"  אקסל -3.03% היא חברה בצמיחה גדולה מאד, נכון שיש אצלנו הרבה חלומות – אבל אנחנו לא חברת חלום שלא מוכרת. אנחנו קיימים עוד מ-2004, כל רבעון מדווחים על רווחים וכל רבעון גם מרוויחים ויותר": כך אומר לנו רונן שור, מנכ"ל חברת ציוד התקשורת, בהתייחס לידיעות קודמות באתר על הזינוק בשוויה של החברה – פי 19 ויותר בשנתיים לשווי של 295 מיליון שקל – למול רווחי החברה, שעמדו על 600 אלף שקל ברבעון 3, ולאחר שורת רכישות שביצעה מוערכות בכ-1.5 מיליון שקל ברבעון.

את השיחה עם שור אנחנו מקיימים לאחר שאקסל דיווחה על שתי הזמנות לנתבי Fiber (סיב אופטי) ו-VDSL בהיקף 4.7 מיליון דולר לאספקה עוד השנה. ההזמנות החדשות עומדות בצפי של החברה ונעשות במסגרת הרחבת ההתקשרות מול לקוח קיים שלה, אחת משחקניות הטלקום הפועלות בארץ ( בזק 2.16% / פרטנר -2.63% / IBC של חברת החשמל- סלקום -2.67% -HOT).

באקסל מעריכים כי סך ההזמנות מצד אותו לקוח שזהותו לא נחשפה יסתכם ב-16 מיליון דולר בין 2020-2022 עבור מוצרי VDSL ו-14.4 מיליון דולר עבור התקופה שבין 2019-2022 לאספקת מוצרי Fiber. יוסבר כי טכנולוגיית הסיב האופטי מאפשרת גלישה באינטרנט במהירויות של עד ג'יגה לשנייה, ו-VDSL מאפשרת גלישה בקצבים של 200 מגה למשל ברשת ה-NGN של בזק.

חדירת טכנולוגיית הפייבר היא צעד שמקודם ביתר שאת בימים אלה ובעיכוב ניכר לעומת מדינות מפותחות אחרות. בזק תפעיל את הרשת שלה בעוד כשבוע, וזאת לאחר שכבר פרשה אותה ב-60% מהמדינה אך נמנעה מהפעלתה, שכן עד לא מזמן חויבה בהתאם לתנאי הרישיון להפעילה ב-100% משטח המדינה, קרי גם באזורים שלפי החברה אין בהם צידוק כלכלי לפעילות שכזאת. אחת הטענות שנשמעו בשוק היא כי בזק פרשה את התשתית באזורי הכדאיות מבלי להפעיל את הרשת במטרה ששאר השחקניות יהססו להתחרות בה ולפרוש תשתית משלהן, שכן ברגע שיעשו זאת בבזק יגיעו לפניהן וביתר קלות ללקוחות ויחברו אותם לרשת הסיבים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואולם בכל זאת קמה לבזק תחרות, בדמות התשתית של פרטנר וכן זו של מיזם IBC המשותף לחברת החשמל וסלקום, אליו הצטרפה באחרונה הוט לאחר שהתקבל אישור רשות התחרות למהלך.

שור מסביר למעשה כי פעילות הנתבים של אקסל מתבססת על חדירת טכנולוגיית הסיבים בישראל, במובן שכל בית אב שמתחבר לרשת תורם למכירות החברה: "כל דירה שמתחברת לרשת הסיבים חייבת נתב כזה, שאליו נכנס הסיב האופטי ואז הוא מפזר Wi-Fi בדירה. אלה נתבים שחייבים לקנות מהמפעיל, שרוכש אותם מאיתנו, ולא ניתן לקנות אותם כמו ראוטר בבאג, אופיס דיפו, אמזון, עלי אקספרס וכו'. זה עניין טכני – טכנולוגית אין דרך לבצע תאימות בין נתב שקונים באופן פרטי לרשת סיבים. בכל העולם זה נעשה כך".

מפעילות הטלקום מבחינתן מדווחות על בתי אב שנגישים לרשת הסיבים, כלומר כאלה שהבניין שלהם מחובר אליה – אבל לא בהכרח לקוחות משלמים שהסיב חובר לדירה שלהם. יש לכם הערכות על איזה מספרים אנחנו מדברים?

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

"אצל בזק כרגע זה אפס כי היא טרם הפעילה את הרשת, סלקום דיווחה בדצמבר על 80 אלף בתים מחוברים, כלומר לקוחות משלמים ב-IBC ואת המספרים של פרטנר אני לא מכיר".

זה המצב כרגע, מהן ההערכות שלכם לגבי ההמשך?

"בהתקשרות שלנו מול מפעילות הטלקום אין התחייבות למספר הנתבים שיסופקו, שמהם אפשר לגזור את הלקוחות המחוברים. מה שכן, זכינו בכל חמשת מכרזי נתבי הפייבר שיצאו בשנה האחרונה. אני מעריך שתוך 4-5 שנים 80% מהמדינה יהיו לקוחות מחוברים ומשלמים לרשת סיבים".

"בעבר שאלו 'לא מספיק 100 מגה?' אבל אני חושב שאחרי שנת הקורונה אין בית שלא מבין מה החשיבות של אינטרנט מהיר, שמשמש אותנו לעבודה מהבית או לימודים בזום. לא רק מחשבים מחוברים היום לאיטנרט, אלא גם טלוויזיות כידוע עם שירותים כמו נטפליקס, פרטנר-tv ויס שעוזבת יותר ויותר את הלווין. אני לא רואה סיבה לכך שלקוח שיוכל להתחבר לרשת לא יעשה את זה, הרי העלות תהיה דומה".

מה שמשנה עבורכם זה כמה דירות יחוברו, ובכל זאת כשחקן בשוק הזה – מה עמדתך לגבי האישור שניתן להוט לחבור ל-IBC במקום להקים רשת משלהם?

"דעתי הפרטית היא שבמדינת ישראל 3 רשתות סיבים (בזק, IBC ופרטנר) זה מספיק. אני לא חושב שהגיוני שיהיו 4 כאלה, זה יותר מדי. צריך לומר שזה גם מקביל למה שנעשה בשוק הסלולר, שם אנחנו עדים לקונסולידציה לשלוש רשתות".

מה יקרה לפעילות שלכם בתחום הנתבים כשנגיע ליעדי הפרישה שציינת? עד כמה יצטרכו אתכם?

"לקוח מחליף נתב בממוצע כל 3 שנים. משנת 2009 מכרנו למעלה מ-4 מיליון נתבים ואנחנו השחקן הכי גדול בתחום בארץ. אנחנו לא רק מייבאים נתבים, אלא גם שותפים לפיתוח שלהם וכיום עובדים על דור חדש שנשיק עוד 3 שנים. הביקוש לאינטרנט מהיר גדל כאמור, וחיבור של התקנים נוספים לרשת, כמו מצלמות אבטחה, אזעקה או מזגן, יצריך נתבים חזקים יותר".

לא על הנתב לבדו

את תשעת החודשים הראשונים של 2020 סגרה אקסל עם הכנסות של 48 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת התקופה המקבילה. החברה רשמה בתקופה זו הפסד נקי של 6.5 מיליון שקל מול רווח נקי של 2 מיליון שקל שנה קודם לכן. מנגד, הרווח המתואם, בנטרול הוצאות על רכישת AOS העוסקת בפתרונות משרדיים מתקדמים, נותר ברמה של 2 מיליון שקל. עוד דיווחה בשנה החולפת אקסל על רכישת אי בי אי אקטיב, דאנת תקשורת וחברת פתרונות המחשוב צ'יפ פי.סי.

"אקסל היא לא חברת נתבים בלבד", מדגיש שור. "זה תחום משמעותי ומנוע צמיחה חשוב, אבל הוא מהווה פחות מ-50% מהמכירות, כך שאנחנו לא תלויים בו. אנחנו גם מוכרים ציוד תקשורת היקפי לבית ופתרונות ענן וסייבר עם מוצרי SaaS (Software as a service) שהמכירות מהם מסתכמות ב-25% מהמחזור. מנוע צמיחה נוסף הוא מכירות למפעילי טלקום בחו"ל, בעיקר באפריקה ובמזרח אירופה, שם אנחנו ניגשים למכרזים".

רוב הנתבים שאקסל מייבאת הם של חברת Sagemcom הצרפתית. שור מציין שמדובר ביצרנית הגדולה בעולם, מעמד שנותן לה יתרון בתקופה של משבר בייצור השבבים שלא עומד בקצב הביקושים, ועדיפות על פני יצרניות בהיקפי פעילות נמוכים יותר. מנגד, כששור נשאל האם אקסל מייבאת גם מוצרים מתחום הטלקום של יצרניות סיניות והאם יש מקום לחשש משימוש בכאלה בתשתיות אינטרנט בדומה לזה המלווה פרויקטים של דור 5, הוא משיב בדיפלומטיות: "אני חושב שהבחירה של המפעילים בארץ בספק אירופאי לנתבי פייבר היא בחירה הגיונית, שגם מתאימה למגמת שציינת".

אגב דור 5, זו טכנולוגיה שתייתר בעתיד את תשתיות הפייבר והנתבים שאתם מוכרים?

"לא. זו טכנולוגיה מצויינת והיא תהיה פתרון טוב ללקוחות באזורים שיקר מדי לחבר אותם לסיבים, אבל לא יחברו 100% מהמדינה לדור 5 כי הרבה יותר זול להעביר תקשורת בסיבים אופטיים. היום בסיבים אתה מגיע לקצב של ג'יגה לשניה, אבל עוד שלוש שנים זה יהיה כבר 10 ג׳יגה. אלה קצבים שבפועל, לא בתיאוריה, דור 5 לא מגיע אליהם".

אם קצב הגלישה ברשת סיבים עדיף, למה פתרונות הערים החכמות והרפואה מרחוק מתבססים דווקא על הדור החמישי?