות חוב שגייסנו ששקול בערך ל-60% מערך עסקה בעוד ההון העצמי שמושקע עומד על 40%".

עם המודל הזה שמתרחק מסיכונים לדבריך ונשאר בארצות הברית, לא קשה לכם כיום לאתר עסקאות טובות?

"אנחנו מוצאים הרבה מאד מאגרים שרלוונטיים עבורנו בארצות הברית. אנחנו פוגשים למשל בחברות שנכנסו להשקעות במאגרים לפני 3 שנים בהיקף 20 מיליון דולר, אחרי שהם כבר הניבו לה קידוחים ב-30 מיליון דולר, על אף שהן יודעות שהפרויקטים יכולים לתת תפוקה עוד 20 שנה, הן מעוניינות לממש רווחים.

"צריך להבין שמה שקורה כיום בשוק הוא שגם עכשיו כשהקרנות הגדולות חוזרות להשקיע במאגרי נפט אחרי ההתאוששות במחיר שלו, הן מחפשות עסקאות גדולות מאד ומתפשרות על תשואות של 10-12% בפרויקטים לאור זה שהתפנו להן סכומים להשקעה משום שהן מתרחקות מתחום הפצלים באמריקה שיש בו סיכון גדול, ודי בירידה של מחירי הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית כדי להפוך אותו ללא כדאי. אנחנו בכל אופן מחפשים עסקאות קטנות יותר".

יש לכם מאגרי גז ונפט באלבמה, מיסיסיפי וטקסס – מתי לפי ההערכות שלכם כל מאגר יגיע למיצוי?

"המדיניות שלנו היא לרכוש מאגרים עם משך חיים ארוך. במיסיסיפי, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו, מדובר על תרחיש שמניח מכירות לאורך 30 שנה בהתבסס על העתודות המוכחות, באלבמה ובטקסס זה 20 שנה. בדרך כלל בשוק שלנו בחוזי ספוט מוכרים חביות נפט בהנחה של 2-4 דולר וגז בהנחה של 20-30 סנט ליחידת חום, בתלות במרחק של המאגרים מהלקוח. לשמחתנו, במיסיסיפי ובטקסס אנחנו קרובים אליהם לכן ההנחה אצלנו היא נמוכה מאד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בינתיים בכל הקשור לגז, אנחנו רואים עלייה במחירים בארצות הברית, וגם סוכנות האנרגיה האמריקאית חזתה שהשנה מכירי הגז הטבעי יעלו ליותר מ-3 דולר ליחידת חום. אחרי שבארצות הברית הפסיקו את כל הקידוחים כמעט כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים לגז טבעי לצרכים של התעשייה והפקת חשמל. עוד דבר שתומך במחירים הוא ייצוא הגז מארצות הברית. מהמגמה הזאת אנחנו גוזרים את הכדאיות של פיתוח המאגרים".

 

בדוח העתודות שפרסמתם על אלבמה, שנערך לפי מחירי תחילת מאי הנחתם מחיר של 62.38 דולר לחבית נפט השנה, 58.52 דולר ב-2022, 55.58 דולר ב-2023 ו-53.85 דולר ומחירי גז של 3.04 דולר ליחידת חום השנה, 2.75 דולר ב-2022, 2.46 דולר ב-2023 ו-2.57 דולר ב-2024. התזרים בהתבסס על ההנחות האלה נעשה לפי שיעורי המס הפדרלי הנוכחיים. מה תעשה לפטרוטקס עלייה של מס החברות בארצות הברית ל-28% כמו שבממשל ביידן מתכננים לפי הפרסומים?

"עלייה שכזו לא תשפיע עלינו במידה רבה, היות ויש הגנת מס טובה על ההשקעות, לרבות פחת וסעיפים נוספים".

 

את הרבעון הראשון של השנה סגרתם עם הכנסות של 2.6 מיליון דולר בניכוי תמלוגים והפסד של 176 אלף דולר. מתי להערכתך תגיעו לאיזון בשורה התחתונה?

"אני אסתפק בלומר שכדאי להסתכל על התזרים שלנו: יש לנו מאגר שאמור להפיק במשך 30 שנה אבל עלויות המימון בגינו הן לטווח הקצר – אג"ח סדרה א' שלנו הוא במח"מ של 2.3 שנים (נסחרת בתשואה של 5.2%, סדרה ב' שלה היא אג"ח להמרה והיקפה 31 מיליון שקל - א.פ), מה שאומר שלאחר הפירעון נוכל לשרת אותו ללא חוב עוד 20 שנה ויותר. זה פנטסטי".

 

אתם נסחרים לפי שווי של 17.6 מיליון שקל, נמוך בכחצי מההון העצמי שלכם. יש לך הסבר? משקיעים לא מבינים טוב את השותפות? חוששים אולי מהשוק הזה?

"אני לא חושב שהם חוששים מהשוק. אפשר לראות ששותפויות אחרות נסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן".

 

במשרד האנרגיה אומרים שצריך למהר להוציא את הגז מהאדמה ולייצא כמה שיותר ממנו כי חלון הזמנים לכך מתקצר ברקע עליית האנרגיות המתחדשות. מה דעתך? עוד חמש שנים תמשיכו לחפש מאגרים לרכישה?

"אין ספק שבעתיד הרחוק הן ישפיעו על מחירי הנפט – לא של 20-30 דולר לחבית אלא 50-55 דולר, ורק בעתיד הרחוק עוד יותר גם על מחירי הגז. אנחנו כל הזמנים מעדכנים את הערכות השווי בהתאם לצפי השוק באשר למחירי הגז עוד 3-5 שנים. אני יכול לומר לך שהיום אנחנו מחפשים עסקאות שההחזר בהן על ההשקעה יהיה לפחות תוך 4-5 שנים מההפקה, וב-5 שנים הסיכון קטן מאד".

 

לצד ההסכמות על מס גלובלי מינימלי, במדינות ה-G7 אמרו שיעודדו סטנדרט אחיד למדידת הפגיעה של חברות בסביבה, איך זה ישפיע עליכם?

"אני חושב שמי שצריך יותר להתכונן לכך הן חברות הענק האמריקאיות שפעילות בעולם בתחום הזה. בכל מקרה זה ממש טרי וצריך לבדוק את ההשפעה מבחינתנו".

 

ברשות לניירות ערך אפשרו לאחרונה לשותפויות גז ונפט להשקיע גם באנרגיות מתחדשות – זה אצלכם בתכנית?

"אני שמח על ההחלטה הזו וכמובן שאנחנו בודקים את העניין כמו יתר השותפויות. צריכים לעשות את זה בזהירות מירבית כי אין לנו כרגע יתרון יחסי בתחום הזה. אם נמצא פרויקט שיכול להתאים ייתכן שנשקיע בו. גם אז אנחנו מסתכלים בעיקר על ארצות הברית, זו מדינה ענקית אז ייתכן שנמצא שם פרויקטים בשלבים ראשוניים למכירה ולא כאלה בשלבים בהם הם מתומחרים לפי התשואה שלהם". 

 

בזמנו כשניהלת את ישראמקו ביקרת את שר האנרגיה, אז והיום, יובל שטייניץ על עצם הקמתה של ועדת ששינסקי. יש שמבקרים אותו דווקא מהעבר השני, על כך שבעוד שהמשרד מתפאר בהכנסות ממאגרי הגז – תמלוגים ומסים – הכספים בקרן העושר אליה מועבר מס ששינסקי רחוקים מאד מהיעד עליו דובר. איפה האמת לדעתך?

"הביקורת שלי הייתה כששימשתי מנכ"ל החברה על כך שמשנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל, ואחרים עשרות מיליוני דולר שהשקענו בקידוחים שהתבררו כיבשים אחרי שכבר מצאנו תגלית החליטו על מיסוי חדש – זו הייתה גם טענת יתר השותפים בתמר, אבל המדינה לא קיבלה אותה. הביקורת לא הייתה על העלאת המיסוי על מאגרים באשר הם – אלא על כאלה שכבר נמצאו. בדיעבד, היום כאדם פרטי אני חושב שמיסוי רווחי היתר עשה טוב לישראל. זה שהקרן לא מתמלאת כמו שחשבו זה דבר שהמדינה צריכה לבדוק אותו ולומר מה הסיבה לכך".

 

אגב תקופתו של לוי בישראמקו, האחרון תבע את החברה האם אקויטל ב-12 מיליון שקל בטענה שלא קיבל אופציות שהיו אמורות להיות מוקצות לו לדבריו. התביעה הסתיימה בפשרה במסגרתה קיבל לוי סכום של 600 אלף שקל. לוי מעדיף מצדו שלא להתייחס כעת לדבריו, וכן לא לתצהיר שמסר בבית הדין לעבודה על איש העסקים קובי מימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 07/06/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    אן חולק ש ל מר לוי היה כל הידע על עובי שכבת הנפט ב קידוחים לשעבר בים מ הראשון דוקטור המר זל בין 5 ל 7 מטר לכן הזהרתי את המשקיעים בשמן ראו ב גלובס ש הההה**תחזית ***של מר לוי על סעודיה החדשה היא הזויה שלא לדבר על שר החוץ היום ש שאלתי ב בדיחות האם עבר את המבחן ב אנגלית אך אומרים גז באנגלית ו האמת לא מרחם עליכם קיבלתם אן סוף אזהרות
  • 3.
    תלם 07/06/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    מעל 150 מיליון+-
  • 2.
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה 07/06/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה
  • 1.
    יוסי וורטר 07/06/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה רק נדבר..
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.