חיסכון
צילום: Micheile Henderson on Unsplash

דמי ניהול נמוכים והגדלת התחרות: לקראת מכרז קרנות ברירת המחדל

היום צפוי לצאת לדרך המכרז לניהול קרנות ברירת המחדל בפנסיה, שנועדו לפתוח את השוק לתחרות ולהקטין את דמי הניהול; למי הקרנות פונות וכיצד מתכוונת הרשות לתקן את העיוותים שנוצרו בעקבות המהלך?

איתן גרסטנפלד |

בשנת 2016 הכריזה רשות שוק הון על השקת קרנות ברירת מחדל, שנועדו להוריד את דמי הניהול המוצעים על יד הגופים המנהלים את הפנסיות. היום, בחלוף שמונה שנים, צפויה הרשות לפרסם את המכרז הרביעי לבחירת הגופים שינהלו את הקרנות המהוות כ־25% מחשבונות הפנסיה במדינה.

לקריאה נוספת

> מה ההטבות שאתם מקבלים בחיסכון הפנסיוני והאם הן בסכנה?

כל מה שצריך לדעת לקראת הרפורמה בפנסיות והאם לשנות את מסלול הפנסיה?

קרנות ברירת המחדל, הן למעשה קרנות פנסיה אליהן מועברים כספי החיסכון של עובדים שלא בחרו קרן פנסיה באופן אקטיבי. דמי הניהול המקסימליים (מצבירה ומהפקדה) בקרנות אלו נקבעים במסגרת מכרז אותו עורכת הרשות כל כמה שנים. הקרנות הזוכות, שמטבע הדברים מציעות את דמי הניהול הנמוכים ביותר, מתחייבות לספק אותם במשך עשר שנים. בכך, הצליחה הרשות להוריד את דמי הניהול עבור פלח לא מבוטל באוכלוסייה של צעירים ובעלי משכורות נמוכות, שסבלו עד אז מכושר מיקוח נמוך, שהקשה עליהם להשיג דמי ניהול נמוכים.

במכרז הראשון, אשר נערך בשנת 2016 נבחרו בתי השקעות: מיטב והלמן אלדובי, אליהן הצטרפו בחלוף שנתיים אלטשולר שחם ופסגות. בשנת 2021 ונערך מכרז שלישי, בו זכו בתי ההשקעות מיטב, אלטשולר שחם, מור ואינפיניטי. במסגרת המכרז, הן התחייבו לנהל את קרנות ברירת המחדל, תמורת דמי הניהול מקסימליים של 0.22% מהצבירה ו־1% מההפקדות. מה שמלמד במידה רבה על האפקטיביות של המהלך, שכן בשנת 2017, דמי הניהול הממוצעים מהפקדה ומצבירה (בקרב כלל החוסכים) עמדו על 2.5% ו-0.26%(בהתאמה).

כיום מנוהלים בקרנות ברירת מחדל סדר גודל של 1.26 מיליון חשבונות פנסיה, המהווים כ־25% מכלל החשבונות במדינה. נכון לרבעון האחרון של 2023, כמחצית מחשבונות הפנסיה החדשים, הופנו לקרן ברירת מחדל. על אף, שעל פניו לא מדובר בנתון מפתיע שכן מי  שפותחים קרן פנסיה משתייכים לרוב לפלח האוכלוסייה אליו מיועדות הקרנות, אך הוא מלמד על החשיבות של המהלך ועומק החדירה שלו.

במכרז החדש, שיצא לדרך היום, ובסופו יבחרו הגופים שינהלו את הקרנות עד שנת 2028, פעלה הרשות לשפר את התחרות בשוק ולתקן כמה עיוותים שנוצרו מאז השקת הקרנות ב-2016. ראשית, במטרה להגדיל את כמות הכספים שמנוהלים בקרנות אלו כחלק מהגברת התחרות בשוק, הכניסה הרשות למכרזה החדש מנגנון שיאפשר לחוסכים להמיר דמי ניהול מצבירה לדמי ניהול מהפקדה. אפשרות זו, מכוונת בעיקר לאוכלוסייה שלא עושה על פי רוב שימוש בקרנות ברירת המחדל - חוסכים ותיקים ובעלי שכר גבוה. לאוכלוסיות אלו, אשר צברו עד כה סכום משמעותי בקרנות,  דמי הניהול מצבירה הינם חשובים יותר מאשר את דמי הניהול מהפקדה.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

על כן, המהלך צפוי לתמרץ חוסכים "חזקים" יותר, להצטרף לקרנות ברירת המחדל, ובכך להגדיל את נתח השוק שלהן. למעשה מדובר במהלך משלים עבור הקרנות, שכן מלכתחילה הן נועדו לפתוח את השוק לשחקניות חדשות. אלא שלמרות המהלך חמש חברות הביטוח הגדולות עדיין מנהלות 90% מהנכסים בשוק. אמנם מדובר בירידה ביחס לשנת 2016, אז הן ניהלו כ־97% מהנכסים, אך עדיין לא מדובר בבשורה משמעותית. כעת יקוו ברשות שהמהלך יעודד גם חוסכים בעלי שכר גבוה יותר, מה שיגדיל את הכנסים המנוהלים בקרנות הללו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

משקיע חוששמשקיע חושש

קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר

מה דמי הניהול במכשירים האלו,  מה דירוג המכשירים האלו מבחינת מיסוי, תשואה ומכלול הפרמטרים, ומי גובה דמי ניהול גבוהים ומספק תשואה נמוכה מהאחרים?

אדיר בן עמי |

כשמדובר בחיסכון לטווח בינוני וארוך בישראל, רוב החוסכים מתלבטים בין שלושה מכשירים עיקריים: קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסת חיסכון. למעשה, קרן השתלמות לוקחת בגדול - היא עדיפה על פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה כי היא מספקת הטבות מס שהופכות את התשואה האפקטיבית לגבוה יותר מהתשואה ברוטו. גם כאשר הכסף הופך לנזיל בקרן, זו השקעה עדיפה כי היא פטורה ממס במימוש. ועדיין היתרונות של קופות הגמל להשקעה גם בולטים, והיא מהווה מוצר אטרקטיבי בשוק, יותר מקופות גמל רגילות ויותר לרוב מפוליסות חיסכון, אבל יש יתרונות וחסרונות לכל מוצר כשגם לפוליסות שהן מוצר יקר (דמי ניהול גבוהים) יש יתרון אחד בסיסי על פני האחרים - אפשר להשקיע דרכן סכום הרבה יותר גדול מאשר בקופות גמל להשקעה (מוגבלות לתקרה שעלתה ל-83.6 אלף שקל בשנה הבאה) ובטח שלעומת קרנות ההשתלמות.

נביא כאן את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמוצרים, אך בגדול הדירוג ברור כשיש מצבים שמשקיעים יחליטו לגוון על פני כל המוצרים.   

המשחק האמיתי: מיסוי ונזילות  איך זה משפיע על הכסף בכיס

קרן השתלמות זוכה לאהדה רבה בזכות יתרון מיסויי ייחודי: לאחר שש שנים (ובמקרים מסוימים שלוש שנים), ניתן למשוך את הכסף ללא מס רווחי הון – זאת כמובן בתנאי שההפקדות לא חורגות מהתקרות המוכרות. עצמאים יכולים להפקיד עד כ-11,420 ₪ בשנה, בעוד שכירים – עד כ-18,420 ₪ כולל תרומת המעסיק. זהו יתרון משמעותי במיוחד כשמסתכלים על צבירה לאורך זמן, אך הוא מותנה במעמד התעסוקתי ובגובה ההפקדות המוכרות. קראו עוד על היתרונות של קרן השתלמות כאן.

קופת גמל להשקעה, לעומת זאת, כוללת מיסוי של 25% על הרווח הריאלי במשיכה חד-פעמית. עם זאת, אם תבחרו למשוך בצורה של קצבה חודשית בגיל הפרישה, הקצבה עשויה להיות פטורה ממס - יתרון משמעותי למי שמתכנן פרישה ארוכת טווח אך פחות רלוונטי למי שרוצה משיכה חד-פעמית. למידע נוסף על קופות גמל להשקעה, לחצו כאן.

פוליסת חיסכון דומה בתחום המיסוי לקופת גמל, עם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. חברות הביטוח מציעות מגוון מסלולים פנימיים עם דמי ניהול משתנים, מה שלעיתים מקשה על השוואה ישירה. עוד על פוליסות חיסכון תוכלו לקרוא כאן.