כמה זמן אנחנו מחכים לאוטובוס ומה יגרום לנו להשתמש בתחב"צ יותר?
נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מבלים בהמתנה בתחנה כ- 13 דקות בממוצע, לנסיעה בודדת, כך עולה מדו"ח התחבורה הציבורית הגלובלי של חברת Moovit. בהנחה שהנוסעים משתמשים בתחבורה פעמיים ביום (הלוך וחזור) מדובר על המתנה של 26 דקות ביממה, שהן 9 שעות בחודש ו-4.5 ימים בשנה. ביחס לנתונים שנמדדו בשנת 2022 מדובר בשיפור של כ-7% (דקה אחת) בנסיעה בודדת. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת במקום ה-18 מבין 57 מטרופולינים שנבדקו, כאשר בתחתית הרשימה מונטריי שבמקסיקו, שם תחכו בתחנה 25 דקות, ובראש ניצבת פריז שם תחכו 10 דקות בלבד.
כמה זמן מבלים הישראלים בנסיעה בתחבורה הציבורית?
נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מבלים בנסיעה בתחבורה הציבורית כ-49 דקות בממוצע לכיוון אחד. עלייה של כ-4% (2 דקות) בהשוואה לדו"ח מ-2022. זמן זה מהווה שקלול של זמני ההליכה, ההמתנה והנסיעה. ביום שכולל 2 נסיעות (הלוך-חזור), הנוסע הממוצע מבלה למעלה משעה וחצי בנסיעה, בחודש כ-34 שעות ובשנה כ- 17 יממות.
אוטובוסים של חברת דן; קרדיט: תמר מצפי
ביחס לעולם, ישראל ממוקמת במקום ה-27, כאשר במקום הראשון ממוקמת ונציה עם 42 דקות ובמקום השני סן פרנסיסקו.
במחזור חיים ממוצע של אדם, הנוסע הישראלי מבלה שנה וחמישה חודשים בתחבורה הציבורית. כהשוואה, נוסע בוונציה ישהה כשנה וחודשיים בתחבורה הציבורית, נוסע במקסיקו סיטי יעביר כמעט שנתיים בתחבורה הציבורית וברומא שנה וחצי.
כמעט 44% מהישראלים אינם מחליפים אמצעי תחבורה/קווים כלל במהלך נסיעתם, זאת כאשר כ-38% מהישראלים מבצעים שתי החלפות של קווים במהלך נסיעתם וכ-11% מבצעים שלוש החלפות או יותר של קווים במהלך נסיעתם.
קרדיט: Moovit
מה יוביל יותר נוסעים להשתמש בתחבורה הציבורית?
רוב נוסעי התחבורה הציבורית (46%) קבעו כי תדירות גבוהה יותר של כלי תחבורה תוביל לעלייה בשימוש בתחבורה הציבורית, לאחר מכן 20% טוענים שדיוק בזמני ההגעה, 11% הצביעו על תעריפי הנסיעה ו-8% הצביעו על זמני נסיעה קצרים יותר.
- 5.אנונימי 25/02/2025 08:01הגב לתגובה זוכי זאת שקשוקה אחת ענקית על משלם המיסים....
- 4.חיים 12/12/2024 18:51הגב לתגובה זותחבורה ציבורית חייבת נתצים. אם האוטובוס בפקק כמו רכב.... למה אסע עליו
- 3.אני 12/12/2024 11:13הגב לתגובה זולא תהיה אפשרות להשתחרר מהתלות ברכב פרטי. זה לא עובד ככה בשום מקום בעולם.
- 2.הנוסע 11/12/2024 07:35הגב לתגובה זוולעצם מבנה רחובות העיר. אחד הדוברים המוצלחים ביותר בזמן האחרון לטעמי זה ערוץ היוטיוב "עיר לחיות בה".
- 1.אברהם 10/12/2024 19:00הגב לתגובה זוהבעיה המרכזית, השרות לקוי, האוטובוסים אינם מגיעים בזמן, נוסעים לאט, חלקם מיושנים, והתדירות בעייתית, חסרים קווים למקומות רבים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
